שו"ת מבי"ט/א/סז
|
< הקודם · הבא > |
על העד שהעיד שאמר ראובן לשמעון אחר שקבל טבעת אח' מידו של קידושין נתנה לו אין כאן בית מיחוש כיון שהוא השיב כי לא לקחו אלא למשכנו בעד יין ועו' שלא אמ' לקידושין לבתך אלא לקידושין נתתיו לך ולאו כלום הוא והעד הב' שלא ראה נתינ' הטבעת אם כן לא העיד דבר העד הג' יש לחוש לעדותו כיון שבשע' נתינה הטבע' אמר לו לקידושין לבתך וקבלו גם העד הד' אם היתה עדותו על יום שהעיד הג' יש לחוש גם כן לעדותו שהרי אמר לו לקידושין לבתך ולקחו ומה שאמר אחר כך לא לקחתיו כי אם למשכנו בעד יין לאו כל כמיניה כיון ששמע שאמ' לו לקידושין לבתו ולקחו ולא אמ' דבר בשעת הלקיחה אלא אח"כ ואפי' תוך כדי דבור דאין תוך כדי דיבור כדיבור ב"ד דברים כדאמ' בדוכתא וחד מיניהו מקדש אלא שמצד אחר נראה שאין הבת זו מקודשת כלל אפי' נצרף ב' עדים אלו האחרונים משום דקי"ל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים וכמו שכתבו האחרוני' ז"ל בכיוצא בלשון זה שלא הזכיר למי מקדש אותה והוי כהרי את מקודש' ולא אמר לי כיון שלא אמר הריני נותנו לך וכו' את זה המעט אשר היה לפני כתבתי על פה כי לא היה לי פנאי ועל החכמים יצ"ו להורו' הלכה למעשה נאם הצעיר משה בר' יוסף זלה"ה מטראני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |