שו"ת הרא"ש/מה/כה

שו"ת הרא"ש ‏ מה כה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל מה - סימן כה

שאלה עניה א' ישבה עגונה יותר מי"ז שנה כי בעלה הרחיק נדוד ולא נודע מקומו ושכרה שליח לבקשו ומצאו בארץ רחוקה והביא לה גט שיש בו גמגום לא כתב שם אבי האשה אלא שם כינוי שלו וכתב למנין אנו מונין בו כאן ולא כתב שאנו וכתב ברביעי בכ' יום לירח שבט ודלג בשבת וגם ביום רביעי היה כ"א לירח שבט.

תרתי בלבי אולי אוכל למצוא היתר לעגונה זו ואומר אני שאין לפסלו בשביל שלא כתב שם אביה אלא שם כנויו כההיא דתנן בפ' בתרא דגיטין (פ"ז) כתב חניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין ותנא בגמ' חניכת אבות בגיטין עד י' דורות פי' אם יש כנוי לאדם וכתבו אחד מזרעו בגט עד עשרה דורות ולא כתב שמו הגט כשר ובשביל דילוג שאנו אין לפוסלו כיון שאנו מכירין את סגנון הדבר בשביל דילוג אות א' אין לפוסלו וכן בשביל שדלג בשבת אין לפוסלו כי ברביעי אין לו פי' אחר כי אם ברביעי בשבת כיון דכתיב בתריה כ' ימים לחדש והכי אמרי' בפ"ק דע"ג (ט’) ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שית שנין יתירתא סבור רבנן שטר מאוחר הוא ועד דמטי זימניה לא טריף א"ל רב נחמן האי שטרא ספרא דוקנא כתביה והנך שית שנין דמלכו בעילם דאנן לא חשבינן איהו חשיב להו ובזמניה כתביה ומשם הביא ראיה ר"י ז"ל והכשיר שטר שהיה בו השנים והפרט כתובים כדינן אך שטעה הסופר ודילג לבריאת עולם כדחזינן בההוא עובדא דאע"ג דשינה הסופר ולא כתב כמו שהכל רגילין לכתוב אנו תולין שהוא ספרא דוקנא ודקדק יותר ממה שהכל רגילין לכתוב כדי שלא לשנות שטר זה משאר שטרות כ"ש סופר זה שלא שינה משאר השטרות שיש לנו לתלות בדילוגו ואין לפסול השטר וכן הכשיר שטר שלא היה כתוב בו ה' אלפים אלא פרט השנים שאחר ה' אלפים והביא ראיה מדקאמר התם (ע"ז י’) ודלמא שבק לאלפא קמא ונקט לאלפא בתרא והוא הדין נמי אם שבק לכולי כללא ונקטי פרטא וכ"ש בנדון זה שאין לפרש ברביעי אלא רביעי בשבת שהוא כשר וגם אין לפסלו מפני שכתוב בו כ' לחדש שבט והוא כ"א לשבט ונמצא שהקדים זמן הגט יום א' ואיכא למיחש לר"י משום בת אחותו ולר"ל משום פירות ליכא למיחש דכיון דידוע הוא דר"ח היה ביום ה' וד' בשבת א"א להיות כ' לחדש אלא כ"א תלינן בטעות הסופר שלא היה זכור קביעות החדש ולא הוי מוקדם והכי חזינן בדיני נפשות אחד אומר בשנים לחדש ואחד אומר בג' לחדש עדותן קיימת שזה יודע בעיבור של חדש וזה אינו יודע ואפילו בדיני נפשות דבעינן ושפטו העדה והצילו העדה והוה לן למימר ששניהם ידעו בעיבור החדש [וה"ל עדות מוכחשת ולא הוה לן להכשיר עדותן מספק שמא טעה א' מהם בעיבור החדש] ואפ"ה מכשירין עדותן ותלינן דא' מהם טעה בעיבור החדש משום דרובא דאינשי טעו בשיפורא דירחא ומהכא פשטינן דאזלינן בדיני נפשות בתר רובא כ"ש בנידון זה דכיון דכתיב בד' (בשבת) וא"א להיות אותו רביעי אלא כ"א יום דעל כרחין צריכינן למימר דטעו בעיבורו של חדש ואם זינתה בשלישי תהרג שהרי העידו שברביעי נתגרשה הילכך ליכא למיחש בגט זה משום הקדמה כלל וכשר ואף על גב דקאמר התם משמיה דר"י דדוקא עד רובו של חדש טעו אינשי (בעיבורא) בשיפורא דירחא אבל משעבר רובו של חדש לא טעו אינשי הכא אין חילוק דעל כרחך טעה שהרי דבריו מכחישין זה את זה אם הוא רביעי הוא כ"א לחדש ואם כ' כמו שכתב הוא יום ג' וע"כ טעה או בקביעות החדש או בין ג' לד' ובימי השבוע לא שכיחי אינשי דטעו הלכך ע"כ תלינן טעותיה בקביעות החדש ואין כאן הקדמה כלל והגט כשר ואין לפסלו משום שנכתב טעות בגט ואמרינן מודה ר' אליעזר במזויף מתוכו שהוא פסול דהיינו דוקא כי ההיא דפ' קמא דגיטין (י’) דתנן כל השטרות העולין בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהן גוים כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר' שמעון אומר אף אלו כשרים וקאמר בגמרא דרבי שמעון סבר כרבי אליעזר דאמר עדי מסירה כרתי הילכך אף על גב דחותמיהן גוים מכשירין ליה בעדות מסירה ופריך (שם) והא אמר רבי אבא מודה רבי אליעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול משום דחיישינן שמא ימסרנו בפני העדים החתומים על הגט כי יהא סבור שישראל הן ומוקי לה בשמות מובהקין שהכל יודעין ששמות גוים הן ולא אתי למימסר קמייהו וכן ההיא דסנהדרין בפרק זה בורר (כ"ח) ההיא מתנתא דהוו חתימו עלה תרי גיסי ואמר רב יוסף זיל קנייה בעדי מסירה ופריך והא אמר רבי אבא מודה רבי אליעזר במזוייף מתוכו שהוא פוסל משום דחיישינן שמא ימסרנו בפני עדים החתומים על השטר ואם היום או למחר יצא ערעור על השטר יקיים אותו בחתימת העדים ולא ידעו בית דין שהם קרובים דוקא כי האי גונא מיקרי מזוייף מתוכו אבל אם יש טעות סופר בגט שאין ריעותא וקלקול יכול לבא ממנו לא מיפסיל בהכי נאם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף