שו"ת הרמ"א/כט

שו"ת הרמ"א ‏ כט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוד אחרת נפל בין החכמים הנ"ל בעשיית הסוכה שהמורה הנ"ל עשה סוכה ברחוב היהודים שכל לילה דלתותיה נעולות והיא כמבוי סתום שהרבה יהודים בוקעים בו וחצרות פתוחות לתוכו והיה לסוכה ד' מחיצות סגורות בפתח והיה בין דף לדף אויר תוך המחיצות בפחות משלשה ואפשר שלא היה טפח בין דף לדף רק שהיו יכולין להכניס מחוץ לשם יד אבל בפנים היו תלויים סדינים המצויירים לחוץ מפני הרוח הנכנס בין הנקבים. ועמד החכם החולק ואמר שהסוכה פסולה מכח שראה במהרי"ל שהביא דברי המרדכי (סוף פרק הישן) דאם עשה סוכה במקום הראוי להצטער באכילתו או בשתייתו או בשינה כגון שירא מן הגנבים ולסטים לא מיבעיא דלא מיפטר בה אלא אפילו אם באכילה ושתייתו אין סכנה אלא בשינה לא יצא ידי חובתו כלל אפילו באכילה דהא כעין דירה בעינן וכיון שאין לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה מתחלה לאו סוכה היא כיון דלצעורא קיימא עכ"ל המרדכי, וכן הוא בהגהת מיימוני. והנה מהרי"ל הביא דבריו אלו בקצרה וז"ל ויעשה הסוכה במקום שיוכל להיות תמיד שם הן ללון הן לאכול כגון שלא במקום טנופת וסרחון או במקום סכנת לסטים וגנבים דאז אפילו ידי חובת אכילה לא יצא מאחר דאינו יכול ללון שם עכ"ל. ואמר החכם החולק שאם עשאה במקום שהגנבים יכולים לגנוב משם הסוכה פסולה כי כן הבין דברי מהרי"ל ואמר שבכל מקום שמוזכר בתלמוד שבפחות משלשה אמרינן לבוד ושסוכה בת שתי מחיצות כשירה הכל מיירי שעומדת בחצר במקום המשתמר מן הגנבים, וע"י זה פסל הסוכה והוציא לעז שהמורה יושב בסוכה פסולה. ועתה צריך לברר הדין עם מי. אומר כי פשוט הוא בעיני כי דברי החולק בזה הם בטלים ומבוטלים לא שרירין ולא קיימין ומעולם לא עלה על דעת המרדכי והגהות לפסול סוכה שגנבים יכולין לגנוב ממנה דא"כ כל הסוכות שבעולם פסולות דכל סוכה דירת עראי בעינן ואף בחצר המשומרת אינה משומרת מגנבים הנכנסים והיוצאים כמו שאוכיח אחר זה אי"ה בראיות ברורות, רק תחלה אומר שהמרדכי והגהות לא קאמרי אלא במקום שהוא מתיירא לישן בסוכה מפני הגנבים ולסטים כדמוכח לשון המרדכי אבל הפתוח שיכולין לגנוב ממנו מזה לא דבר המרדכי דביום הרי הוא שומר הסוכה ובלילה יכניס הממון לתוך ביתו כי אין הסוכה צריכה להיות שמשתמר שם ממונו דלא קפיד רחמנא אלא על ישיבתו ולא על שמירת ממונו דדוקא לגבי דידיה בעינן תשבו כעין תדורו ולא לגבי ממונו. וראיה לזה מדמכשרינן סוכה המחזקת ראשו ורובו וידוע שלא יוכל לשמור שם ממונו אלא לישב בה בדוחק. ועוד ראיה מדאמרינן במס' סוכה (דף כ"ז:) כל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת שנא' כל ישראל ישבו בסוכות, וידוע שבכל ישראל אי אפשר שלא יהיה בהן גנבים ואינה משתמרת מגנבי שיגנבו ממון. ועוד דכתב (א"ז שם) והביאו הגהת אשיר"י דהעושה סוכתו בר"ה יצא בה בדיעבד ואין בה משום סוכה גזולה, וידוע דאם עשאה בר"ה אינה משתמרת מגנבי דסתם ר"ה רבים בקעי בה ואין עומד במקום המשתמר. ועוד ראיה מפ"ק דסוכה (דף ז' ע"ב) דאמרינן סיכך על גבי פסי ביראות הסוכה כשירה בשבת שבחג, וידוע שאין דין פסי ביראות מהני לשבת אלא במקום שרבים מצויים כמו שאמרו פרק עושין פסין (דף כ"א) לא התירו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד וידוע שזה המקום אינו שמור מגנבי. וכן אמרי התם פ"ק דסוכה מבוי מפולש ותיקנו בלחי מצד אחד ומצד הרביעי פרוץ וסיכך על גביו מהני בשבת שבחג. וידוע שסתם מבוי מפולש בתים וחצרות פתוחים לו ואי לאו הכי אינו ניתר בלחי וקורה כדמבואר פ"ק דעירובין ובודאי דשכיחי ביה גנבי ואפ"ה כשר. וע"כ נראה שהחולק אין לו על מה שיסמוך. כן נ"ל

משה איסרלש מקראקא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.