שו"ת מבי"ט/ג/מא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה שלחו אלי משלוניקי העיר המהוללה בחכמה וביראת חטא פסק דין מן הח"ה כ"ר יצחק אדרבי על מודעא שנמסרה על גט אחד וכת' החכם הנז' כי המודעה היתה בטלה בביטול המודעה שבטל הבעל אחר כך ופסל עדיה וראיתי דבריו נכוחים סמוכים לאשלי רברבי מהפוסקים הראשונים:
ועם כל זה נראה לי שצריך דקדוק באיכות המודעה והאונס הכתוב בה כי החכם נר"ו כתב שנכתב הגט בפני בית דין מומחה ויודע בטיב גיטין וקודם כתיבת הגט ובשעת נתינתו בטל הבעל ר' חיים כל המודעות בלשון כולל כסדר הרמב"ם ז"ל ופסל על עצמו כל עד שיעיד על שום דבר שיגרום פסול בגט כו' ושברצון נפשו נתן הגט בט"ו אלול השכ"ב ושאחר זמן הוציא ר' חיים הנז' שטר מודעה בשני עדים בט"ו אלול הנז' שאמר רבי חיים בפניהם אתם עדי לפני אלהים ואדם כי לא אוכל לסבול היסורין והפצעים והמכות ואני מוכרח לגרש את אשתי דונא ואף שאתן לה גט כדת ואבטל כל מודעות עד סוף העולם ואפסול כל עדי מודעא ואונס וכל דבר שיגרום ביטול או ניגוד לגט הכל הוא מחמת האונס אשר עיניכם רואות והמודע' הזאת אשר אני מוסר בפניכ' לא תהיה לה ביטול עולמית ואתם עדים נאמנים עלי כמאה עדים אף שאפסול כל עדות שבעולם עדות זו יהיה שריר וקיים ומודעה זו תהיה קיימת ושרירא כל זמן שלא יהיה לה קרע ב"ד ואנחנו חתומי מטה הכרנו באנסו ולהיות אמת על מה שראו עינינו בבית הסהר חתמנו וכו' וכתב החכם שהגט כשר שכל הפוסקים הסכימו שבלשון שתקן הרמב"ם ז"ל לבד אפילו בלא פיסול עדים שתקן הרשב"א ז"ל סגי וכמו שכתב הר"ן ז"ל פרק השולח וז"ל מה שהזכיר הרמב"ם ז"ל נראה שהוא מספיק לכל מודעו' שמסר כו' ע"כ אף בשאר גיטין אפילו מסר מודעי ומודעי דמודעי אעפ"י שאנו מאמינים באונס דהא אונסא דגיטא גלוי מילתא בעלמא היא כדאיתא פרק חזקת הבתים משום דמה לו לשקר אפילו הכי כל שחזר ובטלן יש לנו לומר שנסתלק אונסו ושחזר ונתרצה ולפיכך כתב ז"ל אמור בפנינו כי כל הדברים שמסרת שגורמים כשיתקיימו הדברים יבוטל גט זה הרי הם בטלים והוא אמר הן לפי שאלו לא אמר שהוא מבטל המודעה הרי עדיין לא בטל מודעת הביטול ואפילו בטל ג"כ מודעת הביטול שמא מסר מודעא על ביטול שביטל ואין לדבר סוף ולפיכך תקן שיאמר כל הדברים וכו' שעכשיו אין ספק שבטל כל מה שאמר שיהא גורם פיסול לגט זה ובדבר זה האחרון נתבטלו דבריו הראשוני' ובהכי סגי וכ"כ הרב המגיד שאחר דברי האחרון אנו הולכין וכיון שהוא כולל כל מה שקדם כל מה שאמר תכלל בדבריו האחרונים והכל בטל וכתב שגם מה שהתנה עד שיקרע המודעא קריעת ב"ד נכלל בביטול מודעא זו ושכן כתב הריב"ש ז"ל סימן קכ"ז וז"ל כיון שקודם כתיבת הגט ביטל כל המודעות בלשון כולל הרי כלן בטלות ואפילו מסר מודעא על הביטול בלשון כולל הנה כיון שבביטול המודעות אמר לשון כולל כל מודעו' וכל דבר הגורם הנה הולכים אחר דברי האחרון שכמו שביטול פרטי האחרון הוא מועיל לבטל מודעא פרטית שקדמה לו כן ביטול כללי מועיל לבטל מודעא כללית שקדמה לו וכתב שם גם הראשונים הקלו יותר והסכימו שביטל מודעא שקדמה כו' וגם בסי' קפ"ב כתב שאם המודעה היתה בלשון כולל אם הביטול היתה גם כן בלשון כולל המודעה בטלה ובנידן דידן איכא תרתי לטיבותא ביטול המודעא בלשון כולל וגם פיסול העדים שיעידו על שום דבר שיגרום פיסול לגט כמו שתיקן הרשב"א ז"ל ופשי' דמהני וכת' וא"ת נהי דבטל כל המודעו' והן בטלות מחמת הביטול הכולל מכל מקום ביטול המודע' אינו אלא סילוק המודע' ולעשותה כמו שאינה אבל אינו כנותן ברצון וכמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובותיו סי' תקע"ג וכיון שכן אעג"ב דאין כאן מודעא מכל מקום לא הוי גט כיון שגלה דעתו שנותנו באונ' דבגט בגילוי מלתא בעלמא שמגלה דעתו שנותנו באונס סגי אעג"ב דלא מסר מודעא וכמו שכתב הר"ן ז"ל הביאו ב"י סימן קל"ד וזה לשונו כל היכא דידעינן באונסיה אעג"ב שלא מסר מודעא גיטו ומתנתו בטלה וגם הריב"ש כתב סימן תפ"ב וז"ל אמנם יהיו דברי אלה במי שלא ידענו שהוא אנוס אבל אם ידענו שהוא אנוס חליצתו פסולה ואפילו שבטל המודעא והיא כמי שאינו מ"מ האונס במקומו עומד ופוסל החליצה וגם בנידון דידן אף על פי שבטל המודעא האונס במקומו עומד והגט בטל י"ל דבנדון דידן לא ידעינן שזה המגרש הוא אנוס אלא מעדו' העדי' ולא מפיה' אנו חיים שהרי פסלה על עצמו כמו שנתקבל עדות בב"ד שכשנכתב וניתן הגט עשה תיקון הרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל ופיסל עליו העדים וכיון דשוינהו לנפשיה בעדים נמצא דלא ידעינן אונסיה וכיון דלא ידעינן ודאי באונסיה וראינו שבטל מודעות ופסל ג"כ עדי המודעא ודאי דמהני וכמו שכתבו התוספות פרק חזקת דמ"ח במתנה אי ידעינן באונסיה לא מהני ביטול ולא גמר ומבטל ומיהו אי לא ידעינן באונסיה ומבטל מודעא מדעתו נראה שבטלו בטל וכן פסק הרא"ש ז"ל בפסקיו דאע"ג דמתנ' היכי דידעי באונסיה אפי' לא מסר מודעא לא הויא מתנה מכל מקום אי לא ידעינן באונסיה אפילו מסר מודעא אם אחר כך בטלו מהני הביטול כיון שלא הכירו באונסו ולהכי נהיגי לכתוב ביטל במתנה:
ואף אם נאמנו במה שכתבו בשטר המודעא שהיה אנוס מ"מ אינם מעידים שהיה אנוס אלא קודם שהלך לכתוב הגט בשעה שהיה בבית האסורים אבל אחר שהוציאוהו משם והלך לכתוב הגט העדים נשארו בבית הסוהר וכיון שאחר כך צוה המגרש לכתוב הגט ובטל המודעא ופסל העדים אנן סהדי שנסתלק אונסו וחזר ונתרצה וכמו שכתב הר"ן פרק השולח וזה לשונו אף בשאר גיטין אפילו מסר מודע' ומודעי דמודע' אף על פי שהיו מאמינים באונס דהא אונסא דאורחא גילוי מילתא בעלמא היא כדאמרינן בפרק חזקת משום דמה לו לשקר אפילו הכי כל שחזר ובטלן יש לנו לומר שנסתלק אונסו ושחזר ונתרצה ע"כ ואעג"ב דידעינן שבשעת כתיבת הגט ונתינתו היו וריגטס שומרים למגרש בפתח החצר כבר העידו עדים נאמנים החכם המסדר ועד אחר שלא היו שומרים בשביל נתינת הגט אלא כי הגט היה נותן אותו ברצונו אלא שבאו אתו לשמרו כשיצא מבית האסורי' לסך ארבעת אלפים לבנים שהיה חייב לפלוני בשביל קנס גזלותיו ואח' שנתן הגט החזירוהו בבית הסהר ועמד ימים במשמר וגדול' מזו כת' הריב"ש סימן קכ"ז וז"ל והרי זה כפי שהיו נושין בו ממון והיה תפוס בבית הסהר בעד החוב ואמרו לו קרובי אשתו אם תגרש אשתך נפרע אנחנו אותך ונתרצה וגירש היאמר אדם שזה יהיה גט מעושה וכו' הרי לא היה תפוס כדי שיגרש אלא בעד חובו ע"כ ובנדון דידן איכא תרתי לטיבותא שלא היה תפוס כדי שיגרש אלא בעד הארבעת אלפים ואפילו שגרש לא יצא מבית הסהר ועל כל זה בטל המודעא ופסל העדים והביא מה שכתב רבי' אפרים בתשובותיו אמר רבא לא כתבינן מודעא אזבינו משום טעמא שאין אדם יכול לבטל מה שעתיד לעשות ואחרי כן נותן ואפילו הוא אנוס דכיון דעדי' ראו אונסו ועשה בפניהם מודעא ואחר כך מכר בפני אחרים בשתיקה וכתבו וחתמו הרי אלו העדי' שהיתה מכירה גמורה ושנים ראשונים מעידים שהיה קודם לכן אונס הואיל ונוכל לקיים דברי כלם דנימא בסוף נתרצה הילכך לא כתבינן מודעא אזביניה אלא כי ההוא פרדסא דאותם עדים עצמם שעושים אונסו הם החתומים על המכירה הלכך נראה לומר כל אדם שעושה מודעא על מחילה או על קנין שעתיד לעשות ואחר כך מחל והקנה בפני ב' אחרים אין המודעא כלו' הרי דאפי' במחיל' דהוי מודע' אפי' לא ידעינן אונסו כשמס' מודע' בפני אחרי' לא חשוב מודע' אף גבי גט דדמי למחיל' ומתנ' בהא דבגילו' מילת' בעלמ' סגי ולא בעי הכרנו באונסו הוי נמי דינא הכי דבשאין עידי המודע' עידי הגט אין המודע' כלו' וכן הביא בב"י בח"מ סי' כ"ה על דברי ר' אפרי' והוא הדין לגט כשאין עדי המודע' עדי הג' אין המודע' כלום וכו' כמו שכת' שם ונ"ד הכי הו' שאין עדי הגט עדי המודעא ונתקימו דברי שני הכתות שמתחלה היה אנוס ואחר כך נתרצה כ"ש שבטל ופסל והגט כבר נתנה מותרת לינשא לכתחילה ע"כ תורף דברי החכם:
ולמה שכתב בנתינת הגט מבטל מודעות בלשון כולל כמו שכתב הרמב"ם ז"ל ופיסול העדים כמו שתיקן הרשב"א ז"ל כל זה היה מועיל לביטול המודעא בלי אונס כי כן היא מודעא סתם כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ששי וכן מי שאמר לב' גט שאני כותב לאשתי בטל הוא ואח"כ כתב גט ונתנו לה בפני שנים אחרים הרי זה בטל וזו היא מסירת המודעא על הגט וכן אם אמר להם כל גט שיכתוב לי פלוני בטל או כל שאכתוב בבית דין פלו' הרי גט בטל או כל גט שאכתו' מכאן ועד ב' שנה בטל הרי זה גט בטל וכו' וכל דבר שאבטל בו מודעא זו הרי הוא בטל ע"כ א"כ מה הוא תקנ' דבר זה שיאמרו אמו' לפנינו שכל הדברי' שמסרת וכו' וכתב הרב מ"מ שכשאומר דבר כולל דברו האחרון קיים אפי' שבמודעא אמר דבר כולל ומפני שבמודעא אמר לשון כולל כתב הרשב"א ז"ל שצריך לצאת ידי כל ספ' שיבט' ועוד יפסול כל עד שיעיד שמס' מודע' בפניו וכו' וכל שהוא פוסל עדיו אף הוא מבטל מודעא ע"כ וכתב הרב מ"מ ז"ל ודע גם כן שאין דברים אלו אמורי' אלא במי שאינו אנוס אבל האנוס כבר נתבאר דין גט המעושה בסוף פ' שני עד כאן:
ולפי זה כל סדורי התיקוני' של הרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל הם על ענין ביטול המודעא וביטל כל מה שיבטל ולא נזכר כאן שום אונס אבל כשיש אונס אין ביטול המודעא מספיק להכשיר הגט כמו שכתב מ"מ בפי' ואם כן כל מה שתקן החכם שנותן הגט בבית דינו לא הועיל אלא לבטל המודעא לא לאונס הכתי' במודעא אתם עדי כי לא אוכל לסבול היסורים והפצעים והמכות ואני מוכרח לגרש וכו' ואף שאתן לה גט ואבטל כל מודעא ואפסל כל עידי מודעא וכו' הכל מחמת האונס אשר עיניכם רואות ומודעא זו לא תהיה לה ביטול עולמית וכו' כל זמן שלא יהיה לה קרע בית דין ואנו חתומי מטה הכרנו באונסו ומה שראינו בבית הסוהר חתמנו וכו' וכיון שסדר תיקון ביטול המודעות דרך כולל לא הועיל אלא לביטול המודעות ר"ל שבמודעא גלה שלא היה נותן הגט ברצונו אבל לענין האונס הכתוב במודעא שהיו מכין אותו נשאר במקומו ואם לא היה סבה גלויה שבדין היו כופין אותו הוא גט מעושה כי העדים מעידים שהכירו אונסו בבית הסהר שהכרה זו נראה שהוא מה שכתבו במודעא שאמר שלא היה יכול לסבול היסורים והפצעים והמכות ושהיה מוכרח לגרש ועל זה כתבו הם שהכירו וראו אונסו אם עדים אלו יהיו נאמנים וכשרים בעיני בית דין הרי זה אונס גדול והריב"ש ז"ל כתב כמו שהביא למעלה החכם נר"ו אמנם יהיו דברי אלה במי שלא ידענו שהוא אנוס אבל אם ידענו שהוא אנוס חליצתו פסול' ואעפ"י שבטל המודעא וכו' האונס במקומו עומד וכו' כמו שכתבתי למעלה בשם מ"מ ז"ל:
הרי שאפילו בביטול מודעות דרך כולל ופסול העדים כתב כי אם ידענו שהוא אנוס האונס במקומו עומד ומה שכתב החכם נר"ו להשיב על זה כי אין האונס ידוע כי אם על פי אלו השני עדים וכבר פסל' הרי במודעא של החליצה שכתב הריב"ש ז"ל ג"כ היה פיסול עדים ואפי' הכי כתב שהאונס במקומו עומד ואפילו שלא יהיה עדי המודעות של החליצה עדים באונס אלא עדים אחרי' הרי פסל בדרך כולל כל עדים שיעיד נגד הגט ואפי' הכי כת' הריב"ש שהאונס במקומו עומד:
והטעם כי עדות המודעא הוא דיבור הבטל שאו' כי באונ' נותן הגט כי לא היה רצונו לגרש והמבטל המודעא הוא דיבור ג"כ אתי דיבור ומבטל דיבור ומפני כי הדיבור הראשון היה בפני עדים פוסל אותם אעפ"י שיעידו שלא בפניו על המודעא אבל כשיש עדים על האונס אעפ"י שיפסל העדו' שראו האונס האונס במקומו עומד שבדבורו שפוסל העדי' אינו מתבטל באונס שהיה בפועל אלא א"כ נודע שנסתלק האונס כשנתן הגט או שנודע כי אעפ"י שאנסו אותו אחר כך הניחוהו ופייסו אותו בדברים או מעות ונח מרוגזו ואמר שהיה מגרש ברצונו אבל כל שנודע שנאנס ולא נודע אח"כ שנסתלק אונסו אלא שגירש נראה כי מחמת האונס רצה לגרש כמו שאמר שלא היה יכול לסבול עוד ומה שכתב החכם נראה שאעפ"י שנאמנים שהיה אנוס זה היה קודם שהלך לכתוב הגט אבל אחר שהוציאוהו מבית הסהר וצוה לכתוב הגט ובטל המודעא ופסל העדים אנן סהדי שנסתלק אונסו ואיני יכול לצייר איך נאמין או נעיד שנסתלק אונסו אם היה הוא אומר בפירוש לעדים לא אוכל לסבול עוד היסורי' וכו' ואף שאתן לה הגט וכו' ואותה שעה עצמה נשארו שם בבית הסוהר והלך הוא וגירש הרי שלא גירש אלא על מה שאמר לעדים שיגרש ויבטל ויפסיל כי לא פייסו אותו אז ולא היה שהות לשינוח מרוגזו וישוב ויתנחם על המודעא הגדולה שמעידים שעשה באותו יום ט"ו אלול ובאותה שעה שאמר שלא היה יכול לסבול שנראה שהכוהו על כך כיון שאמרו הם שהכירו אונסו שהוא כל מה שכתב במודעא והוא תלה הסתלקות אונסו על קריעת המודעא קרע בית דין אם היה מגרש ברצונו שנסתלק אונסו היה אומר עשיתי מודעא אם נכתבה הביאו אותו וקרעוה אלא ודאי אם נאמין לעדים לא נסתלק עדיין האונס כשצוה לכתוב הגט ומה שהביא ממה שכתב הר"ן ז"ל שאעפ"י שאנו מאמינים באונסו וכו' אפילו הכי כל שחזר ובטלן יש לנו לומ' שנסתלק אונסו ושחזר ונתרצה זהו שהיה שהות וזמן בין האונס ונתינת הגט לשנוכל לומר שנסתלק האונס וכמו שכת' מהרר"יק ז"ל שורש ס"ג על דבר הגט שמתחלה נאסר הבעל ולבסוף הותר וגירש בביטול מודעות לפי דעתי באנו וכו' והיכא שהאנס מאנס לעשות דבר אחר ושוב מתירו מאותו אונס ולמחר מבקש ממנו לעשות אותו מעשה עצמו אשר עליו אנס אותו מתחילה מאן לימא לן דלא חשיב אונס כיון שבידו לחזור ולאנוס אותו כבתחלה וכ"ש באיסור אשת איש החמור שראוי להחמיר עליו כמו שכתבתי וכו' ואח"כ כתב ואשר שאלת היכי שאנסו אותו ליתן גט ויהיה מא' שאין כופין להוציא כו' ואח"כ נתפייס ליתן גט אם מחמת ממון אם מחמת יראה כו' ומכירים אנו שמגרש לאונסו במה יודע שנסתלק האונס כו' לע"ד נראה דודאי עומד הוא בחזקתו הראשו' עד שיתברר לנו שנשתנה הענין כלומר שאין ביד האנס לאונסו כאשר בתחלה דאז אין לתלות ולומר מחמת האונס הראשון עשה כיון שנשתנה הענין חשיב כדברי' שבלב אם באנו לתלות ולו' שעוד ירא פן יאנסנו פעם שניה כיון שהסבה הראשונה הלכה לה ואע"ג דאפשר לומר דעדיין יש כח ביד האנס לאונסו מ"מ כיון שתשש כחו בקצת אין לנו לבדות מלבנו אונס אחר כדי לבטל המעשה הנעשה בפנינו דחשיב כדברים שבלב עכ"ל הרי שאין אנו אומרים שנסתלק האונס כשיש ביד מי שאנסו בתחילה כח לאנסו עתה אעפ"י שהתירו אותו וגם לידע שנסתלק האונס צריך שיתברר לנו שנשתנה הענין שאין ביד האנס לאנסו:
ובנידון דידן באותו עת שהיו אונסים אותו ועשה המודעא בפני העדים שראו אונסו הביאו מבית הסהר וגרש אפילו שבטל כל המודעות דרך כלל על כוונה זו בא מבית הסהר שאמר לעדים שלא יוכל לסבול היסורין שראו הם ושהיה מודיע להם שהיה מבטל כל הביטולין שיעשה ושמודעתו היתה קיימת לעולם והרי הוא גלוי כי לאונסו גרש כיון שאנו מאמינים את העדי' כי לא היה שום טעם ושום שהות זמן לשנאמר שנסתלק האונס:
עוד יש רעותא בגט זה ממה שכתב החכם נר"ו שהיו וירגיטאש בשעת כתיבת הגט ונתינתו אלא שהעידו אנשים נאמנים שלא היו שומרים אותו בשביל הגט אלא בשביל ד' אלפים שהיה חייב לפלוני והיה ירא הבעל חוב שמא יברח אחר נתינת הגט ויפסיד מעותיו ולכן הפקיד שומרים וכו' והראיה שאחר כך הוליכוהו לבית הסהר וכו':
ואפילו שהיה כך שלא באו הוירגיטאש אלא על החוב אולי הוא חשב כי גם על נתינת הגט היו באים כיון שבאותה שעה הוכה שם בבית הסהר על נתינת הגט כפי עדות העדים ומפני האונס שבפניו יגרש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |