שו"ת הרא"ש/סד/ה

שו"ת הרא"ש ‏ סד ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל סד - סימן ה

שאלה מורי שיחיה כבר ידעת מה ששאלתיך על עסק האשה שקרעה שטרות שנפלו לפני היורשים בירושה ואמרה בעלי צוני ובזה השבת דאינה נאמנת ועתה טוענת ליורשים אתם צויתם לי לקרעם וליתן ללווין קרועים והם אומרים לא היו דברים מעולם אם נאמנת אם לאו.

תשובה זאת האשה אם מתחלה טענה בפני בית דין בעלי צוני לקרעם לאו כל כמינה לחזור ולטעון שהיורשים צוו לה לקרעם דזה נקרא חוזר וטוען דסותרת טענה הראשונה מדהוצרכה לומר בעלי צוני אלמא הודיתה שהיורשים לא צוו דאלו צוו היורשים מה הוצרכה להזכיר צואת הבעל ועוד אינה טוענת ידעתי שאלו השטרות פרועים אלא אומרת אתם צויתם לי לקרעם וליתנם קרועים והיורשים אומרים לא היו דברים מעולם ולא מהימנא ודמיא להא דאמרינן בפרק החובל (צ"א) תני רבה בר בר חנה קמיה דרב שורי הרגת נטיעותי קצצת אתה אמרת לי להרגו אתה אמרת לי לקצצו פטור אמר ליה לא שבקת חיי לכל בריה דכל אדם יטעון כך אלא ודאי אזלינן בתר אומדנא שאין אדם אומר לחברו לעשות כן ומוקי לה בשור העומד להריגה ובאילן העומד לקציצה וקא תבע מיניה אנא בעינא למעבד הא מצוה וכן בנדון זה אנן סהדי דאין אדם אומר לחברו לקרוע שטרותיו שאינן פרועין הלכך לא מהימנא למימר אתם צויתם לי לקרעם ואפילו אם היתה טוענת ידעתי שהם פרועים לא מהימנא להחזיק השטרות פרועים על דבורה כיון שלא הושלשו השטרות בידה כההיא דפרק זה בורר (ל"א) אלא שנשארו בבית כשמת בעלה ברשות היורשים הן ולא מהימנא למימר פרועים הם ואפילו אם היתה טוענת אתם אמרתם לי שהן פרועים ושהייתי קורעם והיורשים כופרים לא מהימנא מדמוקי הך דשורי הרגת בשור העומד להריגה ובעל השור מודה אלא שתובע ממנו שכר המצוה ולא מוקי לה באומר לו שורך העומד להריגה אמרת לי להרוג ואילן העומד לקציצה אמרת לי לקצוץ והלה אומר לא היה עומד להריגה ולא אמרתי לך להרגו [וכן באילן] ובהכי הוה ניחא טפי שכן משמע לשון הברייתא שתובע ממנו דמי השור והאילן אלא ודאי בכי האי גונא היה חייב דבהא אמרינן לא שבקת חיי לכל בריה דכל אדם יאמר כן אלא ודאי לא מהימן דסתם שור אינו עומד להריגה וסתם אילן אינו עומד לקציצה וכן הכא נמי סתם שטר שהוא ברשות המלוה אינו בחזקת פרוע דאין הלוה פורע עד שיחזיר לו המלוה השטר וגם אין המלוה משכין באהלו עולה ומחזיר השטר מיד כשפורע הלוה הלכך לא מהימנא למימר אתם אמרתם לי שהיו פרועים ושהייתי מחזירם אשר בה"ר יחיאל זצ"ל (עי' כלל עא ס"ב במחודש).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף