שו"ת מבי"ט/ב/פב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן היה יושב במלאכתו שקט ובטוח וקמו עליו גוים והעלילו ותקפו וגברו עליו לפני השופטים בערכאותיה' והמיר ואח"כ נתחרט ושב בתשובה שלימה בלב שלם ובנפש חפצה בבכי ובצום ותחנונים לפני הש"י ויש לו אשה ושתי בנות קטנות ורצונו ללכת מאותה המדינה אל מקום אשר לא יכירוהו במקום שבעלי תשובה עומדין לקנות עולמו ולהציל נפשו מני שחת וגם מתיירא מאד על בנותיו הקטנות כ' בהיותו במדינת תוגרמ' יתבעו ממנו וימסרום לגוים ויכריחום להמיר הדת כי כן משפטיהם ועתה אשתו מעכבת אותו מללכת עד אשר יתן לה גט:
יורנו רבינו אי זה דרך ישכון אור לאיש אשר אלה לו ששב לאל ית' בתשובה שלימה וגם ירא מאד, על בנותיו גם דבקה וחשקה נפשו באשת נעוריו ואם כופין אותו לתת לה גט או לאו ואם עבר והלך במקום שבעלי תשובה עומדין אם כופין אותו במקום שהלך שיתן גט או לאו:
תשובה אע"פ שחטא ישראל הוא וכיון שהוא מוכרח ללכת דרך רחוקה ודרך ים חייב להניח גט זמן לאשתו לשתים או שלש שנים כי גם שהוא אינו יכול לחזור למקומו מפני מה שקרה לו עד שנים רבות לא יתן גט לחלוטין כי אפשר שהיא תרצה ללכת אחריו כשתשמע שהוא מיושב במקום יהודים ויש לו שם פרנסה ואין ראוי לעגנה יותר מזמן הנז' נאם הצעיר משה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |