שו"ת הרא"ש/פו/ד

שו"ת הרא"ש ‏ פו ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל פו - סימן ד

וששאלת על עסק ראובן שמת ומינה את שמעון אפוטרופוס והאמינו ופטרו משבועה ומכל דין ודברים והיו לשמעון תביעות על ראובן ואמר לו ראובן בשעת מיתה אני מאמינך בכל מה שתאמר שיש לך אצלי ואמר שמעון איני רוצה ליטול אלא בשבועה ומת ראובן ואחר כך מת שמעון קודם שנשבע ונשארו נכסי ראובן ברשות יורשי שמעון האפוטרופוס וטוענין יורשי שמעון אבינו אמר לנו שראובן היה חייב לו כך וכך ממון והשיבו יורשי [ראובן כיון שאמר שמעון שלא היה רוצה ליטול אלא בשבועה ומת בלא שבועה אין אדם מוריש שבועה לבניו והשיבו יורשי] שמעון הא דאמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו היינו דוקא להוציא אבל להחזיק מה שבידם לא.

הדין עם יורשי שמעון דהכי אמרי רב ושמואל אמתניתין וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה [ובגמ' מפרש דה"ק וכן היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה] וקאמרי רב ושמואל עלה לא שנא אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה שבועה לבני לוה ואין אדם מוריש שבועה לבניו פי' אין אדם מוריש ממון שאינו יכול להוציא אלא בשבועה לבניו דכיון שהוא ביד אחרים והאב לא היה יכול להוציא מהם אלא בשבועה והבנים אינם יכולים לישבע שבועה שהיתה מוטלת על אביהם ואין מוציאין הממון מיד המוחזק בו אבל ממון שאדם מוחזק בו וחייב עליו שבועה כדי שלא לשלם אותו הממון ומת קודם שנשבעו עליו היורשין מחזיקין מה שבידם בלא שבועה וראיה מהא דאמרינן בפרק המוכר את הבית (ע’) שטר כיס היוצא על היתומים דייני גולה אמרי נשבע וגובה כלו ודייני ארץ ישראל אמרי נשבע וגובה מחצה ופסק רבא התם הלכה נשבע וגובה מחצה משום דעיסקא פלגא מלוה פלגא פקדון ופלגא דמלוה שקיל בשבועה אבל פלגא דפקדון לא דאלו היה אבוהון קיים הוה טעין החזרתי לך והיה נאמן בשבועה וכיון שאביהם היה נאמן בשבועה להחזיק מה שבידו היורשין מחזיקים בלא שבועה ועוד ראיה מפרק כל הנשבעין (מ"ח) דפריך על מילתייהו דרב ושמואל דאין אדם מוריש שבועה לבניו מהא דתניא יפה כח הבן מכח האב שהבן גובה בין בשבועה בין שלא בשבועה והאב אינו גובה אלא בשבועה היכי דמי כגון שמת לוה בחיי מלוה וקתני שהבן גובה בין בשבועה בין שלא בשבועה בשבועה שבועת היורשין שלא בשבועה כרשב"ג אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הא מני ב"ש היא דאמרי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי הילכך מוריש המלוה הממון לבניו דכגבוי דמי והוה ליה כמוחזק בממון ונוטלין בשבועה שלא פקדנו אבא או שלא בשבועה כרבן שמעון בן גמליאל אם אומר אביהם בשעת מיתה שטר זה אינו פרוע ולא אמרינן שיפסידו יורשי המלוה לפי שאביהם היה חייב שבועה והם אינם יכולים לישבע שבועה שהיתה מוטלת על אביהם.

וכן כתב רב פלטוי גאון בתשובה ששאלתם ראובן משכן שדותיו לשמעון ואחר שמשכנם עשרים וארבעה או עשרים וחמשה חדשים הלך למדינת הים ואכל שמעון אותם שדות שנים הרבה ומת שמעון ואכלם בנו יותר מעשרים שנה ומת ראובן במדינת הים ובא בנו של ראובן ומצא אותם שדות ביד בנו של שמעון אמר לו מה אתה בתוך שלי אמר לו שירשתי מאבי אמר לו בידי אביך היו ממושכנות שמשכנם לו אבי אמר לו אם משכנם לו חזר ולקחם ממנו אבל איני יודע אלא שירשתי מאבי היכי דייני רבנן להאי דינא הכי אמרינן הבא מחמת ירושה וכו' עד דאי תבע בר ראובן לשמותי ליה באנפי בר שמעון דלא שמיע ליה משמעון אבוה ולא פקדיה דהלין ארעתא דשמעון משכנתא דידהו אית ליה מן דינא דומיא דשבועה שלא פקדנו אבא אבל שבועה ודאי לית ליה לבר שמעון מאי טעמא דלא דמי לשטר הלואה דהתם קא אתי בר שמעון לאפוקי מבר ראובן מאי דכתיב בהאי שטרא אי אשתבע שבועת יורשין גבי ואי לא לא גבי הכא אלין ארעתא בחזקת בר שמעון קיימי ולית ליה לבר ראובן אלא שמתא בבית דין בעלמא וכן היה דן רבינו מאיר ז"ל וכן בנדון זה היה שמעון מחזיק הפקדון שבידו בשבועה דכך וכך היה חייב לי במגו דהחזרתיו לך או במגו דלא היו דברים מעולם הילכך יורשי שמעון נמי כל מה שאביהם אמר שהיה שלו אצל ראובן יחזיקו מה שבידם בלא שבועה אבל מחרימין בפני היורשים שיאמרו האמת מה ששמעו מפי אביהם בחוב זה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף