שו"ת מבי"ט/א/רסח
|
< הקודם · הבא > |
לא אשיב על דבריך המכעיסות את הקשה לכעוס אבל מה שכתבת מכל הפוסקים שהם אומרים הוא לפי דעתך וראיותיך אינן צריכות דחיה כי אין ענין לתספורת ומדעתך היה לך לראות מה שיכולים לדחות כי אין מי שידבר בפירוש בתספורת כי אם הכלבו ובו כתוב ואיפשר להתיר כו' ועל זה כתבתי לך כי היה בו איסו' והיתר והנה היום נתתי כתב ביד הספרים תראיהו בידיה' שהתר הכלבו היה על זה ואתה העלמת אותו אתמול ומחרתו ותלית בו טעות כי לא השגחתי על מלת ע"כ ונתת התנצלות על שהמהירות גרם כן לדבר הזה אסלח כי לא כתבתי אלא על ואיפשר וכו' ועתה ראיתי דברי הרב ה"ר יוסף יצ"ו אשר נתן טעם למנהג וגם עליו הארכת לשון ומענית כמנהגך ומה שכתב סוף דבר יחזור בו כ"ת ונעשנו אב ב"ד לא אתה במקום חכמים לומר שתעשה מה שאינו ברשותך ולא אני כעקביא בן מהללאל שנאמר לו כך ואיני ראוי לכך להשיב מה שהשיב הוא ואני איני מרפה ידי עושי מלאכת שמים ח"ו אדרבה אני עושה מעש' ת"ל מה שעולה בידי לפי הזמן וקודם החכם ה"ר ש"ט יצ"ו סבבתי אני כמה שנים בכל ע"ש ופעם אחד סלקתי אח' מלפני הספר בחצי ראש מגולחת כי היה קרוב לביאת השמש וגם אני אתחכך בכל מה שעשית' עד עתה לש"ש ואיני חושש במה שאתה יוצא מן השורה כמה דברים כי כל הדברים הולכים אחר הרוב שהוא לש"ש ומיעוטא קמא קמא בטיל וכן עשיתי עתה בכמה דברים אשר התרסת כנגדי אפילו בחתימה. נאם אחיך לאהבת הכתוב ואהבת לרעך כמוך. המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |