שו"ת מבי"ט/ב/קפט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה המנורה הטהורה יאי' עינינו במאור תורתו על ענין ראובן ששיד' את (בנו עם) לאה ובעת השידוכין נתחייב אבי המשדך בקנין גמור ובחוב גמו' לתת לבנו מאתי' פרחי' במעו' בעין ועוד מאה פרחי' בתכשיטי זהב וכסף כמו שכתוב בארוכ' בשט' השידוכין והשידוכין הנז' באו לידי גמר נישואין וילד' בנים והחתן חלה את חולייו אשר ימות בו ובחוליו אבי החתן הביא עדי' מהשוק והכריח את בנו ימחול לו החוב שהיה חייב לו וכן נכתב ונחתם עתה ילמדנו רבינו אם זאת המחילה תתקיי' ותצא האלמנה בבלאותיה הקיימי' בלא תוספת ובלא כתובה כנפקת ברא או אם תתבטל זאת המחילה שנעשית להכריח ולהפקיע זכות האלמנה כדפסק בעל הטורים בשם אביו הרא"ש ז"ל ויתחייב אביו לפרוע לאלמנה כל סכי כתובתה בבעו ובמטו יורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו ושכרו כפול מאת אדון השלו':
תשובה אם הנישואין נגמרו על התנאי שעשו בשעת השידוכין בשטר זה יש שעבוד לאשה בכתובתה ואין הבעל יכול למחול שום זכות שעבודה דאע"ג שהמוכר שטרו ומחלו אח"כ הוא מחול היינו משום דמכירת שטרו' הויא דרבנן אבל הכא שעבוד זה הוא מן התורה ולא היה יכול למחול ומחילתו בטלה נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |