שו"ת מבי"ט/א/שמט
|
< הקודם · הבא > |
תשובת שאלה א' מן השותפים או מן המתעסקים שהלך למקום אחד עם הסחורה שלא מדעת חבירו כל פחת שיבוא מחמת שעב' חייב לשלם לבדו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ה' מהלכות שלוחין ושותפין ואפילו שהוליך אותה למקום שהיא ביוקר ואף־על־פי שקבל עליו כל אונס או פחת שיבוא חבירו מעכב עליו כמו שכתב שם שהרי אומר לו אין רצוני שאתן מעות שבידי ואהיה רודף אחריך לדין להוציא ממך וזהו אפי' בסתם וכמו שכתב למעלה המשתתף עם חבירו בסתם וכו' ולא ילך למקום אחר וכו' אלא א"כ התנו מתחלה וכו' ואחר כך כתב הלך למקום אחר וכו' כל פחת שיבוא מחמת שעבר חייב לשלם לבדו כמו שכתבתי למעלה וכ"ש אם הזהיר אותו והתרה בו והלך לו דהוי פושע וחייב על כל פחת שיבוא בנכסים אפי' באונס וכמו שכתב הרב ז"ל כל פחת שיבוא בנכסים דמשמע בכל גוונא ואפילו באונס והיינו משום דהוי פושע וכל שתחילתו בפשיעה אפילו סופו באונס חייב כיון שבא האונס מחמת הפשיעה שנגנב או נאנס בדרך אשר הלך שם בין בהליכה ובין בחזרה.
וכל שעובר ועושה השותף במה שאין לו רשות לעשות נקרא פושע וכמו שכתב הרב רבינו ירוחם ז"ל שאם מכר בלא רשות באותו זמן שאין ראוי למכור אותה סחורה ונתיקר' חייב לשלם דהוה ליה פשיעה וכן כתב בעיטור וכן משמע מפי' רש"י ז"ל וכ"ש כשעבר והוליך הסחורה למקום אחר דנקר' פושע וכיון דהוי פושע חייב אפילו באונסין כדין שומר שכר או שומר חנם שפשעו שחייבים באונסין אם בא האונס מחמת הפשיעה כדאמרן ומהרי"ק בשורש ט"ו כתב שכל המשנה לעשות דבר בשותפות דמסתמא חבירו מקפיד עליו כל ההפסד שאפשר לתלות שבא מחמת השינוי עליו לפרוע ע"כ.
נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |