שו"ת הרשב"א/ה/רכג

שו"ת הרשב"א ‏ ה רכג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת מ"ש (בשבת קי"א): בני מלכים סכין שמן ורד על גבי מכותיהם, או כל ישראל היכא דשכיח. קשיא לי: מי גרע מחמין ושמן, דקי"ל (שם [שבת] בד' קל"ד:): אסור להניח ע"ג המכה, אלא חוץ למכה. ושמא אמרו: אף זה בחוץ למכה; ודחוק הוא?

תשובה: באמת זה דחוק מאד, עד שלא ימצא מקום לנוח שם, דודאי שמן ורד נוהגים בו בני מלכים למשוח כל גופם בו תדיר, להתעדן ולהתבשם. לפיכך סכין שמן בשבת, אף ע"ג מכה ממש. ואינו נראה כרפואה, אלא להתעדן הוא מכוון, לפי שכן דרכם. אבל אחרים, שאין נוהגים בו ואין ראויין לכך, לא, שנראה כנותן לרפואה. ולרשב"ג דאמר: כל ישראל בני מלכים הם; סבר דכולם ראויים להתעדן בו. ולפיכך אפילו בשבת, אינו נראה כנותן ע"ג המכה לרפואה, אלא להתעדן בו. ולהניח אצלו חמין, אין אדם עושה כך, אלא לצורך. ולפיכך, אם נתן על המכה בשבת, היה נראה ודאי כנותן לרפואה. אבל התירו לתת חוץ למכה, לפי שלפעמים רוחצין ומושחין שם, ושותתין ויורדין למכה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.