שו"ת מבי"ט/ב/קיא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן קנה ג' בתים משמעון ועש' לו שמעון שטר בסופרי ישראל ובסופר האומות אח"כ מכר ראובן הב' בתים מהם ללוי אח"כ הקדיש לוי אותם הבתים ואח"כ קם נפתלי וערע' על הקדש וטען שמה שהקדיש לוי ומה שמכר שמעון לראובן כולם מכרו מה שאינו שלהם כי אותם הבתים היו ממושכנים ללאה זקנתו מקודם זה כמה שנים והיא כתבה לו שכל נכסיה אחר פטירתה יהיה לאשתו של נפתלי ובא ההקדש מכח לוי ותבע לאסתר אשת ראובן כי ראובן נפטר לבית עולמו והיא נכנסה ערבנית במכר שעשה בעלה ללוי וטענה אסתר איך שתקת עד עתה זה כמה שנים יותר משני חזקה ולא מחית ואם מחית כששמעת מהמכר שעשה בעלי ללוי לא היה רק מצד הכתובה והנדוניא לבד כי חשבת שהבתים הללו היו נכנסים בנדונייא שנתנו לך עם אשתך וכשנתברר לך שלא נכנסו שתקת גם בבי' הסוה' עמדת זמן רב מפני נגישת חובות לישמעאלי' ולא ערערת דבר גם טענה אסתר ואמרה לו שלעולם היתה חייבת הזקנה לאה לבעלי שהיה מספיק לה כל מה שהיתה צריכה לפי שהשכירות של הבתים של פלו' שהניחו לה למזונותיה לא היתה יכולה לגבות וגם למזונות אשתך אפשר שמכר הבתים או מקוד' שנשאת אתה את אשתך היו הבתים ביד בעלי עוד נעזר ממה שנמצא בידו שטר המשכנתא מהבתים הללו שעשה שמעון ללאה זה כמה שנים ואומר זכיתי בבתים מכח השטר וטוענת אסתר כי זה השטר היה ביד בעלה ראובן בין שטרותיו פרועים ונפתלי לקחו משם שכמה זמן היו כל נכסי ראובן מופקדים אצל נפתלי עתה יורינו מורינו אם יש בערעור נפתלי ממשות אם לאו:
תשובה אין לנפתלי ממשות בערעור שהוא מערער על ההקדש מצד הטענות הכתובות למעלה כי אם ממה שכתוב למטה שנמצא בידו שטר משכנתא ושזכה מכח השטר שכל מה שהיה לזקנה היתה לאשתו של נפתלי וטעמא מפני שקרקע הידוע לראובן אפי' יום א' אפילו הוא ביד אחר פירותיו הוא בחזקת ראובן ואינו יכול לטעון שמכרו לו אלא א"כ החזיק בו ג' שנים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"א מח"מ סימן ק"מ והכא בנ"ד קרקע זה ידוע לנפתלי הבא מכח זקנתו שיש לה שטר משכנתא על הבתים הנז' קודם שקנה זה ואפילו שלוי החזיק בבתים אלו שני חזקה בפני הזקנה ובפני נפתלי ולא מיחו בכל אותם השנים אם היה לוי טוען מן הזקנה או ממך לקחתים היתה חזקתו חזקה כיון שלא מיחו אבל אינו טוען אלא שלקחו מן הבעלים הראשונים וזה נפתלי הוא מראה שטר קדם לו שהיה ממושכן ביד זקנתו קודם שיקנה הוא ונמצא כי ראובן שקנה משמעון קנו בתים המשועבדים לזקנה של המשכנתא ואפי' שלא מיחה נפתלי יוכל לומר כי לא ידע שהיו בתים אלו ממושכנות לזקנתה אלא עתה שמצא שטר משכנתא זה וכיון שזה המחזיק עתה אינו יכול להכחיש שטר משכנתא זה הקודם לקניתו אין חזקתו חזקה ואפילו מצאה השטר קודם מה שלא מיחה המערער בכמה שנים הוא כמו חזקה שאין עמה טענה שאפי' החזיק עשרים שנה לא מהניא חזקתו אפי' לא מיחה ודמי להאי עובדא בפ' חזקת ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מפלו' זבנתה דאמר לי דזבנה מינך א"ל לא מודית לו דהאי ארעא דידי הוא ולאו מינאי זבנתא א"כ לאו בעל דברים דידי את אמר רבא דינא קאמר ליה והרמב"ם ז"ל הביאם פי"ד דכתב הרי שאכל שדה ושנים רבות וכו' הואיל והודה שהיה שלו ולא לקחה ממנו תחזור השדה וכל הפירות למערער ואעפ"י שאין למערער עדים שהיה שלו וכן כל כיוצא בזה ע"כ וכ"ש בנ"ד שיש לו עדים והוא שטר המשכנתא שבידו שצריך לוי או מי שמכר לו להביא עדים שמי שמכרה פדאה קודם מזקנת נפתלי אלא שמצד אחר יש לחלק בין ענין זה לנ"ד דטוען המערער מחמת ירושה והמחזיק מחמת לוקח מלוקח דטענינן ללוקח וטענינן ליור' וטענה דטענינן ללוקח הכא דהוי מוחזק אלימה מטענה דטענינן ליורש דאלו יורש מצי טעין השטר המשכנתא דבתים אלו הן של זקנתה וללוקח טענינן אנן דדלמא בעליה ראשונים שמשכנו לזקנתה פדאו אותה קודם שמכרוה וליורש לא מצינן למיטען דשל זקנתה הן ולא פדאוה דהכא ספק והכא ספק ואוקמי' אחזקת דמאן דמחזיק ביד השתא ובעובדא דלעיל דלא אוקמי' בידא דמחזיק היינו משום דמערער טוען ודאי דא"ל לא מודית לי דהאי ארעא דילי הוא ולאו מינאי זבנת א"כ לאו בעל דברים דידי את ואמר רבא דינא קאמר ליה והיינו משום דטעון ודאי דלאו מיניה זבנא והמחזיק מודה ליה הא אי לא טעין הכי כי נ"ד דהוי לוקח דלא ידע אי זבנא מוכר ראשון מזקנתו או לא אנן לא טענינן ליה דלא זבנא אדרבא כיון דמחזיק הוי נמי לוקח טענינן לזה דמוכר ראשון זבנא מינה ואח"כ מכרה כיון דאית ליה שני חזקה ושרי בגויהו בפני הזקנה כמה שני דהוא עצמו אי הוה טעין בפני לקח' הוה מהימן וכי היכי דטענינן ליורש כשנמצא שטר שמכר אביו בית א' ואח"כ חזר לדור באותו בית והחזיק בו ג' שנים אם בא הקונה ואמר לו הרי שטר שמכרה לי בית זו יכול לטעון הוא אם היה קיים חזרתי ולקחתי והכי נמי טענינן ליורשיו כמו שכתב הרא"ש ז"ל כלל נ"ה תשובה ז' בנ"ד נמי טענינן ללוק' שמוכר א' חזר וקנה וכ"ש במשכנתא דחזר ופדאה דכל משכנתא לפדיון עומדת. עוד אני אומר דאפי' בההיא עובד' אם אמר בפני לקחה ממך ואח"כ מכרה לי מעמידין אותה בידו שהרי יש לו טענה עם חזקתו ולא רצה טען ואמר ממך קניתיה שהרי יש שני חזקה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל ספי"ד ובנ"ד נמי דאתי מכח לוקח טענין ליה הכי דחזר ופדאה ושמא הלוקח א' שקנאה ממי שמשכנה היה אומר כי בפנינו חזר ופדאה וכן אפי' זה או מי שמכר לו היו יכולים לטעון לזה המערער נפתלי אני פידיתיה ממך ואמרה שנאבד שטר המשכנתא שהיה בידך ולא חזרת אותו לי כיון שיש לו שני חזקה ואפי' שלא טען כך אל' שקנאה מן הא' תעמוד בחזקתו וטענינן ליה שפדאה הא' כדא' עוד בנ"ד אם יתבר' כי נכסי ראובן המוכר ללוי היו מופקדי' ביד נפתלי פשיטא שיכולים לטעון שבכלל הנכסים היה שטר משכנתא זה שלקחו ראובן מזקנת נפתלי שקבלה מעות המשכנתא כשקנה ראובן ממי שמשכן ללאה ועתה מוציא אותו והוא בטל:
עוד אני אומר דכי היכי דבעינן שצריך להביא ראיה שהוא יורש או לוקח מי שהוא בא בטענת יורש או לוקח כמו שכתבו המפרשי' ז"ל ה"נ בעי יורש להביא ראיה על מה שטוען מחמת מורישו שהיה של מוריש בשעה שמת שאפי' שיש ראיה שהיה שלו בחייו איפשר שמכר או נתן קודם שמת וא"כ בנ"ד אם כשמתה הזקנה היתה מוחזקת בבית ואחר מיתתה החזיקו לוי ומי שמכר לו והיה להם שני חזקה היה לו טענת יורש אבל כיון שקודם שמתה הזקנה היו מוחזקים לוי ומי שמכר לו בבית אין לזה הבא מכח יורש ראיה שהוא יורש וכ"ת היכי טענינן להאי לוקח דשמא פדאה לוקח א' ממי שמשכנה קודם שלקחה או מי שמשכנה פדאה קודם שמכרה ללוקח א' והא לדעת הרמב"ם ז"ל ואחרים הוה לוקח א' בעי שבועת היסת אי הוה טעין שנפדת קודם כמו שכתב פי"א ג"כ מי שטען מאביך לקחתיה ויש לו שני חזקה דאפ"ה בעי שבועת היסת וכי היכי שאם מוריש היה חייב שבועה ומת אינו מוריש שבועה לבניו הכי נמי מסתברא דלוקח ראשון נמי אינו מקנה שבועה ללוקח ממנו וכיון דלא מצי משתבע אין לו חזקה לא היא דהא דאמרי' אין אמש"ל היינו להוציא אבל לעמוד בחזקתו דלא לפקוה מתחות ידיה אמרי' אנן וכן מצאתי בתשובת הרשב"א ז"ל דכתב וז"ל דעו דלא אמרי' שאין מוריש שבועה לבניו אלא להוציא ממון וכו' וכן הרא"ש בסי' ס"ט וע"ה ובכלל פ"ו סימן ד' והכא בנ"ד להעמיד חזקתו הוא:
ועוד דהא דהוה בעי ראשון שבועה היינו משום דמערער טוען על גופא של קרקע דהויא דיליה אבל הכא בנ"ד אינו טוען המערער על גופה של קרקע אלא על מעות שנתן עליו ולהכי הויא חזקת המחזיק אלימתא ולא הוה בעי שבועה שהרי הרשב"א ז"ל כתב על זה שהחזיק ג' שנים שאין מוסרין אותו לשבועה כדברי הגאון אלא אם רצה מחרים וכו' כמו שהביא בב"י סי' ק"מ ואפ"ה כתב גבי מי שהחזיק במקום ב"ה ואמר שאביו של שמעון משכנו לו ושמעון אמר להד"מ ומת ראובן וכתב שהדין עם יורשי ראובן דאע"ג דראובן היה חייב שבועת היסת דאינו טוען בגוף המקום אלא המנה הוא תובע והסכימו הגאונים שאפי' תבע על משכון מטלטלים שבידו אינו נוטל בלא שבועה וקי"ל דאין אדם משב"ל כתב דעו שלא אמרו אלא להוציא ממון וכו' הרי דלדעת הרשב"א כשהחזיק ג' שנים שאין מוסרין אותו לשבועה כדברי הגאון ואם טען שמשכן קרקע סבר דחייב שבועה כיון שאין לו בגופה של קרקע וא"כ לדעת הרמב"ם כשמערער אין לו בגופה של קרקע כי נ"ד לא מחייב שבועה לוקח ראשון של זה המחזיק בגופה של קרקע ועלה בידינו דאין ממשות בערעור נפתלי ומה שהקדיש לוי הוא מוקדש:
עוד אני אומר דכל מי שקונה קרקע וטור' ובודק קוד' כל מה שאיפשר לידע שאינו משועב' לשום אדם דלא שדי איניש זוזי בכדי וכשאח"כ נמצאו משועבדים ביד אחר שלא ידעו הולך מיד למוכר שיסלק המערער מעליו והכא בנ"ד זאת האשה הזקנת היתה חמות ראובן הקונה הבתים והיתה דרה עמו וכל ענייניה כפי מה שיודעים כל העולם היו נעשים על פיו וידע הוא בודאי כי אלו דכתיבי היו ממושכנות לחמותו ואומדנא דמוכח כי מן המעות שנתן על הבתים למוכר נתן המוכר לחמותו לפדות המשכנתא כי לא היה הוא קונה בתים שהיה יודע שהיו ממושכנות והיום או למחר הזקנה תמות וישאר שטר המשכנתא ליורשיה שהיה בת בנה אשתו של זה נפתלי והאי היא אומדנא דמוכח אפי' לא היה לו שני חזקה כהני אומדני דדייני עלייהו אימור' בגמרא וכמו שכתב הרא"ש ז"ל כלל פ"ו דהאי דאזלינן בתר אומדנא בדיני ממונות דינא הוא והכא נמי בנ"ד דינא הוא מכמה טעמי דכתבי' לעיל דבכל חד מהני טעמי לית ליה לנפתלי נפתולים וערעורים על המחזיק ושטר המשכנתא שנמצא בידו אומדנא דמוכח נמי כיון שהוא ידוע שנכסי ראובן היו ביד נפתלי ואשתו כי השטר היה בידו ולא חש לקורעו שלקחו זה נפתלי לערער בו:
ולדעת הרמב"ם ז"ל הקדש מפקיע מידי שעבוד אפי' קדושת דמים כמו שכתב הרב בעל מגיד משנה פי"ח מהלכות מלוה ועדיף הקדש דלוקח שני מהקדש דבעלים ראשונים משום דטענינן ליה אע"ג דבהקדש לא בעינן טענה כיון דמפקיע שעבו' המלוה ואפי' משכנתא נמי דמנה לחוד הוא דאיכא ליה גבי קרקע והקדש אפקעיה ואפי' לדעת מאן דסבר דדוקא הקדש דקדושת הגוף מפקיע ולא קדושת דמים איפשר דהיינו כשהקדיש ראשון מי שהיה חייב אבל לוקח ממנו ולוקח דלוקח שהחזיק ג' שנים והקדישו להוי הקדשם הקדש אפי' קדושת דמים:
עוד אני אומר אפי' לא היה הממשכן ידוע לקונה והוציא הממשכן עצמו שטר משכנתא זו ובלא שני חזקה היה יכול לטעון בפני פדאה ממך המוכר קודם שמכרה לי ואני יושב בה והיה חייב שבועה הממשכן שלא נפדת וכיון שמת אין יכול להוריש שבועה לבניו או ליורשיו להוציא הקרקע מיד שהוא בידו אפילו שאין לו שני חזקה וטעני' ללוקח שכבר נפדות. וה"נ אין נפתלי יכול לישבע להוציא הקרקע מיד זה שהוא עומד בו וטענינן ללוקח:
עוד אני אומר דטענת נפתלי שלא פדאה היא טענת שמא ויש עד א' שפדאה בפניו סגי להעמיד הבית ביד מי שהוא עתה וכמו שהוכיח במקום אחר בע"ה נאם המבי"ט כל מה שכתוב למעל' יציב ונכון יוסף קאר"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |