שו"ת הריב"ש/ל
שו"ת הריב"ש 
ל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בגאיה לותיק רבי שם טוב הלוי י"א
שאלת על מעשה שהיה כי יהודי היה מתפלל על ראש הבימה ביום שבת וכשהיה גולל ס"ת בתוך התיק נקרע הס"ת מן הגליון שלמטה במקום התפירה ונכנס הקרע בתוך הדף ולקח כמו ו' או ז' שטין כמין קשת ועבר כל הדף עד הדף האחר ונסתפק לך אם מותר לתקנו כי ראית בהלכות ס"ת לר"ם ז"ל שכתב ס"ת שנקרעה בו יריעה בתוך ב' שיטות יתפור בתוך שלש לא יתפור בד"א בישן שאין עפצו נכר. אבל אם נכר הגויל שהוא עפוץ תופר אפילו קרע הבא בתוך שלש נראה מדבריו שאפילו בגויל שעפוצו נכר אין לו תקנה בתפירה ביתר משלש כמו בישן בתוך שלש ותמהת למה אחר שהגויל חדש וחזק ויוכל לסבול התפיר' למה לא יתפור מה לי ג' מה לי ד' אלא א"כ יאמר שבתוך ב' או ג' יוכל להזהר בתפירה שלא תחסר אות או שלא תשתנה צורת האותיות וביותר משלשה לא יוכל:
תשובה לשון הגמ' (בפ' הקומץ רבה לא:) הוא זה קרע הבא בב' שטין יתפור בשלש לא יתפור א"ל רב זוטי לרב אשי הכי אמר ר' ירמיה מדפתי משמיה דרבא הא דאמרת בשלש לא יתפור לא אמרן אלא בעתיקתא אבל בחדתא לית לן בה ולא עתיקתא עתיקתא ממש אלא הא דעפיצן הא דלא עפיצן והני מילי בגידין אבל בגרדין לא בעי רב יהודה בין דף לדף בין שעה לשעה מאי תיקו ע"כ בגמ' ואע"פ שמלשון הגמ' שאמר אבל חדתא לית לן בה היה אפשר לפרש דלית לן בה כלל ואפי' למעלה משלש יתפור דליכא קפידא בחדתא אבל אין סברא לומר כן אלא כמו שיש חלוק בעתיקתא בין שלים לג' כך יש חלוק בחדתתא בין ג' לד' וכן נראה מלשון הר"ם ז"ל שכתב תופר ואפי' קרע הבא בתוך ג' ומינה הא ביתר משלש לא כדאמרינן (בפ' היה קורא טו.) גבי מים לתפלה וה"מ לפניו אבל לאחריו אפי' מיל אינו חוזר ומסיים בה מיל היא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר וכן בפ' מי שמת (קמו.) דתנן גבי סבלונות אכל שם סעודת חתן אפי' בדינר אין אלו נגבין ואמרינן בגמ' אמר רבה לא שנו אלא בדינר אבל פחות מדינר הרי אלו נגבין ואקשינן פשיטא דינר תנן ושני לה דאלמא כל כי האי לישנא דוקא הוא וכן נראה מלשון רש"י שפי' במאי דבעי בגמ' בין דף לדף אם נקרע עד כנגד הכתב שאלו היה בכתב היה יותר משלשה שיטין ומדקאמר יותר מג' שיטין נראה אפי' בחדתתא בנקרע בכתב ביותר משלשה שיטין לא יתפור דאי בחדתתא לעולם יתפור וכי בעי בגמ' בין דף לדף מיירי בעתיקתא הו"ל לרש"י ז"ל לומר ביותר משני שטין. ומה שתמהת מה טעם לחלק בין שלשה ליותר מג' כיון שהגויל חדש וחזק ווסבל התפירה ואמרת שביותר מג' שטין תשתנה צורת האותיות לא מן השם הוא זה דלעולם כל שתשתנה צורת האותיות אפי' בתוך שנים לא יתפור ועוד שאם הטעם מפני צורת האותיות מאי בעינן בגמ' בין דף לדף פשיטא דיתפור דהא ליכא שלוי צורת האותיות ואיך עלתה הבעיא בתיקו אלא הטעם הוא שכל שהתפירה גדולה אין זה הדר ונתנו חכמים שעור לחדש שנכר עפצו שלש שטין בתוך הכתב והישן שני שטין לפי שהקריעה בישן יותר מגונה שנראה שהוא מחמת רקבון וכן פי' רש"י ז"ל עתיקתא קלף ישן ומגניא ביה קריעה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |