שו"ת הרא"ש/ס/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png ס TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ס - סימן א

וששאלת ד' יהודים החזיקו על עצמן שטר חוב אחד מסכום ממון והם אחראין וערבאין וקבלנין זה לזה ואחד משני העדים החתומים על השטר הוא קרוב לאחד מן הלוין אם כל השטר בטל בשביל שהעד קרוב לאחד מן הלוין או נאמר לגבי שלשה לוין האחרים יהיה השטר קיים.

תשובה גרסינן בירושלמי פ"ק דגיטין כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחד והיו העדים כשרים לזה ופסולין לזה רבי אלעאי בשם רבי יוסי אמר אתפלגון ר' יוחנן וריש לקישרבי יוחנן אמר מאחר שפסולין לזה פסולין לזה ריש לקיש אמר פסולין לזה וכשרים לזה אמר רבי אלעזר מתניתין מסייע לר' יוחנן נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה וכי היכי דהתם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הכי נמי הכא רבי יעקב ברבי אחא אמר אתפלגון חברין חד אמר יאות אמר רבי אלעזר ואחרינא אמר לא אמר רבי אלעזר יאות מאן דאמר יאות אמר רבי אלעזר נעשה כעדות אחד באיש אחד ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ומאן דאמר לא אמר רבי אלעזר יאות נעשה כשני כתי עדים כשרים לזה ופסולין לזה ופסק רי"ף הלכה כרבי יוחנן ואף על גב דאיכא מאן דאמר לא יאות אמר רבי (יוחנן) [אלעזר] מיהו קיימא לן כרבי יוחנן לגבי ריש לקיש וכן כתב הראב"ד בתשובה אחת שכל עדות שבטלה מקצתה מחמת פסול קורבה בטלה כולה ולא פלגינן דיבורא דהא לא פלג בהו רחמנא דאמר מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אף ג' וכו' אלמא לא פלגינן עדות והא דאמרינן אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע היינו דוקא כשמעיד על עצמו שאין זה עדות כלל אלא כמי שאינו דמי שאין אדם נקרא לעצמו עד פסול כדי שנאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ודמי למאי דאמרינן במכות פרק כיצד העדים (ו) במקיימי דבר הכתוב מדבר דכי היכי דכשנמצא אחד מן העדים קרוב או פסול עדותן בטלה הכי נמי כשנמצא לאחד קרוב שהרי מקצת העדות בטלה מחמת קורבה וכי היכי שאין ההורג פוסל את העדים מפני שאין אני קורא בה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הכי נמי כשהוא מעיד על עצמו ועל אחר בכלל אין אני קורא בו עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה לפי שאין עליו שם כלל וכן פסק רבינו יואל הלוי ז"ל הלכה כרבי יוחנן דירושלמי ואף על גב דגרסינן בירושלמי דמסכת גטין כתב כל נכסיו לעבדו איתמר היא גטו היא מתנתו מה איתעביד ליה בגט הוא וערעורו בטל אי מתנה הוא וערעורו קיים פי' דקיימא לן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחרות וקנה כל הנכסים והיינו דקאמר היא גיטו היא מתנתו מה אתעביד ליה בגט הוא וערעורו בטל פי' אף על פי שכלול בשטר עצמו ונכסים לענין עצמו חשבינן ליה בגט והערעור שמערער על הגט בטל מידי דהוה אגט אשה דתנן האשה עצמה מביאה גטה או דילמא כי היכי דאנכסים לא מהימן דבעי קיום אעצמו נמי לא מהימן אתיא כהדא כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחד והיו העדים כשרים לזה ופסולים לזה וכו' כמו שכתבתי לעיל ולפי הירושלמי דמדמה הך דכתב כל נכסיו לעבדו לפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש ואי קיי"ל כרבי יוחנן אם כן גבי עבד נמי לא מהימן אעצמו ובגמרא דידן גרסינן בפ"ק דגטין (ח) תנו רבנן עבד שהביא גטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויים לך עצמו קנה נכסים לא קנה עצמו קנה מידי דהוה אגט אשה דתנן האשה עצמה מביאה גיטה נכסים לא קנה דצריך לקיומיה כשאר שטרות דעלמא איבעיא להו כל נכסי קנויים לך מהו אמר אביי מתוך שלא קנה נכסים לא קנה עצמו לא פלגינן דיבורא רבא אמר אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה פלגינן דיבורא וקיימא לן הילכתא כרבא לגבי אביי לבד מיע"ל קג"ם ואם כן לפי הירושלמי דמדמי להו אהדדי ליתא לכתב כרבי יוחנן וכתב רבינו יואל הלוי דרבא לית ליה דירושלמי דמדמה להו אהדדי ומודה רבא לרבי יוחנן בכותב נכסיו לשני בני אדם דמאחר דפסולין לזה פסולין גם לזה וטעמא דאתי לאיחלופי בשטרות דעלמא שלא יאמרו קרוב כשר להעיד אבל בגט שחרור לא חיישינן לאיחלופי הואיל וצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם וכי האי גונא אמרי' בריש גטין (ג') ובפ"ב דגטין (ט"ז) ורבינו אפרים כתב דהלכתא כריש לקיש וכן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון בשטר צואה שאחד מן העדים היה קרוב לא' מן היורשים והשיב דידוע דראובן לגבי קרוב דיליה כמאן דליתיה דמי ואין לקרוב אלא עד אחד אבל הרחוקים מראובן יש להם שני עדים והאחר עמו ומן העיקר הזה ההיא דאמרינן (סנהדרין י’) אמר רבא פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להרגו ולא להרגה ואמרינן דבתרי גופי דברי הכל פלגינן דיבורא וכן משמע בגמרא דידן (גטין ח’) דקאמר עצמו קנה נכסים לא קנה דפלגינן דיבורא והיינו כריש לקיש לפי הירושלמי דמדמה להו אהדדי אלו הן דברי הגדולים שנחלקו בפסק זה ויראה כדברי רי"ף שפסק הלכה כרבי יוחנן דהכי קיי"ל בכל דוכתא דרבי יוחנן וריש לקיש הלכה כרבי יוחנן לבד מתלת [ומה שהביא ראיה מהכא דאמר פלגינן דיבורא יפה תירץ רבי יואל הלוי] ומה שהביא ראיה מפלוני בא על אשתו דפלגינן דיבורא בתרי גופי אינה ראיה לעדות שנפסלה מחמת קורבה דבההיא גלי רחמנא דבטלה כולה כמו שכתב הרב רבי אברהם אב בית דין וכדבריו מוכח בפ"ק דסנהדרין (י’) דקאמר פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להרגו אבל לא להרגה פשיטא סד"א אדם קרוב אצל עצמו אמרינן אצל אשתו לא אמרינן קמ"ל פי' סד"א אין אדם קרוב כל כך אצל אשתו שתהא עדותו שהוא מעיד עליה כמאן דליתא ובטלה כל העדות מפני שבטלה מקצתה בטלה כולה קמ"ל דאשתו כגופו ואין כאן עדות כלל לכך פלגינא דיבורא כדפלגינן בגופיה הלכך לענין פסק הלכה כל עדות שבטלה מקצתה מחמת קורבה כיון שהעדים קרובים לאחד מבעלי דבר בטלה כולה וכל שכן בנדון זה שכולן אחראין וערבאין זה לזה ואם לא תועיל עדותן לאחד מן הלוין יחזור אחריות חלקו על האחרים ואדעתא דהכי לא נשתתפו הלכך בטל כל השטר.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף