שו"ת מהר"ם אלשקר/ד
|
< הקודם · הבא > |
ליפנטו שאלה ראובן ושמעון היו שותפין בחתיכת בגד ולפעמים היתה החתיכה ביד ראובן ולפעמים ביד שמעון ונאבדה בהיותה ביד ראובן אם חייב לפרוע חלק שמעון מביתו או לא:
תשובה ודאי דשותפין כשומר שכר נינהו וחייבין בגנב' ואבדה ופטורין מאונסין וכדאית' פרק חזקת הבתים אמר שמואל השותפין מחזיקין זה על זה ונעשין שומרי שכר זה על זה: ודייקינן עלה ואמאי שמירה בבעלים היא פי' דסתם שותפות שמירה בבעלים היא דזה שומר הקצת וזה שומר הקצת ובשע' שהאחד שומר חלק חברו חברו נמי שומר לו חלקו ונמצא כל אחד מהם מסייע לחבירו בשמירתו והרי כל אחד מהם עומד במלאכתו של חברו ואע"פ שכל א' מהם שומר בביתו הוי נמי שמירה בבעלים ושמירה בבעלים פטור דכתיב אם בעליו עמו לא ישלם וגו' וא"כ היכי קאמר שמואל דשותפין הוו כשומר שכר להתחייב בגנבה ואבדה: ותירץ רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר כלומר דהא דאמר שמואל דשותפין כשומרי שכר היינו כשאמר השותף לחברו שמור לי היום חלקי וחלקך ואני אשמור לך למחר דבכי האי גוונא לא הוי שמירה בבעלים כיון דכשהאחד שומר אין האחר מתעסק עמו במלאכתו באותה שעה לא בשמירה ולא בזולתה ולפי' הוי כשומר שכר: ויש מן המפרשים ז"ל שכתבו דאפילו לא אמר לו כך בפי' אלא שקנו את השותפות בסתם ולקח האחד מהם ושמר בסתם וחברו שתק ונגנב הדבר או נאבד אפילו הכי הוי כשומר שכר וחייב לפי שיאמר לו חברו אתה שומר שכר שלי שלאחר שהיית אתה שוחד יום אחד או יותר הייתי אני רוצה לשמור וכ"ש כשהיה כל אחד מהם שומר זמן ידוע וכששומר זה אין שומר זה אבל אם שניהם שומרים ביחד זה שומר קצת וזה שומר קצת אי נמי שהתחילו שניהם לשמור ביחד וכל אחד בשעה שהוא שומר חלקו חבירו נמי שומר לו חלקו ואפי' אם אח"כ נתעסקו בו כל אחד לבדו ולא היה עמו בשע' אונס כיון שהיה עמו בתחלת שמירה בעליו עמו קרינן ביה ופטור וכדתניא היה עושה עמו בשעת שאלה אין צריך לעשות בשעת שבירה ומיתה וכו' וכן כתבו התוספות: ועוד כתבו שאפילו לא התחילו שניהם לשמור יחד מ"מ האחרון פטור שהראשון היה עמו במלאכה בשעה שהתחיל השני לשמור ע"כ: ושמירה בבעלים נמי היא ופטור: והאי פטור דאמרינן אפילו מפשיעה דאיתמר פרק השואל פשיעה בבעלים רב אחא ורבינא חד אמ' חייב וחד אמר פטור ומאן דאמר חייב היינו רב אחא דבכולי תלמודא קי"ל רב אחא לחומרא ורבינא לקולא וסימניך ת"ח והלכתא כרבינא לקולא כדאיתא פרק גיד הנשה וכן פסקו המחברים ז"ל דפטור: ואע"ג דקרא דבעליו עמו לא איתיה אלא גבי שואל כולהו שומרים גמרי מיניה לשמירה בבעלים דפטור כדדרשינן התם פר' שואל: הילכך האי חתיכת בגד דשאלתון עלה כיון שלא שמר אלא האחד לבדו ואח"כ האחר נעשין שומרין שכר זה לזה וחייב ראובן בגנבה ואבדה ופטור מאונסין אלא שלדברי התוספות שכתבו ומן האחרונים ז"ל אם היה הוא השומר האחרון פטור דהוי שמירה בבעלים כדברי רבא: אבל הרמנ"ע ז"ל כתב דשותף הוי שמירה בבעלים ופטור אפילו מפשיעה ולעולם לא הוי כשומר שכר אלא כשאמר לו בפי' שמור לי היום ואני אשמור לך למחר אבל אם לא אמר לו כך בפי' אינו נעשה שומר שכר דיכול לומר לו אלו היית אומר לי שמור לי את שלי ואני אשמור את שלך לא הייתי נזקק לכל אלא הייתי נותן בידך החצי או הייתי נזהר ביותר: ואישתכח השת' לפי דבריו ז"ל דראובן זה פטור אפילו מפשיעה כיון שלא אמר לו שמעון בפי' שמור לי שלי ואני אשמור את שלך: וכן מצאתי כתוב בתשובת שאלה כמדומה לי שהיא להר"יאף ז"ל וז"ל המכירה באשראי פשיעה היא כמו שאמרו כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי ואע"פ שאנשי המדינה מוכרין כך אין זה המנהג מועיל אלא אם התנו שלא ימכור אחד מהם אלא באשראי אבל יש מוכר באשראי ויש שאינו מוכר באשראי אין זה מנהג והיה על השותף שיקח ממנו מעט ריוח וימכור בגביה לאלתר הילכך רואים אם שותפין אלו סוחרים ומבקשים להרויח כל אחד לחברו ולאמצע היתה אותה פשיעה שפשע שותף זה בבעלים וההפסד לאמצע דקי"ל פשיעה בבעלים פטור ע"כ: ואין נראה כן מדברי שאר המפרשים ז"ל והמחברים שכתבו סתם דשותף שומר שכר הוא וכן כתב הר"ם מקוצי ז"ל: ואם יטעון השותף דבר מאורע שאירע בממון השותפי' הרי דינו כשומר שכר להתחייב בגנב' ואבדה ולהפטר מאונסין וכן נמי כתב הר"אש ז"ל בתשובה דשותפין שומרי שכר הן וחייבין לשלם כל אחד לחברו אף בגנבה ואבדה וכ"ש בפשיעה ע"כ: משמ' מדבריהם דדעתם כסברא ראשונה דסתם שותף שומר שכר הוא וכן נרא' נמי מדברי הגאונים ז"ל שכתבו גבי שותף שמכר באשראי דפשיעה היא ומשלם לחבריה:
וכן נראה מדברי הר"ם במז"ל פ"ה מהלכות שלוחין ושותפין וכ"ש דכפי הנראה ממש שכתב בתשובותיו דאם אמר לו שמור לי היום ואני אשמור לך למחר הוי שמירה בבעלים שכתב על ענין ראובן שהפקיד אצל שמעון ושמעון אצל ראובן ואחר זמן פשע אחד מהם אין דנין בהם דין שמור לו ואשמור לך ואין זו שמירה בבעלים עד שיאמר לו בשע' שהפקיד שמור לו היום ואני אשמור לך למחר שנמצא נמי ששאלו לשמור לו בשעה שהפקיד אצלו וכמו ששאל את הפרה ובעליה עמה כשעה אחת: וכתב משה ב"ר מיימון ע"כ: ונראה מדבריוז"ל דמפרש ההיא דחזקת הבתים דלעיל דמתרץ רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר בגוונא אחרינא דקאי אשמירה בבעלים כלומר דשמירה בבעלים לא הוי אלא בשאמר לו שמור לי היום ואני אשמור לך למחר אבל סתם שותפי' לא הוו הכי וזה הפך ממה שפירשנו לדעת המפרשי' ז"ל והרמנ"ע ז"ל והפך מה שכתב הוא ז"ל עצמו בהלכות שכירות פ"י: נקטינן דלדברי כולם סתם שותף ששומר לבדו ואין שניהם שומר"ם יחד כדאמרן לעיל שומר שכר הוא וחייב בגנבה ואבדה של אותה חתיכה של בגד וכ"ש בפשיעה וכן כתב הר"ר שמעון דורא"ן ז"ל בתשובת שאלה בענין שותפין שהיתה יד כולם שוה בממון השותפות וכולם מתעסקין בו ומכר אחד מהם אצעדה אחת לעובדי כוכבים בחמשה דינרין והוציא העובדי כוכבים הדינרין והראה אותן למוכר ובדק אותן ואח"כ חזר העובדי כוכבים ולקחן ונתן אותן בכיס אחד בפני המוכר ואמר לו קח זה הכיס של החמשה דינרין הנזכרי' ותן לי האצעדה להראות אותה בביתי ואם לא אחזור אליך למחר הנה הדינרי' בידך עשה בהן כטוב בעיניך אז לקח המוכר הכיס של הדינרי' מיד העובדי כוכבים והמתין לו עד למחר ולא בא פתח הכיס ליטול הדינרין מצא אותן של עופרת שהחליפן העובדי כוכבים קודם שנתנן לו: והשיב שהשותף חייב לשלם כל דמי האצעד' לשותפיו לפי שפשע שהיה לו לעיין בכיס ובדינרי' קודם שנתן האצעדה ואף על פי שנתן אותן העובדי כוכבים בכיס לפניו מ"מ היה לו לעיין כיון דשכיחי רמאין: והביא ראיה ממכלתין דחזקת הבתים דלעיל ומההוא אפטרופא דיתמי דזבין להו תורא ליתמי ולא הוו ליה ככי ושני וכבר נתבאר דכל היכא דהוי שמירה בבעלים פטור אפילו מפשיעה אבל סתם שותפין הוו להו כשומר שכר וחייבין בגנבה ואבדה וכ"ש בפשיעה: וידוע הוא דפטורין מן האונסין כדין שומר שכר ונשבעין זה לזה ונפטרין: אפילו נאנס השותף על ממון השותפות ונתן ביד אונס נמי מיקרי וכדמוכח פרק השוכר גבי הלסטים הרי זה אונס והכי נמי מוכח ממתני' דפר' מי שמת האחין והשותפין שנפל אחד מהם לאומנו' המלך ואמרינן בגמרא דמתרפא מן האמצע אם חלה באונס ומוכחא נמי הא מילתא משילהי גיטין מדרבי אחא בר יאשיה דהוה ליה אספק' דכספא בנהרדע' וכפי מה שכת' הרשב"א ז"ל שם ומסקנא דפרק הגוזל בתרא דהגוזל את חברו ונטלוה מסיקין וכו' ומעובדא דההוא גברא דאחזי אקריא דחיטי דהתם דמשמע מינה דנושא ונותן ביד חייב: וכתב ר"ח ז"ל בפירושיו אבל כשנאנס ישראל על ממון השותפות עצמו פטור וכדאיתא בירושלמי סוף פרק החובל: ולך האח שלום רב כנפש נאמנך:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |