שו"ת מהר"ם אלשקר/ג
|
< הקודם · הבא > |
גורפו שאלה ששאל כמהר"ר דוד כהן נ"ר מגורפו: ראובן שדך את בתו לבחור אחד וכל ימי משך השדוכין היו דרין ביחד והיה הבחור מתיחד עם הבחורה ויש עדים מעידים כי השגיחו מן החלונות ומן החרכים בזה אחר זה וראו אותם שוכבים על מטה אחת בחלוק התחתון בלבד: ייטב נא בעיני אדני להסיר מכשול מדרך עם ולהודיענו אם צריכה ממנו גט כשתרצה לינשא לאחר או לא:
תשובה כבר נשאל הרשב"א ז"ל (תשובות המיוחסות לרמב"ן קל"ה) על ענין זה בעצמו והשיב דאפי' ראוה שנבעלה כל כי האי גונא אינה צריכה ממנו גט וזה לשונו בתשובותיו: ומה שאמרת שנתיחדו יומם ולילה לא ידעתי אם הכונה לומר שלנה עמו בביתו או בביתה בלילה ביחוד שאם אין הכונה אלא שאכלו ביחד ולא לנה עמו אין כאן חשש אבל אם לנה עמו ונתיחדו בלילה ובפני עדים כיון דגייסי בהדדי יש קצת חשש ועם כל זה כל שלא ראוה שנבעלה אין חוששין לקדושיו שלא כל המתיחד עם אשה בעלמא בועל ואת"ל שבעל לא נתכונו אלא לזנות שלא אמרו אלא באשתו שנתגרשה מן הנשואין ואי נמי למ"ד אפילו בנתגרשה מן האירוסין ואי נמי באשה שנתקדשה בפחות משוה פרוט' או קדשה קדושי טעות שכבר יש ביניהם עסק קדושין אבל באשה בעלמא שאינה אפילו ארוסה לא ואפילו ראוה שנבעלה ע"כ: ומוכח לה ממתני' דפרק נושאין על האנוס' (יבמות צז.) דתנן התם נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו וכו' ולא שנא מפותה בפני עד אחד או בפני שני עדי' דהא סתמא קתני מתני' ולא חיישינן שמא בעל לשם קדושין והויא אשת אביו:
ועוד שלא הוזכר זה בגמ' אלא בגרושה בלבד: וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' בהלכות גרושין פ"י: וחלק על מקצת הגאוני' ז"ל שאמרו הפך זה: וכתב על דבריהם וכל הדברים האלו רחוקים מעיני עד מאד מדרכי ההוראה ואין ראוי לסמוך עליהם שלא אמרו חכמים חזקה זו דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא באשתו שנתגרשה בלבד או במקדש על תנאי ובעל סתם שהרי היתה אשתו ובאשתו היא שחזקתו שאין עושה בעילתו בעילת זנות או יפרש שעל תנאי בעל אבל בשאר הנשי' הרי כל זונה בחזקת שבעל לשם זנות עד שיפרש שהיא לשם קידושין ע"כ: עוד כתב שם דאם היתה מגורשת מן האירוסין אין חוששין לה ליחוד שהרי אין לבו גס בה: ונתבאר נמי שם דין הגרושה מן הנשואים ודין המקדש על תנאי או בפחות משוה פרוטה נתבאר בהלכות אישות פ"ז: וכן נמי הסכי' הרא"ש ז"ל בסוף פרק הזורק לדברי הרמב"ם ז"ל: ומייתי ראיה מההיא דרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה ולא אמרינן שבעל לשם קידושין ולא מפליג בין בעל בפני עדים ובין שלא בפני עדים: ומוכח לה נמי ממתניתין דנושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו וכו' דכתבינן לעיל ואף על גב דבשפחה לא הסכים לדבריו אלא לדברי הגאונים שהביא הרי"ף ז"ל בהלכותיו ביבמות פ"ב: וכתב שם דהבא על שפחתו ודאי שחררה מעיקרא ולא מפלגינן בין בא עליה דרך נשואין ובין בא עליה דרך זנות: כבר כתבנו דבשאר נשים הסכי' לדבריו דאם ראו עדים דבעל אשה דעלמא אין חוששין לקדושיו: וכן נמי הסכים הר"ן והרב בעל המגיד ז"ל דברי הרמב"ם ז"ל וכן נמי כתב הר"ר אברהם דמונפוש"ליר ז"ל בפירושיו בפרק הזורק לא אמרינן אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא באשתו אבל באשה אחרת כל ביאה בסתם היא בתורת זנות ולא חיישינן לקדושין כ"ש היכא דלא ראינו שבעלה אלא שנתייחד עמה דהואיל ואין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עדי ביאה משום הכי כל מקדש אשה בביאה צריך שיודיע לעדי' הריני מתיחד עמה לבוא עליה בתורת קדושין והיא תתרצה בדבר ותתיחד עמו והויא מקודשת דהן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה ואם לא הודיעם כך אפילו ראוה שנבעלה אינה מקודשת דלא אמור רבנן אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא באשתו שגרשה ובמקדש על תנאי ובעל אבל באשה אחר' לא וכן פסק הרמב"ם ז"ל ע"כ: הילכך לדבריהם זאת המשודכת דשאלתון עלה אפילו ראוה שנבעלה אינה צריכה גט ומותרת לינשא לשוק ואפי' לדברי המחמירים דלעולם אינה צריכה גט דעדי יחוד כי האי גוונא שהשגיחו מן החלונות ומן החרכים אין עדותן עדות ולא הוי עדות עד שידעו האיש והאשה שיש עדים שרואין אותם כשנתיחדו: וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה אחרת גבי מי שגירש את אשתו וחזר ונתיחד עמה ז"ל ועוד דאפילו היו שם כמה אנשים מבחוץ שראו שנתיחדה כל שלא ידעו הם שיש עדים כגון שנתיחדו ואח"כ באו עדים אין חוששין להם דיודע אדם שאין קדושין בלא עדים ואפילו שניהם מודים לפי' איני רואה בזה שום פקפוק ע"כ: ועוד כתב במקו' אחר ומסתברא כגון שראה הוא את העדים אבל אם ראו אותן שנים מן החלון והם רואין ואינן נראין לו אינה צריכה ממנו גט שני וכו' עד הילכך כשבעל לא לשם קידושין בעל אלא לזנות בעלמא: והביא דבריו הר"ן ז"ל להלכה בפי' ההלכות בפרק מי שאחזו וסוף פרק הזורק: וכן נמי הביא דבריו הרב בעל המגיד ז"ל בהלכות גרושין פ"י: וכ"ש בעובדא דילן דלאו אשתו היא: וכן כתב הריב"ש ז"ל בתשובותיו גבי המכמין עדים וקדש בפניהם ז"ל אבל בקדושין דבלא עדים לא מהני: בהכמנה נמי לא מהני שאין העדים יכולין להעיד שנתרצית בקדושין שהרי אף אם אמרה כן היה לפי שידעה שאין ממש בדבריה כיון שסבורה שאין שם עדים: וכן כתב הרשב"א ז"ל פרק האיש מקדש גבי ההיא דאמרי' התם דלא בעינן אתם עדי בעדי קדושין וז"ל ודוקא בשקדשה בפני שנים שהם אצלם אבל הכמין לה עדים אחורי הגדר והיא אינה מרגשת בהם לא: דדילמא אי ארגישה בהו לא מקבלה קדושין אלא השתא דליכא סהדי קיבלתן משו' דמידע ידעה דהמקדש בלא עדים אין חוששין לקדושיו ורצתה לשחק בו עכ"ל: וכן הסכימו האחרונים ז"ל ע"כ: וכן הביא דבריו להלכה הרב בעל מגיד משנה פ"ג מהלכות אישות והר"ן ז"ל בפי' ההלכו' בריש פ' האיש מקדש גבי ההיא דאין שליח נעשה עד: ועוד כי כפי הנראה מדברי הרשב"א ז"ל דאם לא לנה עמו לא הוי יחוד וכמו שכתב בבירור בתחלת תשובתו הכתובה לעיל והכי מוכח ממתניתין דפרק הזורק המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק וכו' משמ' דבעינן לינה ואע"ג דבספר המרדכי פרק מי שאחזו כתוב ראוהו שנתיחד עמה באפלה ז"ל והא דתנן בפרק הזורק דב"ש וב"ה בהמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק לאו דוקא לנה דה"ה נתיחד עמה באפלה כדמשמע הכא: ומייתי עלה בתלמודא סמוך פלוגתא דב"ש וב"ה ע"כ: מ"מ יחוד באפלה מיהא בעינן: ועוד שכתוב בטופס השאלה שראוה העדים בזה אחר זה ואם הכונה לומר שראה העד הא' בשעה א' והאחר בשעה אחרת אין כאן עדות כלל: והכי איתא בתוספתא בהדיא א' בשחרית וא' בערבית זה היה מעשה ואמרו חכמים אין צריכה ממנו גט וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' והוא שיהא שם שני עדי' כאחד וכן כתבו מן המפרשים והר"ן ז"ל: הילכך אפילו גבי אשה שנתגרשה דחיישינן בה לקדושין עדות כי האי גונא לאו עדות היא כלל: כללא דמילתא דאתתא דא מותרת לינשא לשוק בלא גט ואין זה צריך לפני': פניו יאר אליך וישם לך שלום:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |