שו"ת מבי"ט/ב/קצד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה זה כמה שנים כתבתי היתר על מה שאסר החכם כמה"ר יוסף קארו נר"ו הבהמות שנמצא בבני מעים בהרות אדומות מצד שאוכלות עשב הנקרא חלתית וכתב הוא שעשב זה הוא חלתית שאמר שמואל בגמ' הלעיטה קורט של חלתית טריפה כי כשאוכלות העשב הזה אוכלת גם העורק של העשב אשר בו כח החלתית והוכחתי באותה תשובה סימן קנ"ד כי אין זו העשב חלתית ועם כל זה הנהיג הוא ולימד לבודקים שיטריפו הבהמות שימצא בבני מעים רושם אדום מאכילת העשב ההוא ומפני השלום שתקתי כל אלו השנים כי היתה חומרא זו בממון הגויים עתה בשנה זו אירע הרמצאן בחדש שבט שהוא זמן עשב זה והיהודים הם קונים בהמות באיים לשחוט כי אינם מניחים ליהודי' שישחטו בשר לישמעאלים וראיתי כי היה הפסד ואיבוד ממון לישראל ולכן נתעוררתי עתה לחזו' על מה שכתבתי והוספתי לקח על מה שכתבתי הוא כי בגמ' לא הזכירו טרפו' כ"א בקורט של חלתית הוא הנוטף וזב מן העץ הנקרא חלתית כמו הקומוס שהוא גומא בלעז (ששב) (שזב) וגדל באילנו' וכמו של לבונה ושל מצטיכי שקורט זה הוא נוקב בני מעים כמו שאמרו דמנקבי למעיה ופי' רש"י שהוא חד ונוקב והיינו הקורט לא העשב ולא השורש שהוא עורק כמו שכתב החכם נר"ו ואמרו שם שהבריית' שאמר' הלעיט' חלתית כשרה הוא בעלים לא שאכלה קורט החלתית דסתם עלים הם של אילן כמו שכתוב עלי זית וכו' עלי גפנים לא עשב:
ואפי' שכתב הרמב"ם ז"ל הלעיטה דבר שנוקב בני מעים כגון חלתית וכיוצא בו עם כל זה צריך שיהי' ידוע שעשב זו הנקר' כלך הוא נוקב הבני מעי' כמו (הקורט) של חלתית ואינו כן כי אפי' שכשאוכלות עשב זו נר' בבני המעים שבהם בהרו' וכתמים אדומים בהם אין זה נקב ולא שעתיד לינקב כי הוא נראה בעין שמקום הכתמים הוא חזק ובריא כמו שאר בני מעים ואינו נימוק מקום הכתם ולא מותלע שיהיה קרוב לינקב ובכל אלו הרשמים והכתמי' אין גם אחד בהם שיהיה בו נקב והרמב"ם ז"ל כתב על חלתית וכיוצא בו שודאי נוקב וא"כ כל שלא נמצא נקב אין בו טרפות כלל כי אפי' שבקורט של החלתית אנו מחזיקים בו שנוקב אעפ"י שאינו הנקב נראה הכא בעשב זה שנראה בו רשמים וכתמים אלו אם היה נוקב אכילת עשב זה במקומות של הכתמים היה הנקב מה שאין כן קורט של חלתית שודאי נוקב ואין ידוע באיזה מקום הוא:
ואפי' בחלתית עצמו שהוא הקורט כתב הרמב"ם ז"ל ואם היה תוך ג' ימים ספק נוקב ספק אינו נוקב תבדק כל אחת מהבני מעים כו' שנראה שאינו נוקב ודאי אלא לאחר ג' ימים ועל בהמה שעברו עליה ג' ימים שאכלה קורט חלתית הוא שאמר שמואל טרפה שודאי ניקבו בני מעים מחרו' החלתית ואעפ"י שבדקו ולא מצאו נקב מחזיקין אותה בנקובה שא"א שלא נוקבה אחר ג' ימי' אבל תוך ג' ימי' תבדק אם לא נמצא נקב נאמ' שעדין לא ניקבה וכשרה ועשב זו הנקר' כלך שאינו חלתי' אפילו היה בה ספק אם ניקב אם לאו אפי' למי שסובר כי בזמן הזה אין סומכי' על בדיקת שום דבר שצריך בדיקה הכא היינו סומכין על בדיקתינו כיון שהוא ספק נוקב וגם שידוע מקום הבדיקה שהוא מקום רושם של דם ואינו נמצא בהם שום נקב ומקומ' בריא וחזק כשאר הבני מעי' ואין בעשב זו שום חשש טרפות והמחמיר בבהמת ישראל הוא מאבד ממון ישראל והתורה חסה על ממונם וסם המות של בהמה שהיא כשרה אעפ"י שהיא מתה בו אינו שוה לחלתית שאנו אומרי' שהיא טרפה ואינה חיה כי סם המות של בהמה אף על פי שהי' מתה בו אינה נטרפת בשום טרפת בחיי' כשאכלה סם המות שלה אלא מתנוונת והולכ' בחולי עד שהי' מתה וכששוחטי' אות' ומפרכס' אפילו שתהיה בגדר כוס כוס היא מותרת להדיוטות אבל האוכל חלתית חדות החלתי' הוא הולך לבני מעיה ונוקב ונטרפת בחייה אעפ"י שהי' בריאה ואיפשר שתחיה כל י"ב חדש מה שאין כן בסם המו' של בהמה כי מיד היא מתנוונה ולימי' מועטי' הי' מתה ואפ"ה כל ששחטו אותה ופרכסה מותרת כמו שכתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |