שו"ת מבי"ט/ב/קפח
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן היה לו בן אחד ואחר כך הרה אשתו וטרם שילד' מת ראובן ואח"כ ילדה בתו וגדלה ונשאת והיתה להם ירושה מאביה' ולא נתן לה אחיה שום דבר לנישואיה מעזבון אביה מצד עישור נכסי מן הירושה וגם כן לא משום דבר אחר ועתה היא תובעת מאחיה את העישור ולא יכלה להוציא מידו שום דבר כלל לפי שידו תקפה מן האומות ונתן שוחד בזייוף כדי לבטלה בערכאות הגוים ומתה היא ועתה תובעין יורשיה את העישור מיורשי אחיה בדין תורה יורינו רבינו מהו דינו של זה ושכרו כפול מן השמים:
תשובה אע"פ שלא נולדה בת זו אלא אחר מיתת אביה יש לה פרנסה לנישואי' כי לא חלקו חכמים בתקנתם ומה שתקנו כעין דאוריתא תקנו וכמו שהבן הנולד אחר מיתת אביו יש לו נחלת ירושתו עם אחיו כמו שהיה יורש אם היה נולד בחיי אביו כן הבת יש לה עישור נכסי' שתקנו לה חכמים אעפ"י שנולד' אח"כ וכן אעפ"י שנשאת קוד' שנתנו לה אחי' העישו' ומתה אח"כ יכולים היורשים שלה לתבוע מן האחים עישור זה כי הוא חוב עליהם כמו שכתב רבינו משה הבת בעישו' זה היא כבעלת חוב כו' והבת טורפת מן הלקוחו' פרנסת' כדרך שטורפין כל בעלי חובות וכו' וא"כ יכולים יורשיה לתבוע מאחי אמם ויכולים לטרוף מן הלקוחות ולא לבד על סך עישור מה שהי' לאביהם אלא שאומדים דעתו ריעיו ומיודעיו ממשאו ומתנו אם היה נותן יותר מעישור נותנים לה וכן אם השיא בת בחייו נותנין לה כפי מה שנתן הוא בחייו לאשר השיא וכמו שכתב כל זה הרב רבינו משה ז"ל פרק עשרים וראוי לאנשי חיל אשר בעיר הזאת להתחזק נגד האחים עד שיקיימו דין תורה ואתה שלו' עם כל קהלות בני ישראל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |