שו"ת מבי"ט/ג/מב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה אשת איש אומנית שאמרה ששלחה הכלי על ידי הקטן שחייבת לשלם ואמרה בעלת הכלי שהוא שקר ושהוא בידה חייב' להחזירו לה תשבע שאינו ברשות' שנתנתו לקטן ומה שכתב הרא"ש ז"ל כשכפרה אין אני רגיל להשביעה כיון שאם היתה מודה אין לה ממה לשלם הכא בנידן דידן אם מודה חייבת להחזירה לה ואם מכרה אינה מכירה ואם אין הקונה מצוי אם יש לה שום דבר ממה שמכרה תשלם ואין הבעל יכול לעכב שאין לו שום זכות בכלי של אחרים או במה שנשאר ממנו ואפילו הוציאה מה שקבלה מן הכלי בבית אם נהנה בעלה במה שהוציאה בבית יפרע מה שנהנה והשאר לכשתתגרש או תתאלמן תפרע היא ומעתה יכתבו פסק דין עליה כל זה שאין נכסי צאן ברזל או נכסי' משועבדים אלא כתובת מנה מאתים ותוספות לבד אבל אם יש לה תמכור בטובת הנאה כמו שכתוב בחושן משפט ויכרחהו בית דין על כך:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |