שו"ת הרא"ש/עח/ד
שו"ת הרא"ש עח ד
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל עח - סימן ד
שאלה השנית ראובן נתן קרקע לאשתו במתנת שכיב מרע ובאין יורשי הנותן לבטל המתנה לפי שאין כתוב בה כתבוה בשוקא וחתמוה בברא דע כי אין המתנה בטלה בשביל זה דגרסינן בפרק חזקת הבתים (מ’) אמר רב יהודה האי מתנתא טמירתא לא מגבינן בה היכי דמי מתנתא טמירתא אמר רב יוסף דאמר להו זילו אטמורו וכתובו ליה [איכא דאמרי אמר ר"י דלא אמר להו תיתבו בשוקא וברייתא וכתובו ליה] זו היא גירסת רשב"ם ור"ח גורס [דלא אמר להו כתבוה בשוקא ברייתא וכתובו ליה) [דאמר להו לא תיתבו בשוקא ובברייתא] מאי בינייהו איכא בינייהו סתמא איבעיא להו סתמא מאי רבינא אמר לא חיישינן רב אשי אמר חיישינן והלכתא חיישינן וכתב רבינו יצחק בעל התוספות והאידנא דלא חיישינן לסתמא משום דנהיגי למכתב בכל שטרי המתנה וכך אמר לנא כתבוה בשוקא וחתמוה בברא הילכך כשמצוה לכתוב שטר מתנה בסתם דעתו שיכתבוה כמנהג הסופרים הילכך הוי כאלו אמר כתבוה בשוקא וחתמוה בברא וכן כתב רב האי גאון דהאידנא לא חיישינן ועוד כתב שכיב מרע שאמר לא תגלו הא תפקידתא אלא לאחר מיתה לא הויא מתנה טמירתא דלכי מתקיימה לאחר מיתה ההיא שעתא לאו טמירתא היא דהא אמר להו לסהדי לאחר מיתה גליוה ומה שטענו עוד לבטל המתנה לפי שאין כתוב בה תלך הזוכה הנזכרת ותזכה ותירש ותמשכן ותעשה ממנה כרצונה וחפצה שלא נתן לה אלא בחייה בלבד דברי הבל הן שלשונות הללו שרגילין לכתוב בשטרות אינן אלא לשופרא דשטרא דממילא הנותן מתנה לחברו קנאה לעולם.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |