שו"ת מבי"ט/ג/מג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו מרנא ורבנא בית של שני שותפין שאין בה דין חלוקה ובאו לבית דין לדין בגוד או אגוד ופסקו בית דין לעלות בדמים והעלו בדמים לפני ב"ד וכל אחד הוסיף על חבירו עד שעלה לסך יותר משוויה שלשה פעמים עד שנשאר על אחד מהם ונתרצה המוכר למכור והקונה לקנות וקוד' שהחזיק הקונה באחד מהקניינים חזר בו המוכר ואמר שלא היה בדעתו רק על תנאי אחר שלא הוזכר אז בב"ד והקונה אומר אני קניתי בלא שום תנאי בעולם והילך מעותיך ויש מי שהורה דלא מצי הדר ביה המוכר מאחר שנעשה המכירה בב"ד ועל פי ב"ד אעפ"י שלא החזיקה קונה באחד מהקניינים ולא נהירא בעיני דמאי רבותא במה שנעשה בב"ד מאחר שלא קנה בא' מהקניינים נ"ל דמצי הדר ביה וכן בטור ח"ה פרק קע"א סי' ל"ג וז"ל וכי תבע חד לחבריה בדינא דגוד או אגוד אעפ"י שנתרצה השני לגוד או לאגודי לחבריה בסכום שהסכימו עליו יכול התובע לחזור בו וכו' כל זמן שלא הקנו זה לזה באחד מן הקנייני' וכן נתבע נמי יכול לחזור בו מגוד לאגוד או מאיגוד לגוד כל זמן שלא יקנה זה לזה כו' אלא שאיני סומך על דעתי במקום שיש מורה צדק זעירא דמאן חבריא מנחם בכמ"ר יעקב זלה"ה יכול החכם החתום למעלה לסמוך על דעתו מאחר שלא קנו באחד מן הקניינים יכול לחזור בו וכן מן הראיה שהבי' גם כי לא נזכ' שם שנתרצו בפני ב"ד הדין הוא כך אפי' בפני ב"ד יכול לחזור וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ז' מהלכות סנהדרין על מי שקבל עליו קרוב או פסול לדון או להעיד או מי שנתחייב שבועה בב"ד ואמר לו דור בחיי ראשך או מי שהפך השבוע' על היסת של חברו או מי שלא היה חייב שבועה ואמ' אני אשבע לך בכל אלו אם קנה מידו אינו יכול לחזור בו ואם לא קנו מידו יכול לחזור בו כמו שכתב שם וכל שכן בנדון דידן שהוא קנין קרקע שיש מי שסובר שדין קנין אינו בלא כסף כמו שנר' ממה שכתב הרב מ"מ בפ"ה מהלכות מכירה והר"ן כתב בהלכות פרקא קמא דקדושין והיכא דקנא מיניה בקניין סודר כתב הרב אל בר"גלוני ז"ל דפלוגתא בין רבוותא דאית מאן דאמר דדיני בשטר ולא קנה עד שיתן דמיה וכו' הכלל שיכול כל אחד מהם לחזור בו נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |