שו"ת מבי"ט/א/רי
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדינו רבינו ראובן נדב' רוחו לעלות לא"י ואשתו לא רצתה והלך הוא לפני ב"ד אחר שהפציר בה ולא רצתה והתרו בה ב"ד שתפסיד כתובתה והיא קבלה ואמרה ילך לו ואין לי עליו שום דבר ופטרה אותו מכל וכל וראובן בא לא"י ונתעכב שם שנה או יותר לראות אולי תבא וכאשר ראה שלא באת רוצה לישא אחרת והוא חושש לתקנת ר"ג מ"ה ואמרו לו קצת לומדים שיכתוב גט וישלחו לה ע"י שליח ויוכל לישא אחרת מיד ילמדינו רבינו אם יוכל לישא או צריך להמתין עד שיודע שהגיע גט לידה:
תשובה בפ' אעפ"י הביא המרדכי דברי ראב"ן שכתב על דינא דמורדת דישא אחרת והיא תתעגן ובנדון זה הוי נמי כמורדת שאינה רוצה לעלות ולישב עמו בא"י ומפסדת נמי כתובתה ומשום דמשמע מלשון הספרים שהביאו ראב"ן ז"ל דלא סבירא להו כוותיה נ"ל דבכה"ג מודו דאם כתב לה גט ושלחו לה ע"י שליח והלך השליח להגיעו לידה אמרי' בחזקת שליח עושה שליחותו ואחר שעברו ימים שאפשר שהגיע הגט לידה כפי מהלך הדרכים ובזמנים שיוכל לישא אחר' דחזקה שכב' נתגרשה כיון שהיה יכול להגיע למקומה בכדי אלו הימים דלאו דוקא אמרי' שליח עושה שליחותו בדבר שתלוי בו בלב' כמו שעשאו שליח להפריש תרומה או לדבר אחר אלא אפילו בדבר שאינו יכול לגומרו כי אם ע"י אחר כה"ג שצריך שיגיע הגט לידה אמרי' חזקה כיון שיכול לזורקו לה מדינא ולא בעי' דעתא לגרשה והוי כמי שעשה שליח לקדש לו אשה ומת השליח ואינו יודע אם קדש או לא דאסור בכל הנשים שיש להן קרובת דחזקת שליח עשה שליחותו ואף על גב דהתם לחומרא והכא לקולא ואפילו דלא אמרינן חזקת שליח אלא להחמיר ולא להקל בתקנת רגמ"ה לא מחמרינן כולי האי דלא תיקן אלא משום קטטה והכא ליכא כיון דלא רצתה לבא עמו וסמכי' אהאי חזק' כדאמ' וכ"ש לדברי ראב"ן דכתב דישא אחרת והיא תתעגן כדאמר: נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |