שו"ת הרא"ש/סח/יג

שו"ת הרא"ש ‏ סח יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סח - סימן יג

מה ששאלת על מלוה שירד לנכסי הלוה הוא עצמו בלא בית דין ומכר מנכסיו בלא שומא והכרזה עד כדי חובו מחמת שרגילין לכתוב בשטרי חובות שיש רשות למלוה למכור בחובו כל מה שימצא ללוה בפניו ושלא בפניו בלא רשות בית דין ובלא שומא והכרזה בין בשווין בין בפחות.

אמת הוא כל מה שנהגו הסופרים לכתוב בשטרות יש לדון ע"פ הלשון שנהגו לכתוב כדחזינא בפרק המקבל (ק"ד) תניא ר' מאיר היה דורש לשון הדיוט אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא ורבי יהודה היה דורש לשון הדיוט דתניא ר' יהודא אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכן כל קרבן שהיא חייבת שכך כתב לה וכל אחריות דאית לך עלי מן קדמת דנא הלל הזקן היה דורש לשון הדיוט דתניא אנשי אלכסנדריא היו מקדשין נשותיהן ובשעת כניסתן לחופה באין אחרים וחוטפין אותן מהם בקשו חכמים לעשות את בניהם ממזרים אמר להם הלל הזקן הביאו כתובת אמכם ומצא שכתוב בהם לכשתכנסי לחופה הוי לי לאינתו ולא עשו בניהם ממזרים ורבי יהושע בן קרחא היה דורש לשון הדיוט דתניא רבי יהושע בן קרחא אומר המלוה את חבירו לא ימשכננו יותר מחובו שכך כותב לו כל תשלומתא דאית לך עלי כל קבל דיכי אלמא כל הני תנאי אית להו דעבדינן כמו שנהגו ההדיוטות לכתוב בשטריהן ואי תיקשי לך הא תנן בפרק האשה ביבמות (קי"ו) בית שמאי אומרים תנשא ותטול כתובתה ובית הלל אומרים תנשא ולא תטול כתובתה אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה למדנו שהרי כתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי אלמא בית הלל לית להו מדרש כתובה ובית שמאי דרשו לשון הדיוטות וקיי"ל בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה ואף על גב דביבמות חזרו להודות לבית שמאי לא מהאי טעמא דאית להו מדרש כתובה אלא משום שאמרו להם בית שמאי התרתם ערוה חמורה לא תתירו ממון הקל תדע דהא אמרינן בפרק האשה שנפלו בכתובות (פ"א) מאן שמעת דאית ליה מדרש כתובה בית שמאי אלמא לאו מההוא טעמא הדרי בהו י"ל דבהא קיי"ל כבית שמאי כיון דחזינן דכל הני תנאי דפרק המקבל דרשו לשון הדיוט ועוד דבית הלל פליגי אהלל הזקן רבם דהוא דריש לשון הדיוט ועוד דחזינן לאמוראי דדרשי הלשון שנהגו לכתוב דהא אביי ורבא דרשי בפרק נערה שנתפתתה (נ"א) לשון הדיוט ואהדרינך למדינתך ואותבינך לי לאינתו ושמואל נמי דהלכתא כוותיה בדיני דריש לשון הכתוב בשטר בפרק שנים אוחזין (ט"ו) דאמרינן בעל חוב גובה את השבח דאמר תדע שכך כתב לו אנא איקום ואשפי וכו' ומיהו בנדון זה נראה לי דלאו כל כמיניה דמלוה לירד בנכסי הלוה אלא בכח בית דין וכיוצא בזה דנתי כבר בכאן על מה שנהגו לכתוב בשטרות בין בדיני ישראל בין בדיני האומות ואמרתי חלילה וחס שיהא רשות למלוה לתבוע ללוה בפני ערכאות עובדי כוכבים דאפילו אם הלוה והמלוה עומדין בפנינו ואמר הלוה למלוה אם תרצה תתבעני בדיני האומות מחינן במלוה ואמרינן ליה שלא יתבענו אלא בפני ישראל דאמרינן אפילו בדין שעובדי כוכבים דנין כדיני ישראל ההולך לפני ערכאות של עובדי אלילים מחלל שם שמים ומיקר שם אלילים כדכתיב כי לא כצורנו צורם ואויבנו פלילים וכתיב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים והא דכתבינן בשטרות בין בדיני אומות העולם יש לפרשו שלא לעקור דברי תורה כגון אי גברא אלימא הוא ואין רשות וכח דייני ישראל שולטת עליו אז יש לו רשות להביאו בערכאות של עובדי כוכבים קודם שיפסיד ממונו כההיא קרית לחברך ולא ענייך דחי גודא ושדי אבתריה וכן בנדון זה אף על פי שכותבין בשטרות שיש רשות למלוה לירד לנכסי לוה אין לעבור על דברי תורה דתנן המלוה את חברו לא ימשכננו בבית דין ולא יכנס בביתו ליטול משכונו שנאמר בחוץ תעמוד אמר שמואל שליח בית דין מנתח נתוחי אין משכוני לא ויש לפרש מה שנהגו לכתוב בשטרות שיוכל המלוה לירד לנכסי הלוה כגון שלא מצא המלוה דיין שרוצה למשכנו אז יש לו רשות לעשות דין לעצמו וכן חקרתי שנוהגין בשני דברים הללו פה בטוליטולה ועוד רגילין לכתוב פה בשטרות לכל מוציא שטר זה ואעפ"כ נהגו להצריך הרשאה אלמא לא נהיגי לדון כלשון הכתוב בשטרות כל שכן בדברים הללו שיש עבירה בדבר ויש לפרש הלשון בענין שלא יהיה עבירה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף