שו"ת מבי"ט/ב/קי
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו מורינו ורבינו סרח בת אשר שהיתה עם זקנתה לאה והיתה מפקחה על עניני היתומה והיה לה שטר משכונה על בית א' בשם הזקנה לאחר זמן נשאת היתומה לבחור והכניסה לו בנדונייא כל הקרקעות שהיה לה לזקנה שהיו מנכסי היתומה שהיתה אפוטרופסי' על נכסי היתומה כנודע כיון שנשאה הלך לו הבחור למ"ה ובא חתן הזקנה וקנה הבית מבעליו ומכרה לראובן ונפטרו חתן הזקנה והזקנה לבית עולמן וחיי לרבנן ולישראל שבקו ואחר ימי' מת ראובן הקונה ונתן הבי' לשמעון במתנת ש"מ:
עתה בא הבחו' ומערע' על שמעון באומרו הנה הבית ממושכנת לי וזה שטרי בידי לראיה ועד תשלו' זמן המשכונה אעמוד בבית כי לזמן זה המוכר מכר מה שאינו שלו ושואל הבחו' ג"כ השכירות מהשנים שעברו ושמעון טוען הנה שטר המשכונה היא בשם הזקנה ואולי היא קבלה מעותיה למזונות היתומה אשת הבחור והחזירה את המשכונה לבעלי' ועוד שזה כמה שנים שהבית ביד ראובן אחר שבאה ממדינת הים ולמה לא תבעה תביע' זאת והבחו' משי' אין לך ראיה על החזר' המשכונ' ואני הנה השטר בידי ואם האמת כדבריך שטר' בידי מאי בעי זאת ועוד שאף אם תביא ראיה שהזקנה החזירה המשכונה אינו כלום שכבר היה דבר שאינו שלה ונתבטל זכות' כי לי נתנו כל הקרקעות בנדוניי' כנודע: ועוד שהרי כולכם מודים שלא קנה אד' ממני אלא מבעל הבית ואני שטרא בידי לראיה ולא חששתי למחות על הכל יורינו מורינו ורבינו הדין עם מי ומה' יהיה שכרו אמן:
תשובה אעפ"י שבאה השאלה בסגנון אחר ידעתי כי הוא ענין הנשאל מכת האחרת וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לנפתלי זכות בבית זו ואפ"ה אחזור לכתוב קצתם הנוגעים לסגנון שאלה זו מה שכתוב שכל מה שהיה לזקנה היה מנכסי היתומה אני ראיתי השטר ואינו מזכיר שם כי אם על נכסי היתומה שהיה לה לזקנה זכות מזונות ושאחר פטירתה היה הכל ליתומה אבל איפשר שהיה לה לזקנה נכסים אחרים מכתובתה כמו משכנתא זו שכתוב בה סתם שמשכנה הבית שנר' שהוא ממוניה ובשטרות אחרות של נכסי היתומה היתה כותבת בפי' שהיה מנכסי היתומה וכ"ה מה שכתוב שחתן הזקנה קנה הבית מבעליו ומכרה לראובן כו' ושזה נפתלי שנשא היתומה הלך למ"ה וכשבא היה מערער עם השטר שבידו יש בכל זה אומדנא דמוכח שחתן הזקנה כשקנה הבתים היה יודע בודאי שהיה לחמותו מעות עליהן וכשקנה מן המעות שנתן למוכר אמ' לו שיפדה הבית שלא היה קונה בית ממושכנת כבר היה יודע שכשתמות הזקנה יורשיה שלה היתה היתומה ושתערער היא ובעלה עם שטר המשכונה ואומדן דעתה שלקח הוא שם שטר המשכנתא בידו והצניעו בנכסיו וכשנשארו נכסיו ביד היתומה ובעלה כמו שהוא ידוע לכל נמצא שטר משכנתא זה ואומדנא כי האי אזלין בתרא בדיני ממונות ודינא הוי כמו שכתב הרא"ש ז"ל כלל פ"ו וטענת שמעון שאולי קבלה מעותיה אע"ג דטוען בשמא הלוקח הוא ולא ידע אפ"ה אומדנא אית בה וטענה דשטרך בידי מאי בעי לאו טענה הוא דמצאה בנכסי חתן הזקנה שהיו בידו:
גם הטענה שטוען הבחור שאף אם תביא ראיה שהזקנה החזירה המשכונה אינה כלום שכבר היה דבר שאינה שלה כי כל הקרקעות ניתנו לו בנדוניא אינה טענה שיתן השטר עצמו שניתן ליתומה אחרי מותה כי כל מה שיהיה בידה אינו נראה אלא מה שהוזכר בשטר ההוא שיהיה כתוב שהיה מנכסי היתומה אבל שטר משכנתא זה על הסתם לא היה מנכסי היתומה ואפי' תימא כי גם זה השטר היה מנכסי היתומה כיון שהחזירה וקבלה המעות של המשכנתא אין ליתומה זכות אלא במעות מה שישאר אחר הזקנה וכבר זכתה בכל מה שנשאר מן הזקנה ומעות המשכנתא שהחזירה בכלל מה שזכתה:
ועל מה שטוען שמחה כמה פעמים צריך עדות ברור בפני ב"ד על זה ואפ"ה שהיה עדות ברור יש בכלל הטעמים שכתבתי בשאלה האחרת שאין לו שום זכות אפי' מוחה כיון שסוף הבתים הם ביד אחר והוא בא להוציא ממון וג"כ הוא כותב שכיון שלא קנו ממנו והשטר בידי שלא חשש למחות נראה שלא מיחה:
עוד אני אומר לפי שאלה זו שהבחור היה במ"ה ואח"כ בא וערער עם השטר שנר' שלא ידע שום דבר אם נפדה המשכנתא או לאו ואינו בא אלא מכח השטר שמצא כשבא וא"כ הוי טענה שמא ובטענה כי האי אם יש עד א' שמעיד שבפניו נפדת המשכנתא וניתנו המעות לזקנה כשקנה חתן הזקנה עד זה סגי להעמיד הבתים ביד מי שהם ובשאלה אחרת כתבתי שש טעמים או יותר על כי אין לו שום זכות לנפתלי יעתיקום משם המבי"ט השאלה האחרת היא להלן:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |