שו"ת הרא"ש/סט/יב

שו"ת הרא"ש ‏ סט יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סט - סימן יב

שאלה ילמדנו רבינו ראובן היה חייב לשמעון מנה ושמעון דר בעיר אחרת ולוי היה הולך לעיר שמעון והיה חייב לראובן מנה ואמר לו ראובן ללוי מנה שאתה חייב לי תנהו לשמעון ולוי אומר נתתי ושמעון אומר לא לקחתי מי אמרינן שליח נשבע שבועת היסת שנתן ובעל חוב בנקיטת חפץ כיון שהשליח מכחישו וישלם ראובן לשמעון לפי שמצאתי הרמב"ם שכתב בספר קנין בהלכות שלוחים ושותפים בפ"א השולח ממון ביד שלוחו ואמר לו הולך מנה זה לפלוני שאני חייב לו והלך ונתן לו שלא בעדים השליח אומר נתתיו הבעל חוב אומר לא לקחתי והרי שלשתן עומדין השליח נשבע היסת שנתן ובעל חוב בנקיטת חפץ שלא לקח וישלם בעל החוב למלוה ואפי' היו השלוחים שנים אין עדותן מועלת מפני שהם נוגעין בעדותן שהן חייבים שבועת היסת בד"א כשהיה השליח מכחיש את בעל חובו והרי שלשתן עומדין אבל אם בא השליח ואמר נתתי כמה שאמרת לי אינו יכול להשביעו שבועת היסת שעשה שליחותו שהרי אין טוען עליו טענת ודאי שלא עשה שליחותו ע"כ ואני אומר שיש לחלק בין הולך ממון בין תן מנה לפלוני שאתה חייב לי או דילמא דרך אחד להם.

תשובה דע שאין חילוק בין הולך מנה בין תן מנה לפלוני שאתה חייב לי אלא בשניהם נשבע שעשה מאמרו ונתן לו ונפטר בשבועת היסת שהרי הוא כופר בכל ובעל חוב בנקיטת חפץ כיון דנשבע להוציא והשליח מכחישו ולא מצינו חילוק בין הולך לתן אלא לענין קנייה דאיכא למאן דאמר הולך לאו כזכי ותן כזכי אבל לענין השבועה אין חילוק ביניהם.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף