שו"ת הרשב"א/ה/רכד

שו"ת הרשב"א ‏ ה רכד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: היהודים שבעיר הזאת, שנושאין הטלית על הגלימא, כרוך על צואריהם ברשות הרבים. היאך מותר? והא אמר ר' יוחנן בפרק חבית (שבת דף קמז): היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתפו, חייב חטאת. וטלית שלהם, אין להם בית הצואר, ולא לולאות להחזיק בהם שלא יפולו. ובשלמה, דרך מלבוש הוא. שלא בדרך מלבוש, לא.

תשובה: כל ארץ ספרד נהגו כן לצניעות, לצאת אפי' בחצריהם ובבתיהם, ודרך מלבוש הוא להם כך. והוו כי הא דאמר התם: הדיינון (צ"ל דהרטנים) יוצאים בסודר שעל כתפיהם בשבת. ולא [הרטנין] בלבד אמרו, אלא אף כל אדם. אלא שדרך הרטנים לצאת בכך. ואף על פי שאין להם בית הצואר ולא לולאות, אין חוששין שמא יפלו. דאדרבה! כל סודרו (אין) סביבות הצואר, ואין עשוי ליפול. ולא עוד, אלא אפילו סודר שעל כתיפו, אין חוששין לנפילה, ואפילו אין נימא כרוכה לו באצבעו. וכדאיתא התם (שם): מעשה בהורקנוס שיצא בסודר שעל כתפו, אלא דנימא כרוכה לו באצבעו. אמרו חכמים: [אפילו] דאין נימא כרוכה לו באצבעו. דרש רב נחמן: הלכה: אף על פי דאין נימא כרוכה באצבעו. וטלית מקופלת דא"ר יוחנן: היוצא בה דחייב, פרש"י ז"ל: דלאחר שנתנה על ראשו, הגביה שוליו על כתפו, שאין זה דרך מלבוש. והיינו נמי דר', שהיו שני צדי טליתו מונחין לו על כתפו. ואמרו לו: שהוא חייב חטאת, ושלשל טליתו. ובזה אנחנו נזהרים, שלא לקפל שולי הטלית על הכתפים.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.