שו"ת חתם סופר/א/קצה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לי"נ הרב המופלא וכו':
הנה זה לשוני בגליון ש"ע א"ח שלי סי' תרפ"ח סעי' וי"ו כתבתי בצידו וז"ל הפר"ח החליט לאסור טלטול המגלה בשבת ובשכה"ג בסימן זה ולעיל סימן ש"ח מסתפק בזה ועיי' בית שמואל ס"סי קל"ו ומ"מ נ"ל דלא אמרו אלא בט"ו שחל בשב' לכרכי' המוקפים דאיכא משום דרבה אבל בי"ג שחל בשבת שהוא ערב פורים ואינו זמן קריאה שרי ועמ"ש מג"א לעיל סי' של"ד סקי"ח מיהו ממ"ש מג"א לקמן סי' תרצ"ב סק"ו משמע לאסור גם בי"ג בשבת וקצת צל"ע מנ"ל דשייך הכא משום דרב' היכא דלא טרידא כולי עלמא כי אם האנושי' והחולים דמהאי טעמא לא גזרו על מילה בשבת להר"ן עיי' שם ואי משום דרב יוסף שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה לא שייך בהקדמ' כל שהוא מפלג המנחה ולמעלה מיהו הפר"ח פליג בלא"ה ואוסר לקרותה קודם זמנה אפילו בחול ויש לי עיון בזה דהש"ס מגלה ה' ע"ב שקיל וטרי ארבי דנטע נטיעה ומסיק י"ט לא קבילו עלי' ומ"ט לא הוקשה להש"ס בלאה"נ אמתני' דרפ"ב הי' כותבה וכו' דכה"ג הקשה הירושלמי דמייתי לי' הרא"ש פרק ב' אע"כ הו"מ לאוקמי במקדימי' לאנושי' וחולי' מפלג המנחה ומעלה וש"מ דמותר להקדים ויש לדחות דא"כ כבר קבלו לפורים עליהם ואסור נמי בעשיית מלאכ' ועוד דומי' דהי' דורשה שהמקדים למהר משום חולי' לא ידרוש וע"כ לא מיירי בהכי אע"כ ש"ס דילן לא פריך אהי' כותב' משום דהו"מ לאוקמי כפרים המקדימי' לי"הכ ועמ"ש הר"ן דף רס"א ע"ב בזה והוה דומי' דהי' דורשה דלא מיירי בפורים עצמו עיי' בש"ס ז' ע"ב נגה ולא אתו רבנן וכו' ועמג"א סי' רנ"א סק"ו ובהגה' מנהגים כ' לדחות האומרי' רמז אין אסתר מגדת וכתב שהוא שבוש מהש"ס ז' ע"ב ורצונו מהס"ד בהש"ס אע"ג דלמסקנא אין קובעין מדרש עכ"פ לא מזה הטעם ותמהתי על מג"א סימן תרפ"ו סק"ג וק"ל מיהו במהרי"ל איתא שבחורים פנויים שאחרי' מטריחי' עבורם מגידים להם ההלכה ומייתי לי' אלי' רבה וא"כ משכחת לי' הי' דורשה בכה"ג ועוד נ"ל דאפי' אי י"ט קבילו עליי' היינו ביום אבל בלילה לא דהא ימי משתה ושמחה וי"ט כתיב וממעטי' לילה ממשתה ושמחה וה"ה מי"ט וא"כ הך דהי' כותבה מצי איירי בלילה וכן הי' דורשה ודברי הירושלמי צ"ע לפע"ד ע"כ ממ"ש בגליון ש"ע א"ח שלי ועתה מצאתי שאהבה נפשי שכבר נתעורר בזה הגאון בטורי אבן להוכיח מזה הירושלמי דאי הוה קבלו עליי' י"ט הוה אסור גם בליל' וראי' דאסור בהספד ותעני' לכ"ע ולא דמי למשתה ושמחה משום דכעין י"ט דאוריי' תיקון דממעטי' ליל י"ט הראשון ממצות שמחה הואיל ואין שמחה לפני' וכוונתו על ש"ס דפסחים ע"א ע"א ודפח"ח ונפקא מיני' לדינא לפ"ז גם עכשיו שאנו נוהגים שלא לעשות מלאכה גם בלילה אסור ועיי' פסחי' ב' ע"ב ובתוס' ד"ה היכן וכו' וק"ל עוד כתב שם הגאון הנ"ל דמשוה"נ לא תקינו אכה"ג קריאת מגלה בלילה אלא מתיקון חכמים או מאלקי אקרא יומם וגו' בש"ס דמגלה ג' ע"א אבל מעיקר התקנ' לא היה אלא ביום נמי היינו טעמא דומי' דמ"ע של תורה הנוהגי' בכל י"ט כגון שופר ולולב שאינו בלילה ה"ה הך קום עשה דמגלה אלו דבריו ותמהתי ממצה ומרור ופסח שעיקר מצותן רק בלילה ומסוכה שנוהגת ביום ובלילה ועיקרה בלילה הראשונ' ועמ"ש תוס' שבת קל"א ע"ב ד"ה ואי וכו' גם צל"ע עלי' ממ"ש אהא דמגלה י"ד ע"א פירש"י ד"ה מעבדות לחירות ביציאת מצרים אמרו שירה עלהים עכ"ל והקשה הגאון ז"ל הא התם נמי הוה ממות לחיים כדכתי' המבלי אין קברים במצרי' לקחתנו למות במדבר ועוד מאי פריך הלל נמי נימא הא ביום ז' של פסח אין גומרים ההלל אע"כ דלא כפירש"י אלא מהלל די"ט א' דפסח שהוא תיקון נביאי' מזה יליף ק"ו ופריך א"כ הלל נמי נימא כמו שם וביאר הגאון ז"ל דאין הק"ו מי"ט א' דפסח דאומרים הלל ביום דז"א משום הנס אלא משום י"ט כמו בעצרת וחג אלא מהלל דליל י"ט א' דפסח דאינו אלא משום נס מזה יליף הק"ו ע"ש וצ"לע א"כ פשיטא דה"ל לתקן למקרי מגלה בליל' כמו הלל דליל י"ט א' דפסח:
בשולי הכתב אודיעהו מה שנתחדש לי כעת בחזרי על מסכת מגלה בריש מכילתין במ"ש הר"ן שם בהא דישב ולבסוף הוקף דישיבת גוים לא מיחשבי ישיבה והקשה בטורי אבן א"כ בסוף מס' עירוכין בההוא ברייתא דדרש בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב באותה בריתא עצמה גז"ש חומה חומה מששים עיר חבל ארגב חומה גבו' דלתים ובריח מה להלן שהקיפוהו גוים קודם לכן ר"ל קודם שכבשום ישראל ה"נ שהקיפום גוים קודם לכן ע"ש ולפי הנ"ל הא למה לי קרא מושב עיר חומה דבעי' הוקף ולבסוף ישב הא בעי' שהקיפוהו גוים קודם כניסתן לא"י והנך כולם הוקפו תחלה שהרי ישיבת גוים לא מיחשבה ישיבה וכבר פ"א תירצתי דלמ"ד לא קדשה לע"ל וא"כ נהי דאז בכבוש יהושע לא משכחת לה מ"מ בכבוש עזרא או בכבוש דלע"ל משכחת שיקדשו ערי' אחרי' ובלבד שהי' להם חומה קודם כניסת ישראל לא"י בעת ההיא ואז אפשר שקדמה להם ישיבת ישראל בימי הגולה ועיי' תשו' מהרי"ט ח"ב חי"ד סימן ל"ז שנסתפק בזה אי יכלו לקדש עיירו' אחרי' ע"ש ולפי הנ"ל יהי' מוכרח כן:
אמנם כעת נ"ל ליישב כך דיש לתת טעם לקדוש' בתי ערי חומה ומ"ט לתלות המצו' דוקא במה שהקיפו גוים קודם לכן היינו משום דעיקר הטעם הוא במה שהפליא הקב"ה חסדו עם שהגוים בנו להם ערים בצורות להשגב בהם מפני אימת ב"י והקב"ה הושיעם ומשו"ה קדושת בתי ערי חומה חמור' משארי עיירו' ואמנם זה שייך בחומו' שהקיפו העכו"ם קודם ביאת ישראל לשם משא"כ אח"כ אדרב' הי' יותר טוב אלו נתקיים בנו פרזות תשב ירושלים כמו לע"ל וזה הטעם נ"ל נמי במה שהקפיד אהוקף ולבסוף ישב משום דמסתמא הבונים חומה למבצר בונים תחלה החומה או לכל הפחות יושבי' ע"מ להקיפה משא"כ הבונים לנוי העיר היא ישבה ולבסוף מקיפים לנוי ובזה בארתי ליישב ק' מג"א סימן תרפ"ח ס"ק ב' ע"ש ואמרתי דודאי בשנים קדמוני' הי' רוב חומות נעשי' למבצר והי' סתמן הוקף ולבסוף ישבה משא"כ בזמנינו שהרוב הוא לנוי וה"ל ישבה ולבסוף הוקפה וזה למדתי מלשון תה"ד סימן ע"ר שכ' דרוב עיירות עתה מוקפי' חומה בישב ולבסוף הוקף משמע מלשונו עתה ולא בשני' קדמוני' וע"כ הכונה כנ"ל כי סברא זו הובאה ברא"ש במס' עירובי לחלק בין לנוי או למבצר ע"ש בפ' מי שהוציאוהו ס"סי יו"ד וא"כ לק"מ ק' מג"א דודאי ליכא עכשיו שום עיר שתהי' עדיין חומת יב"נ קיימת ורוב המוקפים עתה הם לנוי וה"ל לענין ישבה ולבסוף הוקפה לדירה משא"כ בתי ערי חומה וכה ג קיי"ל אע"פי שאין לו עכשיו והי' לו קודם לכן ואז הי' למבצר והוקפה ולבסוף ישבה כנ"ל:
והשתא מיושב ק' טורי אבן הנ"ל דאי לאו דגלי קרא בית מושב עיר חומה דבעי' הוקף ולבסוף ישב לא הי' עולה על הדעת ללמד מגז"ש דחומה חומה ולא שהקיפוהו גוים קודם לכן דמה סברא הוא זה שיהיה קפידא ואם נאמר גז"ה הוא א"כ ה"נ נימא דבעי' שתהי' דוקא חומה גבוה דלתים ובריח כי התם אבל השתא דגלי קרא למעט ישב ולבסוף הוקף וע"כ ה"ט משום דחומה כזו אינה אלא לנוי ולא למבצר משגב ולא נעשה בו נס לישראל א"כ מזה הטעם בעצמו יש לנו סברא נכונה לחלק בין הקיפוהו גוים קודם או אח"כ כנ"ל ומשו"ה ילפי' זה בגז"ש חומה חומה ולק"מ ק' טורי אבן הנ"ל:
ובזה הבנתי ג"כ מ"ט תלו קריא' המגלה במוקף חומה מימות יב"נ וכ' הר"ן די"מ משום שלא הי' הנס גדול כ"כ מפני ישראלים דשם נשגבי' בחומותיהם והקשו על זה אדרבא הרי הי' דרים עם הגוים בתוך העיר ע"ש ומפני זה העלה שאדרבא יום ט"ו הוא יותר יקר ונכבד ע"ש ולפי הנ"ל יתכן שהרי ביום המלחמה כתיב ואיש לא עמד בפניהם וא"כ הגוים הדרי' בפרזי' אין חדוש כ"כ במה שלא עמדו בפניהם אבל אותם שהי' יכולים להשגב במבצר משגב חומותיה' ואפ"ה לא עצרו חיל לזה הי' צריך נס יותר גדול וק"ל. כתבתי פה מ"ד נגהי ליום ב' תעני' אסתר תקס"ו לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |