שו"ת הריב"ש/שעו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png שעו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עוד לו

עולם הפוך ראיתי לא עולם ברור עליונים מבקשים תואנה לפקוד חטאת צפונה ועון צרור להגדיל עקב רב על אנשי שלומם לבטח אתם יושבים תחת אהבתם רבה משטמה באף וחמה כצרור אבן במרגמה צרורות קצפיהם אשכלות מרורות עליהם כותבים נעויתי משמוע מראות נבהלתי המראות הגדולות והנפלאות לא אבין לאחריתם עד כי אחשוב להכחיש החוש ואומר חשכו הרואות ותכהין עיניו מראות כי איך יאמין כי יסופר יושבת בשבת תחכמוני אף נחלת טובה עליו תשפר נבון וחכם כמוך ישבת לכסא כארי תנשא בעדה כלם קדושים תאמר לקול מוסרך כל מקום שתרצה תנוח ועט סופר תמשו' בקשת בשוט לשון אמרים מרים מלענה כגדין קשים אנה פנה דודי אנה פנה מוסרך אשר עד כה גדלך כאב טעמתי טעמו לחמתי בלחמו ולמטעמותיו אתאב פי פערתי למלקוש שיורד כמטר על גז וכרביבים מנפת צוף כדבש למתוק דברי דודים עלי ערבים עתה נהפכו עלי לגשם שוטף ואבני אלגביש ברד אש מתלקחת ופן תכבה האש במים היורדים רוח זלעפות רוח קדים תשבר אניות ושבה לפחת באתי באש ובמים שרפתני בל תמצא ותשלך עפרי אל הנחל לא ידעתי מה היה לך ועל מה הרימות קול שאגת אריה וקול שחל מה מצאת בכתבי עול ומה הלאיתיך ענה בי כי מבלעדי אשם ועון נרשם עשית כונים להעציבי הלא ראשית אמרי ופתח דברי בתארי שבחיך אני מפליג ובהגדלת רחב בינתך וחכמתך בשפעת עוצם לשוני בעז אבליג ואם אמרתי שאינני בתבנית שור אוכל עשב הלזה תרגיז ארץ יחם לבך וממקומו יתר ויהיה מותר בכל עצב ומה מידך אקח כי אף על זה עינך תפקח הכי אמרתי אתה קראתני כן לא כי אבל כי אמרתי דלחדודי לי קא בעית באותן שתי שאלות האחת מן התוספות והאחרת אין לשאול אותה לנער קטן באשר שיחת ת"ח צריכה תלמוד וראוי שידקדקו בלשונם אמרתי שזה הלשון מורגל תמיד מן הרב לתלמיד ולא למדתי לפניך כתלמיד היושב לפני רבו שתכתוב לי בזה הלשון ועם כל זה לא הייתי פוצה פה ונודד כנף פן תאנף ועתה נראה כי עודך מחזיק לחרף להחשיבני כאיש נקלה ואמרת תיתי לי דאפי' לגברא כותך לא חנפי ליה החזקת עצמך כרב יהודה ואותי אפילו כההוא דסנו שומעניה לא חשיבנא שהרי קראו רב יהודה גברא רבה (מ"ק י"ז.) וכן בספרינו הנוסחא כתוב' ואת אמרת לגברא כותך ורב"ה העזובה ועוד אמרת כי היה לי להזכיר עובדא דרב דימי (ב"ב כ"ב.) ומה אירע לרב אדא בסבתו לאחד מן הלשונות ואיני רואה מה ענין ההוא עובדא לכאן וכי טפחתי לך בסנדלי ואמרתי לך על כרחך אנא רבך חלילה אבל פרצת מדת המוסר שהבאתי מה שאמרו רז"ל (ב"מ ל"א.) על הוכח תוכיח אפילו תלמיד לרב כלום הפסדתיך דבר ושם על הפסד הגרוגרות היתה הקפידה כאמרו (ב"ב כ"ב.) אנא ענישתיה דאפסיד גרוגרות דידי ועוד כי הלשון ההוא לא עמד ולא שאר הלשונות כי אם הלשון האחרון והנה כתבו המפרשים ז"ל שלא היו מתפארי' אותן החכמים באמרם אנא ענישתיה אבל היו אומרים כן מתוך הצער שהיה מצירים ומצטערים כל אחד על עצמו על שנענש בסבתו דהא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ואדרבה היה לך להזכיר מה שהקשו בפרק אלו הן הגולין (י"א.) טעמא דלא מצלו הא אי מצלו הוו מייתי וכתיב כצפור לנוד וכו' אבל בכל זאת לא אתן תפלה ובשפתים לא אחטא בכתב או במבטא אם תחשיבני תולעת או יבחוש לא אחוש ברזל חניתך אחשיב לתבן ובשרי נחוש כי המשפט לאלהים הוא יודע יושר לבי בוחן סרעפי יראה אם דרך עוצב בי ומה שכתבתי אליך ממורינו הרב הגדול רבינו נסים נ"ר הנה מאשר ראיתיך מקצר בשבחו ומבין ריסי כתבך ניכר אתה מחשיבו כאחד החכמים ראית בספרד וכן בכתבך אל החכם דון חסדאי נ"ר יראתי פן יבא לאזן הרב נ"ר ואולי יגיע אי זה נזק בזה לכבודך ולכן הארכתי אליך בספר קצת שבחו ולא כטפה מן הים כי אם באנו לכתוב אין אנו מספיקין ולא מפסיקין ובאמת כי בכל חכמי ישראל אין ערוך אליו ואי הוית באתריה מחוי לך חורפיה ותודה על האמת כמדת החכם ולמה חרה לך על זה היקצוף יהושע או יכתוב שטנה על מה שאמרו (ב"ב ע"ה:) פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה וכן כל חכמי ישראל שהם ככוכבים ברקיע וכמאורות בהלם על מה שאמרו (אבות פ"ב מי"ב) שרבי אליעזר בן ערך מכריע את כלם ואף מה שאמרתי אמרתי בבקשת מחילה ובנטילת רשות אף כי יש בזה מצוה בתוכחת מגולה מאהבה קויתי בה לצדקה ולתוספת אהבה כרבי יוחנן בן נורי מעקיבא בן יוסף לקיים מה שנאמר הוכח לחכם ויאהבך כדאיתא בערכין (ט"ז:) ותקותי אשורנה אראנה ולא עתה אבל ימיה לא ימשכו וקרוב לבא עתה כי חכם כמלאך אלהים אתה מה שהפלגת לספר בכבוד החכמים הצרפתים והאשכנזים מה עזרת ללא כח ומי עור כהתה עינו מראות באור פני חכמתם עדיין לא הגעת לחצי כבוד לשליש ולרביע כי מצרפת תצא תורה ודבר ה' מאשכנז ומימיהם אנו שותים והם פירשו לנו כל סתום ובלעדיהם היה התלמוד כדברי הספר החתום ואמרת כי בפלפולם כרבינא (עירובין י"ג:) ידונו לטהר השרץ ואין אני אומר כן אבל אני אומר כסומכוס (שם.) שהיה יודע לטהרו במ"ח טעמים לא כרבינא שדן קל וחומר א' לטהרו ואף הוא נדחה כמו שאמר שם ולא היא מידי דהוה אקוץ בעלמא ומה שכתבת ז"ל והוספת לאמר כי מדת הבאים מאשכנז לשאול באלו הדברים לקנטר ואפשר כי גם בזאת עלי היית מדבר עכ"ל חלילה לי מרשע וחס ושלום לא תהא כזאת בישראל כי אין מנהגי ודרכי להטיל מום בקדשים ובשרידים אשר ה' קורא דבריהם מרפא לעצם ומטעם לחך אבל בלשוני אספר תהלתם ועפר רגליהם אלחך ואם תעיין בכתבי תמצא שאמרתי שהקושיא ההיא קדומה והיא שנורה בפי התלמידים הצרפתים והאשכנזים הבאים בשערים האלה וכו' ובאמת כן הוא כי הקושיא ההיא פעמים רבות שמעתיה מפי תלמידים היו להם קושיות מפוזרות בתלמוד זעיר שם זעיר שם ולא מחכמה שואלים זה ומר ניהו רבה וגדול בחכמה ואת תלמידים לא תמנה ובקהלם לא תחד כבודך ולשון הבאים בשערים האלה לעד כי לא עליך המשא כי לא בשערינו עומדות היו רגליך וחקר תהום מפסיק בינינו מחיצה תלויה מתרת במים אבל מתוך שבאת לכלל כעם באת לכלל טעות כאדון הנביאים לחשוב עלי עון אשר לא דמיתי ולא עלתה על לבי והוצאת מפיך מלין צדיק כביר להרשיע והנני כבן זכא"י ובדקתי בעוקצ"י תואנותיך והבנתי בכל רמיזותיך ואמרתי אדירים משברי ים הכעס והחרון נשאו קולם בשאון גליהם ואין משביח כי הים הולך וסוער נבון וחכם הסר כעס מלבך וגפן האהבה הנטועה בלבבנו ראה ופקוד שוב למען חסדיך והנחם על הרעה ולהטיב תשקוד יצא כנגה צדק מפיך יגביר ברית שלום וישועתך כלפיד קח נא מפי כתבי תודות בינה הגיגי אל השערה לא תחטיא אם תמצא נימא לא תקפיד מררת כתבך לארץ תשפוך ואת הקללה לברכה תהפוך אז יבקע כשחר אורך ונחך ה' תמיד ונפשך ישביע בצחצחות ינחך במעגלי צדק למען שמו ינהלך על מי מנוחות:

מה שכתבת בההיא דרמי בר יחזקאל איני צריך להשיב עליו כי לו עיינת בדברי היטב לא כתבת מה שכתבת ומה שחדשת דרמי בר יחזקאל לא היה לו להביא הברייתא כיון דאינה עיקרית דלא מתניא וכו' אין זו קושיא שהרי רמי תופס אותה בעיקרית דס"ל דהלכה היא וניחא ליה לאיתויי סתמא דההיא ברייתא מלמימר הלכה כסומכוס וכבר כתבתי לך דלרמי ליכא לאקשויי לימא הלכה כפלוני דתרנגול אצטריכא ליה וכן אמרי בי רב סוס שצנף אצטריכא ליה. גם מה שכתבת בההיא דשלש ארצות לחזקה (ב"ב ל"ח.) שמי שאין מדקדק יקשה על פרש"י ז"ל איברא ודאי כי מי שלא למד מעולם פרק חזקת יקשה לו אבל מי שלמדו ידע מיד דחזקה מכח מחאה קא אתיא ולא יקשה לו כי כל הפרק ההוא סובב על זאת הסברא כדלת תסוב על צירה ולפי שנראה מכתבך שאתה לומד כתובות אדון עמך על מ"ש בספרך בפרק השולח והוא ג"כ בריש כתובות (ג'.) גבי תינח דקדיש בכספא וכו' וז"ל ומ"מ ק"ל למה לא הקשה קדיש בשטר מאי איכא למימר ושמא היה קל להשיב שויוה רבנן חספא בעלמא עכ"ל ואני אומר ניחא לפרש"י ולא היית צריך לכתבו דפשיטא שכמו שיש לומר בקדיש בכספא שהפקיעו המעות כן יש לומר בקדיש בשטר שהפקיעו הנייר או הקלף אבל בקדיש בביאה מה יעשו על ביאתו אבל לפי' רבותיו לא תרצת כלום שהרי קדושי שטר דאורייתא הם לכולי עלמא ואתה מודה בזה והקושיא לפי פירושם מטעם קדושי כסף דרבנן לא מטעם הפקעה וא"כ הוה ליה למימר קדיש בשטר מאי איכא למימר אבל זו אינה קושיא דנקט קדיש בביאה משום דקדושי ביאה כתיבי בקרא בהדיא אי מדכתיב ובעלה אי מדכתיב בעולת בעל אבל קדושי שטר אע"ג דאינהו נמי דאורייתא מהיקשא דויצאה והיתה מיהו לא מפרשי בקרא בהדיא גם לפירוש רש"י ז"ל שמקשה מטעם הפקעה לפי מה שתרצת שהיה קל להשיב שויוה רבנן חספא בעלמא עדיין יקשה לך לאידך גיסא לימא תינח היכא דקדיש בשטר אלא חד מינייהו נקט ועוד שקדושי כסף הם בקרא ברישא מכי יקח ועוד כי רגילות לקדש בהם יותר. עוד כתבת אלא שקשה למה מקש' רש"י מנערה המאורסה היאך סוקלין על ידה נאמר דמיירי במקודשת ע"י שטר ונראה בדוחק דאין סברא לומר דקרא איירי בשטר בקנין אחד לבד מג' קנינין דהיינו כסף שטר יביאה ובשלמא אי איירי בקדושי כספא וגם בקדושי שטר ניחא דקרא איירי ברוב הקנינים דהיינו כסף ושטר אבל אי בשטר גרידא איירי אין זה סברא כנ"ל עכ"ל ואני אומר אם היתה קושית רש"י ז"ל נערה המאורסה דבסקילה היכי משכתת לה כמו שהבנת מדבריו ודאי הקשית לשאול דמשכחת נה בשקדשה בשטר דה"נ אמרי' בפ"ק דקדושין (ט':) לרבי יוחנן דמפיק קדושי ביאה מבעולת בעל דמקשי' ליה כעורה זו ששנה רבי ובעלה מלמד שניקנית בביאה אי מהתם ה"א עד דקדיש והדר בעיל ומקשי' א"כ נערה המאורשה דבסקילה היכי משכחת לה וכו' ומסקנא דשמעת' משכחת לה כגון שקדשה בשטר אלמא שפיר איכא לאוקומי נקרא בקנין אחד לבד שלא כסברתך. גם מהשאתה אומר שאין סברא לומר דקרא איירי בשטר בקנין אחד משלשה קניינים דהיינו כסף שטר וביאה והלא לפי דבריהם אין שלשה קניינים מן התורה כי אם שנים דקדושי כסף דרבנן וא"כ נערה המאורסה דלא אפשר בקידושי ביאה דהויא ליה בעולה על כרחיך בשטר היא שאין קנין אחר מן התורה אבל קושית רש"י ז"ל אינה נערה המאורסה דבסקילה היכי משכחת' לה אבל הקושיא היא היאך נערה המאורסה נסקלת בקדושי כסף אם הם דרבנן וא"ת מנא ליה לרש"י ז"ל שנסקלת בקדושי כסף מבואר הוא מסוגיא שהבאתי מפ"ק דקדושין דאמרינן דאי מובעלה ה"א עד דקדיש והדר בעיל קמ"ל ועל זה מקשי' א"כ נערה המאורסה דבסקילה היכי משכחת לה כלומר היכי מצית אמרת דאי מובעלה ה"א עד דקדיש והדר בעיל והא ליכא למטעי בהא דא"כ נערה המאורסה דבסקילה היכי משכחת לה אי דקדיש ובעיל בעולה היא אי דקדיש ולא בעיל לאו כלו' הוא ומסקי' דמשכחת לה בשקדשה בשטר כלומר דה"א עד דקדיש והד' בעיל בקדושי כס' ונערה המאורסה משכחת לה בשקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס אבל השתא דאית לן קדושי ביאה מבעולת בעל ליכא למימר דכי יקח עד דקדיש והדר בעיל דהא בביאה סגי ונערה המאורסה משכחת לה אף בקדושי כסף הנה מבואר למבין מסוגיא זו דנערה המאורסה נסקלת בקדושי כסף ועל זה הוכיח רש"י שהם דאורייתא דאי דרבנן לא היתה לסקלת בקדושי כסף וכן לשון רש"י בכתובות מנערה המאורסה שסוקלין על ידן ורצה לומר על ידי קדושי כסף ומה שהבנת מלשון רש"י היאך סוקלין על ידה אינו מדוקדק שלשון סוקלין על ידה אינו נופל אלא כשהיא אינו נסקלת כגון שהיא בת תשע שנים ויום אחד ועדיין היא קטנה אלא שסוקלין על ידה הנואף ואם כפירושך היה לו לומר היאך סוקלין אותה וזה מבואר. אשר אמרת שהיה לי לשלם את נדרי בלי אחור להשיב על הספר כי דברים יגעים נער קטן יכתבם אשיבך אתה יושב אוהלים ומלאכתך נעשית ע"י אחרים ואין מחריד ומטריד ואני דרך ארץ על צוארי מצורף כי זה קרוב לה' חדשים קמו אנשים בני בליעל מקרבנו והעלילו הרב הגדול רבינו נסים נ"ר וששה נכבדים מן הקהל ובתוכם החכם דון חסדאי נ"ר ואני ואחי י"א ומסרו אותנו למלכות ועדין אנחנו נתונין בערבון על לא חמס ישיב להם גמול ה' כמעשה ידיהם ומן אז לא מצאתי ידי ורגלי בבית המדרש ולא יכולתי להשיב על ספרך כי אם מה שכבר כתבתי קודם המועד כמו עשרה עלין על הלכה ראשונה של קמא והלכתא כי שדית בור בינייהו (ה':) ולא רציתי להציג לפניך המעט ההוא ולא השיבותי לך הספ' אם יגמור השם עלי דעתי להשיב על רבו שהוא ככלו זולתי בדברים הפשוטים למתחילי הלמוד וגם עליהם יש להקשות פשיטא ומאי קמ"ל וידעתי אינך צריך אותו כי הוא מועתק מחדש אבל אם ע"כ פנים תרצה אותו הודיעני ואשיבנו אליך ישיב לך אלהיך ששון ישעו ורוח נדיבתו אחריתך ישגא ובתורתו תהגה תשגא תמיד באהבתו כנפש הכותב בפרשת אהבתי את אדני דורש שלום תורתך אני הוא המדבר יצחק ב"ר ששת זלה"ה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון