שו"ת חתם סופר/א/קצו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קצו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שלום וכ"ט ושמחת פורים לה"ה ידידי ורב חביבי תלמידי הרבני המופלג מו"ה אליעזר נ"י ולחתנו ה"ה הרב המופלא החרוץ ושנון מו"ה משה ליב נ"י:

לעשות רצונם חפצתי והנה היא לוטה פה כי לא ידעתי מקום לשנוח לשם כי אין לי שם שום מכיר גם אדרעס לא ידעתי ע"כ מידכם יהיה זאת לכם וגם ה' יתן הטוב וארשינו יתנו יבולה:

על דברת הפר"ח (או"ח סי' תרצ"ה) שפקפק על הרמ"א שפסק בהגה"ה (שם ס"ד) שאם שלח מנות לריעו ולא אבה לקבל כי מחל לו יצא ידי חובתו. וכתב הפר"ח לא ידעתי מניין לו זה. הנה בספר קרבן נתנאל פ"ק דמגילה (סי' ז' ס"ק ט') השיב על פר"ח מש"ס נדרים (ס"ג ע"ב) דיכול להתיר נדרו שלא עפ"י חכם לומר הריני כאלו התקבלתי ע"ש. וה"נ דכוותי'. וצדקו דברי רמ"א.

ואני אומר לא עיין הגאון במ"ש הר"ן (שם כ"ד ע"א) בשם הירושלמי דמיירי בסתם ופליגי ר"מ ורבנן אי כוונת הנותן לכבוד עצמו או לכבוד המקבל. אבל אי כוונת הנותן לכבוד עצמו לא מהני באומרו הריני כאלו התקבלתי. וא"כ יפה כתב פר"ח מנ"ל לרמ"א דכוונת מתקני משלוח מנות, היינו מרדכי ובית דינו, אי היתה לצורך המשלח או לצורך מי שנשלח לו.

והנה ראיתי בזה ב' טעמים בתרומת הדשן (סי' קי"א) כ' כדי שיהיה הרווחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו הרי חברו מסייעו ע"ש. וי"ל אפי' אית לי' טובא מ"מ תיקנו כך שלא לבייש מי שאין לו כבסוף מס' תענית (כו:). וא"כ כשם שאם באמת אין לו די ספוקו אינו במחילתו כלום אלא אפילו אית ליה מ"מ לא ימחול משום שלא לבייש אך בספר מנות הלוי (אסתר ט יט) כתב בשם ראשית להרבות השלום והריעות היפך מרגילתו של הצר שאמר מפוזר ומפורד. פי' במקום שראוי להיות עם א' הנם מפוזרים ומפורדים במחלוקת. לכן תקנו משלוח מנות. א"כ י"ל כיון ששלח והראה חבתו אעפ"י שזה מוחל לו כבר יצא יד"ח. ויפה כתב פר"ח מנ"ל למהר"י ברי"ן ולרמ"א שכתב משמו להכריע בזה:

והנה עוד כתב רמ"א אשה חייבת בשלוח מנות כאיש. וגם ע"ז כתבו פר"ח ומהריק"ש מנ"ל האי הא כתיב איש אל רעהו ולא אשה. ובתשו' שבות יעקב (ח"א סי' מ"א) כתב כדאמרי' בקידושין (ל:) איש אמו ואביו תיראו כשהוא אומר תיראו הרי שניהם אמורים ומ"ט נאמר איש שהאיש סיפוק בידו לעשות ולא האשה. וא"כ ה"נ הא כתיב קימו וקבלו לשון רבים א' האיש וא' האשה ולמה נאמר איש אל רעהו שהאיש סיפק בידו.

והנה מ"ש קימו וקבלו הוא לשון רבים לא נ"ל. דהאי איהודים קאי שכלל היהודים קבלו לעשות אשר החלו ובכלל זה משלוח מנות איש ולאשה. אבל לא היה צריך לזה דבלא"ה יפה כתב קרבן נתנאל דהשוה אשה לאיש במצות פורים שהן היו באותו הנס ורק איש כתיב ולזה י"ל אשה אין סיפוק בידה לעשות.

אך בספר ברכי יוסף (שם ס"ק ח) הקשה ע"ז דתוספת פ"ק דקידושין אע"ג דמן התורה מעשי ידיה לעצמה ושפיר סיפק בידה מ"מ לא שכיחא אצל אביה אלא אצל בעלה. וזה לא שייך הכא גבי משלוח מנות ע"ש. ולכאורה קושיא גדולה היא. אלא י"ל מטעם אחר כיון שמזונות אשה על בעלה מן התורה להרמב"ם. ועיי' רמב"ן פ' משפטים. נמצא לפ"ז היא סמוכה על שולחן אחרים מסתמא ומשו"ה כתיב איש. אבל אם אינה סמוכה כגון אלמנה חייבת כנ"ל. אך זה תליא בספיקא דמג"א (שם ס"ק יב) ותלי' בפי' הש"ס דמיחלפי סעודת פורים אי טעמא משום דכל הסומך על שולחן אחרים פטור משלוח מנות. ונ"ל דתלי' בהנ"ל אי הטעם למלאות חסרון סעודתו של חברו כיון שהוא עצמו סמוך על שולחן אחרים פטור מזה ואי טעמא משום אהבת רעים גם הסומך על שולחן אחר חייב:

אלא לפ"ז סתר רמ"א עצמו דמה שמחייב אשה ע"כ ס"ל הסומך על שולחן אחרים פטור דהטעם משום למלאות חסרון סעודת של חברו וא"כ איך פסק אם מחל לו פטור הא לזה הטעם לא מהני מחילה ונמצא מזכה שטרא לבי תרי:

ואיידי דאיירי התם בפר"ח הקשה על רבינו אפרים שבהרז"ה פ"ק דמגילה דמייתי לפסק האי דחייב אינש לבסומי וכו' דכיון דאירע סכנה קם רבה שחטי' נתבטל הדבר והקשה פר"ח א"כ לשתא כדאמרי' רבה לר"ז תא נעביד ס"פ בהדדי מ"ט אמר לאו כ"ש ושעתא מתרחיש ניסא הא מעובדא דאשתקד נתבטל הך דחייב לבסומי ולא יתבסם ולא יסתכן ע"ש:

ולכאורה י"ל דבירושלמי אי' סעודת פורים בשבת מאחרי' אחר שבת דימי פורים צריכים שיהי' ניכר שעושה לשם פורים משא"כ בשבת אין היכר עי' מג"א סס"י תרפ"ח והנה בחולין (קי"א ע"א) מי עדיפת לן מינה דכתיב וקראת לשבת עונג משמע סעודה לכבוד ת"ח הוה כעין סעודת שבת ולא ניכר שהיא לכבוד פורים ולירושלמי הנ"ל אסור ובפרט ר' זירא דכד הוה מזמני לי' לא אזיל רק משום אתיקורי הוא דמיקרי ביה ועבדי טובא לכבודו בכל הזמנים וא"כ אין סעודת פורים ניכר וק' איך עבדי ר"ז ורבה ס"פ בהדדי וי"ל דס"ל דלא כהירושלמי דשפיר יש היכר כיון שמשנה בחיוב בסומי מה שאינו בשאר שבת וי"ט ואית' היכרא משו"ה עבדי בהדדי [כמו שכתב הלבוש לענין נשואין בפורים דלא כמג"א סס"י תרצ"ו] ולפ"ז לק"מ ק' פר"ח דלשתא כי הוה הדר ובעי למיעבד סעוד' פורי' בהדדי אמר ר"ז ממנ"פ אי לא תתבסם וליכא שינוי בגוף הסעודה א"כ איך יי"ח סעודת פורים ואי תתבסם לאו בכל שעתא מתרחיש ניסא ולק"מ קו' פר"ח:

אדרבא לפ"ז יש להביא ראיה לרבינו אפרים דאיך עלה ע"ד ר"ז ששום אדם לא יאכל סעודת פורים עם ב"ב מפני הסכנה אלא יתבודד בחדרי חדרים אע"כ מאותה שעה נתבטלה מצוה דבסומי בפוריא ורק להזמין ת"ח אצלו אינו נכון משום שאינו ניכר וכנ"ל:

ויש לדחוק ולומר שאין חשש סכנה עם ב"ב דלבו גס בהם וגייסי אהדדי רק רעים אחרים המרבים התעוררת ושמחה איכא סכנה והנה פ"ק דמגלה אמרי' משפחה ומשפחה לאתויי' משפחות כהונה ולוים שמבטלים עבודתן וכו' והנה רש"י בפי' מגלה (אסתר ט כח ד"ה משפחה) כ' ע"ד פשיט שיתאספו משפחות וישמחו בפורים וא"כ ק' מנ"ל לש"ס ללמוד מזה דמבטלים עבודתן הא אפשר לפרש כפשוטו אע"כ ס"ל לש"ס כיון דמצוה לבסומי אין נכון להתאסף משפחות משפחות אלא כ"א עם בני ביתו:

ובמקום אחר כתבתי דבמס' שבת פרק מי שהחשיך (קנו.) א"ל רבה אנא במזל מאדים ואינני לא מוהל ולא טבח ולא אומן וא"ל אביי מר נמי עניש וקטיל ע"ש ואי הא מימרא דאביי הוה בתר עובדא דשחטי' לר"ז צ"ל דלא הוה בעי למימר מר נמי שחטי' לר"ז וצ"ל משו' דהדר אחיי' ע"י תפלתו לא בעי למתלי במזל מאדים מ"מ לק"מ ק' רבינו אפרי' די"ל ס"ל להרי"ף דשומר מצוה לא ידע דבר רע וע"י מצוה לבסומי לא יארע מכשול אך היכי דשכיחא הזיקא כגון רבה דהוה במאדים לא מהני הגנת המצוה אבל מי שלא ידע בנפשו שהיא מזל מאדים א"צ לחוש לזה דאזלינן בתר רובא ושומר פתאי' ה' כדאי' שם במס' שבת ע"ש ה' שומר ומגין לשומרי מצותיו:

ואחתום בברכת שמחת פורים כנפשם היפה ונפש אוהב נפשו:

פ"ב יום א' ז' אדר תקצ"א לפ"ק:

משה"ק סופר מפפד"מ:



שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >