שו"ת הרא"ש/סח/ט

שו"ת הרא"ש ‏ סח ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סח - סימן ט

יקבלו החכמים הנכבדים את תשובתם על שני הדרכים אשר נסתפקו בהם חכמי ברגש יצ"ו הא' שטר שלא הוזכר (נכתב) בו שם המלוה אלא ששעבד עצמו הלוה שכל מי שמוציא עליו שטר חוב זה שיגבה ממנו הממון הנזכר בשטר אם הוא שטר או לא יראה שהוא שטר וכל המוציאו גובה בו אעפ"י שידוע שהוא לא הלוה זה הממון כי המלוה לא רצה להלות ללוה עד ששעבד עצמו לכל מוציא השטר כדי שלא יצטרך להקנותו לאחר בכתיבה או במסירה אם ירצה למכרו או לתתו לאחר או אם ירצה להרשות לאחר שיגבה החוב בשליחותו שלא יצטרך לכתוב לו שטר הרשאה וכל תנאי שבממון קיים ואעפ"י שהעדים שזכו בשעת הקנין בשביל מוציא שטר החוב לא הכירוהו ולא ידעו מי יהיה מוציא השטר אף על פי כן מועיל הקנין והזכות שזכו בשבילו כדאמרינן בגיטין (י"ג) גבי מעמד שלשתן נעשה כאומר לו משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך וכן בנדון זה שעבד עצמו בפירוש לכל מוציא שטר זה ואם ישיב המשיב לא דמי דשאני התם שהמלוה מיהו היה ידוע וניכר בשטר ואגב דמשתעביד ליה משתעביד לכל מאן דאתי מחמתיה אבל הכא דאין שם המלוה ידוע לא משתעבד כלל הא לך ראיה ממקום אחר שאינו תלוי בזה אלא אף על פי שאין המלוה נזכר בשטר הוי שטר מעליא מהא דאמרינן בשילהי בתרא (קע"ב) ההוא שטרא דנפק בבי דינא דרב הונא והוה כתיב ביה אני פלוני בן פלוני לויתי ממך מנה אמר רב הונא ממך ואפילו מריש גלותא ממך ואפילו משבור מלכא כלומר כל מי שהשטר יוצא מתחת ידו אפילו שבור מלכא או ריש גלותא שאינן רגילין להלוות מעות לשום אדם גובין בו אעפ"י שלא הוזכר שם המלוה בשטר וכן בנדון זה כיון שכתוב בשטר ששעבד עצמו לכל מוציא שטר זה גובה בו כל המוציאו ואם תאמר שאני התם דאעפ"י שלא הוזכר שם המלוה בשטר מכל מקום הלוה הכיר וידע פנים אל פנים ששעבד עצמו לו אבל בנדון זה הלוה לא הכיר וידע מוציא שטר זה ששעבד עצמו ונכסיו לו הרי לך ראיה הראשונה מההיא דמשתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך שאינו תלוי בזה אלא אדם יכול לשעבד עצמו ואת נכסיו אפי' למי שאינו מכיר וכן מצינו בשאול על מעשה דגלית הפלשתי ששעבד עצמו ונכסיו ליתן עושר גדול למי שיכה הפלשתי ובא דוד והכהו ונתחייב שאול לדוד באותו ממון דבפרק ב' דסנהדרין (י"ט) קאמר שקדש דוד את בת שאול באותו ממון אלא דסבירא ליה לשאול דאע"פ שנתחייב לדוד באותו ממון אינה מקודשת דהמקדש במלוה אינה מקודשת הרי ראיה ברורה שאדם יכול לשעבד נכסיו אף למי שאינו מכיר ויודע בשעת השעבוד מי הוא וכ"ש בנדון זה שהכיר את המלוה ושעבד עצמו ונכסיו לכל מוציא שטר זה דהוי שטר מעליא.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף