שו"ת מבי"ט/ב/טז

שו"ת מבי"ט ב טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן טז

על דבר האיש האשכנזי אשר הפציר לקחת אשה על אשתו נגד תקנ' ר"ג מ"ה עם היותו רואה מחלוקת רב בין החכמים יצ"ו אשר עד שם במצרים ונתפשט עד א"י ראיתי שהפליג החכ' השל' הדיין כמה"רר יצחק דמולינ' יצ"ו יותר מדאי להחמיר על הנוש' אחר שכבר נשא אפי' היה בלא הוראת חכם אם נשאת לא תצא דלא חמירא תקנת ר"ג מ"ה מאיסורי דרבנן דאיכא כמה גווני דלא תנשא ואם נשאת לא תצא וכ"ש בהוראת רב מפורס' בדור כמה"ר יוסף קארו נר"ו שהורה לו להקל מטע' שכתב בפסקיו ונעשה סניגור לדבריו כמה"רר ישראל נר"ו וחכמי' אחרים שחתמו בפסק ההוא ולכן לא היה ראוי לחכם הנז' להפריז על מדותיו ולצעוק מרה על האיש הנז' כי אם כוונתו שיוציאנה אינו כדין כמו שכתבתי ואם לענוש בנידויים וחרמות ג"כ אינו מן הראוי אחר שנשא בהוראת חכמים וגם הוא נוגע ופוגם בכבוד הרב המורה והרב המסייעו והחכמי' אחרי' אשר בהוראת' נשא כי ראינו רב גדול בדורו מהר"ר יהוד' מינצי זלה"ה אשר הפליג ורדף אח' גרשון בון פוצא על שנש' אשה על אשתו שעב' על תקנ' ר"ג מ"ה והוא השיב כי הרב מהר"ר א"מ ז"ל התי' לו במקום מצות פרי' ורבי' והרב הנז' רצה לתרץ דברי מהר"ר א"מ ז"ל בדוחק וגם חשד את גרשון הנז' שזייף בהם ועכ"ז לא גזר שיגרש כיון שנש' אלא שקראו מוחר' על שעב' על תקנת ר"ג לדעתו וגם שזלזל בכבודו שאמר זה ר' יודא מינצי כו' כמו שכתו' בכתבו ואם הי' מתברר לו שמהר"ר א"מ ז"ל הור' לו לישא לא היה מפליג נגד גרשון הנז' לכבו' הרב ז"ל שהו' לו כ"ש בנדון זה שאין ראוי לו לרדוף אחר האי' שנשא ברשו' ולא למקר' עבריינא ויש לו לחוש לכבוד הרבנים והחכמים יצ"ו אשר חתמו בפסק הנז' כי גם שהוא גם רב זקן ויושב בישיבה ורבים אשר עמו כבר הודיע דעתו ויצא ידי חובתו ולא היה רשאי לומר קבלו דעתי כ"ש אחר מעשה כי גם אני מחברת המחמירים בתקנת ר"ג מ"ה בפרט בנדון זה שאין בו מצוה כפי הנשמ' ואחר שנשא כבר אני אומר כבר הורה זקן וכן ראוי לחכם הנז' לעבור על מדותיו ולא לדבר תועה וזלזול נגד המורה נר"ו כי לא יחשב לו לזכות וגם כי היה לו אי זה עלבון בנישואין אלו עליו יאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו והשקט ושלוה וחיים לרבנן ולכל ישראל אמן ואינו חייב החכם הנזכר ולא החייבים בכבודו להבדל מן האיש הנושא בהורא' הנז' כ"ש הרגילים להתפלל בקהל שהוא מתפלל ובפרט אם יש להם הסכמה להתפלל שאז היה נחשב כעוברים עליה ושלום נאם הצעיר מתפלל בשלומה של תורה המבי"ט:

נוסח מה שכתוב למעלה כתבתי בזה השבוע עם הרץ שבא משם על ענין זה ועתה בא רץ אחר משם עם הכתבי' ופסקים מהחכמים אשר היו מוחין בו מלישא כתקנת ר"ג מ"ה ובפרט מהחכם השלם הדיין הוא הראש כמהר"ר יצחק די מולינ"א יצ"ו ובהם נתחדש עדות כמה חכמים אשר האיש הנזכ' אחר שהוכיחו אותו החכמי' יצ"ו באמרי פיהם נתרצה וקבל עליו כל תקנת ר"ג מ"ה וא"כ הרי הוא כמי שאסר' עליו בפי' כי אפי' א' משאר הקהלות שאינ' נכללות בכלל תקנת ר"ג ואם אמר א' אני מקבל עלי לנהוג בתקנת ר' גרשון נרא' שחלה עליו התקנות ואינו יכול לישא על אשתו והרי הוא כמי שאסר כל הנשים עליו בחיי אשתו אעפ"י שלא הזכיר נישואי אשה בקבלה כיון שעל התקנה הידועה קבל עליו ולא גרע ממי שאמר על נזיר שהיה עובר לפניו אהא כזה דהוי נזיר והכא נמי לא שנא אפי' מי שלא היה נכלל כ"ש למי שהיה נכלל בתקנ' כי גם שהיו מורים לו להקל בה אם קבלה עליו הרי הוא נתפס בה וחייב להזהר מצד שנכלל בה ושקבל עליו כל החומרות והחרמות שתקן ר"ג ברצונו כמו שכתוב בכתב ההוא ואפ"ה לא יהא מקב' חמו' מן הנכלל בה שאם נשא לא יוצי' אלא דאריה רביע עלויה קבלתו חומר התקנה ושרי למקרייא עבריינ' בעודו נשוי ולהחמיר עליו כחומ' המוחר' דאם לא היתה קבלתו אעפ"י שלדע' רוב החכמי' שנמנו על דבר זה הוא עובר א"ה כיון דהיו לו רבנים מורים להיתר הם מצילים אותו מפי האריות המוחים בו אבל השתא בקבלתו בפה ונסתלקה ידי המורי' לו דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה בקבלתו כדאמ' וגבר' יד המוחים בו להוכיחו כתאות נפשם בנידוי וחרם כמו שפרסם מהר"י מינצ"י ז"ל על ההוא גברא אע"ג דהוה מדרבנן וכן יהיו יכולים עמו כדעת המחמירים שיש מי שכתב שאם נשאת נגד תקנת ר"ג מ"ה תצא כמו שכתב ר"ח בן א"ז וגם רמ"ם ז"ל שהיה רב מובהק באשכנז והבי' בעל תרומ' הדשן ומה"ר יהודה מינצי ז"ל וכתב מי שעבר על חרם ר"ג ונשא ב' נשים יגרש השניה ע"כ כפי מה שמצאתי כתוב בפסק א' של מהר"ר יחיאל זכ"ש מקשטלן ז"ל אשר הארי' להחמי' ולהחזיק תקנת רבינו גרשון ז"ל מכמה רברבי קדמאי ובתראי:

וכל זה קבלתי תקנת ר"ג כמו שכתוב למעלה שקבלתו היא קבלת נדר איסר על עצמו ובפני רבים החכמים שנתועדו על כך ועל דעתם באופן שאי איפשר לו להשאיל על נדרו אבל אם לא תתברר קבלתו בפי' כמו שנכתבה אינו חייב אלא מכח התקנה והיה לו הוראת חכם וחכמים ולא יוכלו החכמים המוחים בידו אעפ"י שהם רבים להענישו בחרמות ולא לכופ' להוציא כיון שעשה ברשות קצת החכמים וגה היה זלזול להם אם יענישו אותו כמו שכתבתי בתחלת דברי ששלחתי שם:

אכן אפי' בכה"ג נ"ל שהחכמים המוחים בו והמחזיקים בתקנת ר"ג יכולים לנהוג בו נידוי לעצמם כל מי שסובר שעבר על התקנ' כי רבים הם וסברתם נכונה כמו שכתבתי וקיימתי פסקם ואפ"ה איני מתיר למקרי עבריינא בפרסום משום כבוד המורים לו להיתר כמו שכתבתי בתחלת דברי בנ"ד וראוי להחמיר להבא בתקנת ר"ג שיש מי שכתב כי הוא כמו דין תורה ובתוס' סוף נדרי' כתבו ויש אומ' דמשמתי' ליה על שגרם שיאסר על אשתו ועובר חרם תקנת ר"ג ז"ל דמשמע דאפי' מי שמסבב וגורם לעבור עליו יענש:

ודעתי היה גם עתה שלא לכתוב אלא הנוסח שכתבתי קודם שמאחר שנשא יעלימו עיניהם ממנו החכמים יצ"ו המוחים בו מפני השלום אלא על מה שנתחדש עתה בכתב זה מקבלתו עליו התקנ' הנז' וגם שהשביעו אותי משם במי שאנו עתידין ליתן דין וחשבון לפניו שאשתדל להוציא לאור משפט זה לגמרי נראה לי היותי מחויב לכתוב מה שכתבתי ועכ"ז אני מחלה פני החכמים י"צו בפרט החכם הדיי' הוא הראש שיסתלקו מן המחלוק' אחר גמר דין וירדפו אחר השלום ועמה' דעה ויראת ה' לדעת מה יעשה ישראל נאם המבי"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >