שו"ת הריב"ש/כט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד כתבת שהוסיף לאסור הכסתות הנקראים מטלאפ"ש שהמכסה שלהם הוא מכגד פשתן והם ממולאים צמר כנהוג כי אמר להם שהם שעטנז אחר שהם תפורין יחד ונפלאת עליו כי בין לפי' רש"י ז"ל בשעטנז בין לפי' ר"ת ז"ל אין באלו כלאים דאורייתא וכל שאין בהם כלאים דאורייתא אלא דרבנן לא גזרו עליו אלא ברכין אבל בקשין מותרין אפי' בהעלאה והיינו נמטא גמדא דנרש דאמרינן בפרקא קמא דביצה (טו.) דשריא ולגמרי משמע היינו משום דאין הלבדין אסורין אלא מדרבנן ובנרש היו עושין אותן קשים ומה ששנינו (כלאים פ"ט מ"ב) הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהן ר"ל שהם בעצמם יהיו כלאים לא שיחשבו כלאים על הצמר שבתוכם:
תשובה כל מה שאמרת יפה אמרת דההיא דכרים וכסתות אין בהם כלאים ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהם הם עצמם שעטנז ולא מפני הצמר שבתוכם דההיא בריקנין מיירי וכן מבואר בירושלמי דגרסינן התם עלה דההיא הד"ת מותר בריקן אבל לא במלא בנתון ע"ג משטח אבל בנתון ע"ג מטה אפי' ריקן אסור ע"כ. והטעם הוא לפי שכשהוא ריקן ומוצע ע"ג קרקע אין כאן העלאה ואם מתני' ברכין צ"ל שהוא כלאים דרבנן ואם מתני' בקשין אפי' יהיו שעטנז דאורייתא שלא גזרו בהצעה דקשין שמא תכרך נימא על בשרו כדאמרינן ביומא (פ' בא לו סט.) גבי בגדי כהונה ופרחי כהונה מקפלין אותן ומניחים אותן תחת ראשיהן ופריך ותפוק ליה משום כלאים ואוקמא רב אשי משום דקשין הן ואע"ג דבגדי כהונה כלאים דאורייתא הם כדאיתא (בפ"ק דערכין ג:) ובמנחות (פ' התכלת מג:) אפ"ה כיון דהצעה אינה אסורה אלא מדרבנן בקשין לא גזרו שמא תכרך נימא על בשרו ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהן אבל במלאים אסור לישב או לשכב עליהן לפי שהן שוקעין כשאדם יושב עליהן והצדדין עולין מכאן ומכאן ויש כאן העלאה וכן נמי בריקן אם הוצע על המטה ולזה הוא מבואר דמתני' דהכרים והכסתות מחמת עצמן שהן כלאים דאורייתא אסרום בהעלאה או בהצעה בבשרו נוגע בהן לא מפני הצמר הניתן בתוכם דהא ריקנין נינהו ולכן המטלאפ"ש כל שאין בעצמם כלאים אינן אסורין מחמת הצמר שבתוכן ומותרין אפי' בבשרו נוגע בהן או בהעלאה ואפי' היה הצמר שוע או טווי ונוז לפי שאין התפירה מחברת הצמר עם הבגד פשתן כל שאפשר להוציא הצמר בזולת קריעת התפירה ואע"פ שתפור סביביו לפי שאין זה אלא כנותן צמר בשק של פשתן ותופר את פיו וכ"כ בספר יו"ד וז"ל מכסה של פשתן ובו צמר מותר שאין התפירה מחברת יחד הפשתים והצמר שהרי יכול להוציא כל הצמר והתפירה נשארת קיימת אע"פ שתופר כל סביביו ואינו יכול להוציא הצמר הוי כשק של פשתים שממלאו צמר ותופר את פיו שאין בו משום כלאים ע"כ וכיוצא בזה כתוב בס' עמודי גולה זהו מה שנ"ל בזה ואין להאריך יותר כי אין הפנאי מסכים וחתמתי שמי אחר דרישת שלומך נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |