שו"ת מבי"ט/ב/פא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה גרסינן בפ' השולח אמר שמואל האי פרוזבול עולבא דדייני הוא אי איישר חילי אבטליניה שנוטלין ממון שלא כדין בחוצפה וחזקה וכתב הר"ן ז"ל דמדכתב הרי"ף ז"ל אי איישר חילי יותר מהלל משמע דסבירא ליה דלדרי עלמא תקון אפילו אי הוו אכשור דרי שלא היו נמנעים מלהלוות והרמב"ן ז"ל סמך דבריו משום דמשמע דלא ק"ל כשמואל דאמר דלא כתבינ' פרוזבולא אלא בבי דינא דסורא או בבי דינא דנהרדעא דשמואל לטעמיה דמהדר לבטולי דאמר אי איישר חילי אבטיליני' ואנן קי"ל כרב נחמן דאמר אוקמו' ועוד דחזינן לרבנן דבי רב אשי וכו' אלמא אפילו בי דינא אחרינ' דלא אלים כולי האי מצי כתב והר"ן ז"ל דחה ראיותיו וכתב דאין ראוי לדחות מימרא פשוטא של שמואל בלא מחלוקת דאמר דלא כתבינן פרוזבול אלא בכגון בי דינא דר' אמי ור' אסי בדברים שאינן מכריעים אלא כדברי הרמב"ם ז"ל עיקר שכתבה ומ"מ בי דינא דר' אמי ור' אסי לאו דוקא אלא הוא הדין לכל ב"ד חשוב שבדור וכן כתבו בתוספות שר"ת ז"ל כתב פרוזבול מזה הטעם ע"כ ונראה דאף למה שכתב הרמב"ן דלא קיימא לן כשמואל ולא בעינן כגון בי דינא דסורא וכו' אפילו הכי ב"ד חשוב בכל דור בעינן וכמו שכתב אלמא אפילו בי דינא אחרינא דלא. אלים כולי האי מצי כתב דמשמע דאלים קצת בעינן אלא דלא בעינן כבי דינו של ר' אמי ור' אסי חכמים גדולים ביותר כמו שכתב הרמב"ם ז"ל דבשאר בתי דינים אין כותבים דהא דחזינן דמסרי רבנן דבי רב. אסי מילי להדדי קל הו' שהקלו בתלמידי חכמים שהלוו זה את זה מפני שהם יודעים שהשמטת כספים נוהגת בזמן הזה מדבריהם ובדברים. היא נדחית דומיא דמאי דאמרינן דתלמידי חכמים מותרין להלוות זה את זה ברבית וכו' וכמו שכתב הר"ן ז"ל שם ושכן היתה כוונת הרמב"ם ז"ל שהביא זה ג"כ ולא דחה זה מפני זה כו' בתשובת הרשב"א כתב אבל אנן דקיימא לן כרב נחמן וכו' ותדע לך דהא רבנן דבי רב אסי מסרי מילי להדדי וא"א דכולהו רבנן דבי רב אשי אלימי כב"ד דר' אמי ור' אסי הרי שאפי' לדעת הרשב"א ז"ל דלא בעינן כבי דינא דבי ר' אמי וכו' אלימי וחשיבי קצת מיהא בעינן וכן בפרק השולח כתב ולענין כתיב' פרוזבול כתבינן בכל בי דינא אע"ג דלא אלימי כבי דינא דסורא ונהרדעא ומה שכתוב בחשן משפט סי' ס"ז דבכל ב"ד וב"ד יכולים לכותבו היינו כהאי גוונא דכתב הרשב"א ז"ל דאזיל לשיטתי' דהרמב"ן ז"ל ובספר בעל התרומו' כתב ומסתבר דכל שלשה בקיאין בדין ובענין פרוזבול ויודעים מצות שמיטה והמחום רבים עליהם באותה העיר שהם דרים בה הרי הם באותה העיר ובאותו זמן כב"ד דרב אסי וראוים להפקיע ממון בני עירם בתקנתם הנראה להם כמו הם בדורם עכ"ל והיינו כשיטת הרמב"ן ז"ל דכתב וז"ל דאפילו לדידיה לאו דוקא בבי דינא דר' אמי וכו' אלא הוא הדין בכל דור ודור המופלג שבכל דור ודור ומופלג שבכל מדינה ומדינה יכול לכתוב פרוזבול אלא שבעל התרומות נתן מקום יותר לכל ב"ד בעירו בתנאים שהזכיר דלהוו ראוי' להפקיע ממון כבי דינא דר' אמי אבל לדע' הרמב"ן והרשב' וח"מ דלא בעינן מומחין ומופלגים כי הני מומחים קצת בעינן כדאמרן וכן נראה לי דאפילו לדעתם היינו כשאין גדולים מהם בעירם אבל יש גדולים מהם בעירם שהם ב"ד קבוע ומומחה באות' העיר כ"ש אם הם מופלגי' בדור' אין ב"ד אחר שבעיר יכולים לכתוב פרוזבול וקרוב אני לומר שאם כתבו שאין החוב מופקע ושביעי' משמטתו בכל מקום שאין בו ב"ד לפחות שנים שיודעים ובקיאים בדינים ובדיני פרוזבול ושביעית אין כותבין פרוזבול ויש להם תקנה לשלוח למקום ב"ד חשוב על ידי עדים וכדאמרינן בירושלמי דשביעית כר' חזקיה בשם ר' ירמיה אפילו נתונים ברומי פי' הדייני' יכול לומר מוסרני לפלוני לכם הדיינים פלוני ופלוני שבמקום פלוני אפילו רחוקים ממנו הרבה אעפ"י שאינם בפניו וכמו שהביא במרדכי פרק השולח ומשמע אפילו לא ידעו הב"ד וכן נראה ממה שהביא בעל תרומות בשם הרב ברצלוני ז"ל שהביאו בב"י סימן ס"ז בח"מ ומאי דמשמע במרדכי דבקבלת עליו ג' רועי בקר במקום ב"ד כר' אמי ור' אסי סגי היינו דמקבל עליו לוה דומיא דשני בעלי דינים דמקבלים עליהם ג' רועי בקר דבחד מינייהו לא סגי וכדכתב התם והלה מכחישו דהיינו לווה שהוא מכחיש ואומר שלא קבל' עליו ושמעינן נמי מהכ' דפרוזבול שנעשה שלא כהלכתו שלא נעשה בב"ד הגדול כדעת הרמב"ם ז"ל או שנעשה בב"ד שיש באותו מקום ב"ד גדול כדאמרינן לעיל דאפילו למאן דלא בעי ב"ד גדול היינו כשאין בעירו גדול דלא מהני כלל והוי כאלו לא עשה פרוזבול ושביעית משמטת חובותיו הכא כתבו דהלוה מכחיש שלא קבל עליו שלשה רועי בקר במקום ב"ד גדול ובהכחשה זו אינו רוצה לפרוע לבעל חובו שיש פרוזבול בידו מן השלשה רועי בקר כיון שלא קבלם עליו והכי נמי כשלא קבל הלוה עליו ב"ד זה במקום שיש ב"ד גדול לא מהני ליה ופשיטא דשביעית משמטתו לדעת הרמב"ם ז"ל דבעי ב"ד גדול ואפילו לדעת האחרים כשיש בעיר ב"ד גדול מהם כדאמרינן לעיל ובכל גלילות אלו נוהגים כהרמב"ם ז"ל ולדידיה פשיטא דלא מהני כלל פרוזבול שלא נכתב בב"ד גדול כדאמר וכמה פוסקים סוברים כהרמב"ם ז"ל סמ"ג והתוספות ור"ת והר"ן ז"ל והרב ברצלוני ובעל התרומות ובסמ"ק כת' ואין כותבין אלא בב"ד הגדול שבאותו הדור ובמרדכי הביא תשובת ה"ר יחיאל דכתב דק"ל דלא כתבינ' פרוזבל אלא בב"ד הגדול שבדור והבי' שם מרדכי דרב אלפסי ז"ל דלא כתבי' פרוזבול אלא בי ר' אמי וכו' וכן דרך האלפסי לקצרו ולחסר מה שאין הלכה וכן כתב בעל כפתור ופרח בשם בעל העיטור ובשנת השמטה שעברה שנת הש"ך ליצירה בטלנו כמה פרוזבולין שלא נעשו בב"ד החשוב שבעיר יכתבו אחרים תחתיהם בב"ד החשוב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |