שו"ת הרא"ש/סח/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png סח TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סח - סימן יד

וששאלת שטר שכתוב בו פלוני הקנה לפלוני ליתן לו חמשה עשר זהובים אחר הפסח ולא כתוב בו אחר הפסח הבא ראשון ונסתפקת אי מגבינן ליה מיד אחר הפסח הראשון או נאמר יד בעל השטר על התחתונה ושמא אחר הפסח האחרון של חמשת אלפים וצ"ט לבריאת עולם דע דלא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה אלא היכא דאין השטר נפסד לגמרי כההיא דפרק מי שהיא נשוי (צ"ד) הנהו תרי שטרי דאתו לקמיה דרב יוסף חד הוה כתיב ביה חמשה בניסן וחד הוה כתיב ביה בניסן סתמא אוקמיה רב יוסף לההוא בר חמשה בניסן בנכסיה אמר ליה אידך ואנא אפסיד אמר ליה את ידך על התחתונה בר תשעה ועשרין את וכן כל כיוצא בזה בגמרא שאנו אומרין יד בעל השטר על התחתונה היינו במה שאנו מגרעין כח יד בעל השטר במה שלא נתבאר יפה ענין השטר ויש לפרשו על שני דרכים אנו מפרשים אותו לחובת בעל השטר לפי שהוא המוציא ובלבד שלא יפסיד השטר לגמרי כמו בנדון זה שאם תפרשנו סוף ששת אלפים אם כן למה נכתב השטר כלל אלא ודאי אומדנא דמוכח הוא שפסח של זמן קצוב היה ובשגגת הסופר לא נכתב הזמן ועתה אין לנו לדון הזמן אלא או פסח של סוף ששת שלפים או פסח הבא ראשון דפסח אחר לא תוכל לברר אחריו (על זה) איזה מהם תתפוס ופסח אחרון אינך יכול לומר דאם כן למה נכתב השטר הלכך אתה צריך לומר פסח הבא ראשון וכיוצא בזה מצינו (בתורת כהנים) גבי זבה דכתיב וכי יזוב זוב דמה ימים רבים ודרשינן ימים יכול ימים הרבה אמר רע"ק כל שמשמעו מועט ומשמעו מרובה תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת רבי יהודה בן בתירא אומר שתי מדות אחת כלה ואחת שאינה כלה מודדין במדה כלה ואין מודדין במדה שאינה כלה וכן בנדון זה פסח הבא ראשון הוא מדה כלה ואם באת לתפוס פסח אחר הוא מדה שאינה כלה ועוד קאמר התם בתורת כהנים אמר רבי נחומיה וכי מה בא הכתוב לנעול או לפתוח לא בא אלא לפתוח אם אתה אומר ימים עשרה או אינן אלא מאה או מאתים אלא אלף אלא רבוא הרי נעלת וכשאתה אומר ימים שנים פתחת וכן יש ללמוד בנדון זה וכיוצא בזה מצינו היכא דלפי משמעות השטר נראה שהוא פסול אנו משנין אותו ממשמעותו כדי להכשירו דתניא שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר ואף על גב דלכאורה שטר זה פסול הוא אנו תולין שמא שטר מאוחר הוא כדי להכשירו ואמרינן נמי בפרק אחד דיני ממונות (ל"ב) שטר שזמנו כתוב באחד בניסן בשמטה ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידין על שטר זה והלא באותו היום עמנו הייתם במקום פלוני שטר כשר ועדיו כשרים חיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו אלמא מספקא תולין להכשיר השטר וכן פירש רבינו יצחק הזקן במסכת ראש השנה וסתר מכח זה פרש"י שפירש שם הלכך נראה ששטר זה גובין בו בפסח הבא ראשון.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף