שו"ת הרא"ש/פט/ז

שו"ת הרא"ש ‏ פט ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל פט - סימן ז

וששאלת שני שותפין שהיה להם שטר אחד והגיע זמן גבייתו ואמר האחד לחבירו ששטר השותפות בידו אל תזקוף חוב זה לגוי לזמן אחר כי אני צריך מעותי ועבר על דבריו וזקף החוב עד השנה הבא ותבעו לדין והודה לכל דבריו ואמרו לו הדיינים תן לו מעותיו כיון שזקפת החוב שלא מדעתו ואמר אין לי מעות ורצה לישבע שאין לו מעות אבל אמר יש לי שומא וישומו לו בית דין בעד מעותיו.

ונסתפקת אם יקבלו ממנו שומא בעבור שעשה שלא כהוגן שעבר על דעת שותפו גם יעשו לו שלא כהוגן ולא יקבלו ממנו אלא מעות לא ידעתי מקום לספיקה זו וכי עשה שלא כהוגן יותר מהגוזל מה שביד חבירו דקיימא לן כל כ"ד אבות משלמין או כסף או מיטב ואין מחייבין אותו לפרוע מעות דכל מילי מיטב הוא וגם לא ישלם כל דמי החוב אלא בשומת בית דין ששמין כמה היה אדם רוצה ליתן בחוב זה לפי שהחובות אינן בטוחין כל כך שיהו שוין כל דמי החוב דכל אשראי ספק אתי ספק לא אתי וגם יש חוב שצריך הוצאה וטרח בגבייתו הילכך שמין בית דין אלו היה בא למכור אותו החוב כמה היה ראוי שיתנו לו בו ובאותם הדמים ישלם שומא אם ישבע שאין לו מעות.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף