שו"ת מבי"ט/ב/קצב

שו"ת מבי"ט ב קצב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן קצב

שאלה ראובן היה לו קרקע אחד ומכרו לתוג' אחד ונשארה החזקה בידו כי כך היא ההסכמה כי המוכר לגוי יהיה מוחזק באותו קרקע לאחר ימים נשרפו הבתים של הקרקע ומכר התוגר הקרקע לשמעון על כי נתרע' עליו שהיה סרסור ויעץ אותו לקנותם ונשרפו והוכרח לקנותם ממנו ואחר שקנאם ממנו נמלך לבנות' כמו שהיו בתחלה וכשראה התוגר שבנאם חזר להכריח את שמעון שימכר' לו ומכרם עתה טוען שמעון כי החזקה שלו כיון שהיו שלו ומכר לגוי נשארה ברשותו החזקה וטוען שכיון שהוא קנה גוף הקרק' מן הגוי מיד נאבד חזקת ראובן שבהסכמ' העיר אינו מבואר במי שקונה קרקע אחד מגוי אשר יהודי מוחזק בה שיהיה מחוייב לפרוע ליהודי החזקה כמו שהוא מבואר בהסכמות מקומות אחרות שאינו כתוב בהסכמה אלא שלא יהיה רשאי שום יהודי לשכור בית אשר יהודי אחר מוחזק בה אמנם לקנות בית שהיהודי מחזיק בה לא עלה על ספר המסכימים וראובן טוען כי הכל קנונייא בין שמעון והגוי שלא היה קנין ומכירה ביניהם ושטרות של הערכאות היה הכל מרומה כדי לאכול חזקתו ילמדינו רבינו הדין עם מי משניהם:

תשובה כיון שהסכמת העיר היא כי המוכר קרקע לגוי יהיה מוחזק באותו קרקע אם כן כשמכר ראובן לתוגר נשארה החזקה ברשותו ואין לו לתוגר הקונה אלא גוף הקרקע ושכירותו בזול ואם כן אם מכר הגוי לשמעון קרקע זה אין לו אלא הכח שהיה לתוגר מה מכר התוגר כל זכות שבא לידו ואם כן החזקה לא היתה לעכו"ם שמעון שקנאה ממנו מנין תהיה לו וכל שכן כשחזר ומכרה לתוגר שקנאה ממנו שלא נשאר לו שום חזקה אם כן לא היתה לו חזקה כשהיתה קנויה לו מן התוגר מפני כי התוגר לא היתה לו החזקה שנשארה לראובן הראשון איך תשאר לשמעון שטען שכיון שהוא קנה גוף הקרקע מן התוגר מיד נאבד חזקת ראובן איך נאבדה בקנותו מן התוגר אם התוגר כשקנה נשארה החזקה לראובן הרי זו טענה בלא חזקה ומה שטען שבהסכמת העיר אינו מבואר שמי שקונה קרקע מעכו"ם אשר יהודי מוחזק בו שיהיה מחוייב לפרוע ליהודי החזקה גם זו אינה טענה כי כן הוא שאינו מחוייב לפרוע אבל זה שקנה עומד במקום העכו"ם עם המחזיק שלא יקח ממנו שכירות יותר ממה שהיה לוקח העכו"ם ואינו יכול להוציאו מן הבית ואם יוציאנו לא יהיה רשאי שום יהודי לשוכרה ממנו כמו שהיה כשהיתה ברשות העכו"ם ואם ירצה לקנות מן המחזיק חזקתו וגם המחזיק ירצה למוכרה לו הרשות בידם אבל לא חייבו לקונ' מן העכו"ם שיקנה החזקה מן המחזיק ולא למחזיק שימכרנה לו כי אין לקונה מן הגוי אלא הכח שהיה לו לעכו"ם בקרקע עם המחזיק ואינו צריך ראובן לטענת קנוניא כי אע"פ שלא היתה קנוניא לא היה לו זכות בה כמו שכתבתי ומ"ש החכם שהורה שהיתה החזקה של שמעון וממנו הפריד ארבעה ראשי' הנהר היוצאים ממנו נפסק ולא נשאר לו שום ראש אם הראש הראש) שחזקות אלו לאו כקרקע דמי והביא כמה ראיות לזה אפי' שיהיה כך מה לי שיהיה חשוב קרקע או מטלטל אחר שההסכמה הוא שמי שמוכר קרקע שלו לעכו"ם עדין נשארה לו חזקתו לא שנא שיהיה חשוב קרקע או לאו סוף סוף גוף קרקע הוא וסדנא דארעא חד הוא:

ואם הראש הב' אי אמרי' קנוניא בנדון דידן או לאו אפי' שלא יהי' קנוניא אלא באמיתות ובאמונה קנה שמעון מן העכו"ם וחזר אח"כ ומכר לו אין לו בה חזקה אחר שנשארה החזקה ברשות ראובן כשמכר לעכו"ם כמו שהוא בהסכמה כי המוכר לעכו"ם נשאר לו חזקה במה שמכר ואם הראש השלישי אם יהיה חייב שמעון שבועה שלא היה קנוניא שכתב תרי טעמי על שאין חייב שבועה אין צריך שום טעם שאנחנו מודים לו שלא עשה קינוניא ואפי' הכי אין לו חזקה:

ואם הרא"ש הרביעי אם אמדינן דעת המסכימים וכתב דמכמה טעמי לא אמדינן דעת המסכימים כשאינו מבואר מדבריהם בנדון דידן אינו צריך אומדן שהדבר מבואר מן השאלה עצמה שהכל מודים שמי שמכר קרקעו לעכו"ם נשארה לו בה חזקה ואם העכו"ם אין לו חזקה בקרקע שקנה איך יהיה חזק' לקונ' הבא מכחו אין העכו"ם יכול למכור מה שאינו שלו אם לא שהיה תקנ' בפי' כי כשיקנ' יהודי אחד מן הגוי שיפסיד היהודי הראשון החזקה ואם כן היו כותבים מה הועילו בתקנת' שהמוכר לנכרי תשאר החזקה לו אם יוכל העכו"ם למכור ליהודי אחר ותהי' החזק' לשני ומאומדנא ג"כ א"א לומר כך כיון שאפי' היו כותבים בפי' היה נראה חוכא ואיטלולא שהמוכר קרקע לפ' שהיה החזקה שלו ואם הגוי ימכרנה לישראל אחר שתהיה החזקה לאחר וכל עצמם של מתקני הסכמות חזקות אלו הוא שתהיה החזקה בחזקתה ולא יעבירנה שום יהודי אחר מיד חבירו ואפילו שבלשון ההסכמה כתוב ששום יהודי לא יהיה רשאי לשכור בית או חצר שמחזיק בו יהודי אחר ולשון מקח לא הוזכר בהסכמה אפילו הכי כתוב בפירוש בשאלה בתחלתה שכך היא הסכמת העיר כי הארץ לא תמכר לצמיתות לתוג' רק המוכר יהיה מוחזק ועומ' באותו קרקע וככחו אז כחו עתה ע"כ נראה שהוא דבר מוסכם ומפורסם ואין מחלוקת בזה בין ראובן ושמעון ואם כן איך יזכה שמעון בלקחו מן התוגר אותה הבית ובמכירתו לו אחר כך לא קנה ולא מכר אלא מה שהיה לגוי והגוי לא היה לו החזקה שנשאר' לראובן כמו שכתבתי וכפלתי פעמים רבות על כל ראש וראש וכתב עוד בסוף דברי מראשותיו וכל שכן בנדון דידן ששמעון קנה הבתים כדת מה לעשות וראובן בא לסלקו מקנייתו על פי התורה מכח ההסכמה שודאי שלא יסלקנו כי אם בראיות ברורות וכו' ואיני רואה שום הבנה במלות אלו שאם קנה הרי חזר ומכר ונסתלק ממה שקנה וראובן אינו בא לסלקו מן הקנייה אפילו שלא היה חוזר ומכר לתוגר עצמו אינו יכול ראובן לסלקו מקנייתו אלא שגוף הקרקע והשכירו' בזול הוא של שמעון כמו שהיה של התוגר כמו כשקנאו מראובן והחזק' נשארה לראובן אלא שישומו חזקתו כפי מה ששוה ע"פ אנשים שיבררו ביניהם כמו שכתוב בהסכמות ויתן לו וגם כי האריך החכם המורה בפסק דין זה ולא עלתה לו כהלכה עם כל זה יש לו שכר במשא ומתן של תורה ובפילפול שפלפל בראיות שמורה שיש לו בקיאות בגמרא ובפוסקי' ז"ל ועל הרוב יכווין להלכה בפסקי דינים אחרים ופשפשתי בטענות של שמעון ולא מצאתי לו משען ומשענה וחשבתי משום פתח פיך לאלם שנשאר אלם בטענותיו שלא זכה בהם שאם יש איזה מנהג לשם בענין החזקות כשנשרף בית אחת של חזקת יהודי א' כיון שאין הגוי מחוייב לבנות' (כשבאה) (כשבנא') אותו הגוי נאמר פני' חדשו' באו לכאן ואבד החזקה ויוכל יהודי אחר לשכור אותה מן הגוי ואפילו שהיינו אומרים כי עדיין בחזקת הראשון זה יהיה כשקנה אותה הגוי והשכירה אבל בנדון זה שקנה שמעון מן הגוי אחר שנשרפה ולא נשארה שום דבר מן הבתים וקנה שמעון הקרק' ובנאו נאמר פנים חדשות לשמעון באו לכאן כי לא תחול החזקה של ראובן על מה שבנה שמעון ונראה לי שזה טעם נכון להעמיד הבתים אצל שמעון אם לא שהיה מנהג הפך זה מה שהוא רחוק להיות מנהג כזה שאינו מצוי גם בהסכמות נר' שלא ימצא דבר מפורש כזה:

כי אעפ"י שכתוב בהסכמה כי מי שהיה לו חזקה בחצר ובנה בו הגוי בתי' אחרות שחזקת אותם הבתים הם של זה שהיה לו חזקה בחצר ונראה כי כל שכן הוא אם הבית שבחצר שהיה לו חזקה בה נשרפה או נהרסה וחזר הגוי ובנאה שפשו' הוא שהחזק' של הראשון זהו שבנא' הגוי כשהיתה שלו אבל אם אחר שנשרפ' מכרה לישראל אחר וזה האחר בנאו פנים חדשות הם לזה השני ואין לראשון חזקה בו כמו שכתבתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >