שו"ת הרא"ש/מה/כד
שו"ת הרא"ש מה כד
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל מה - סימן כד
שאלה בפנינו אנחנו חתומי מטה צוה ר' טודרוס הלוי ס"ט בר' יהודה נ"ע בן אל לוי לסופר א' מסופרי ב"ד קהל טוליטולה יצ"ו לכתוב גט שיחרור לאברהם עבדו הגר המוטבל לשם עבדות וכתבו הסופר במצות ר' טודרוס הלוי זה והגט ההוא שענינו שר' טודרוס הלוי ז"ל שחרר לאברהם זה שחרור גמור לגמרי והוא זמנו כמו זמן כתב זה וחתום בחתימתנו אנחנו חתומי מטה מסר בפנינו הגט הנזכר כתוב וחתום רבי טודרוס הלוי זה ס"ט לרבי אברהם ע"פ הענינים שנפרש אותם למטה והוא ע"מ שיעבוד וישרת אברהם זה לר' טודרוס הלוי ס"ט בכל צוויו ובכל עסקיו ובכל צרכיו ובהשתדלותו באמונה כל זה מיום זמן כתב זה עד תשלום ו' שנים בלא הוצאה שיצטרך ר' טודרוס הלוי זה להוציא בשביל שום דבר מזאת העבודה ומזאת השירות זולתי מה שיצטרך אברהם זה כל זמן זה ממאכל ומשתה וממלבושין הראוים לו וכפי שיראה לר' טודרוס הלוי זה וכל זמן שיעבור אברהם זה על שום דבר מכל מה שנכתב עליו למעלה ולא יערער עליו ר' טודרוס הלוי בשביל מה שיעבור על זה שלא יחוש לזה אברהם זה אם לא יערער עליו ר' טודרוס זה בשביל עבדו על זה וכן אמר רבי טודרוס הלוי זה שמסר הגט הנזכר לאברהם זה קבל גט ממני על מנת שתהיה בו משוחרר לגמרי אתה וזרעך וזרע זרעך עד סוף כל הדורות מעכשיו ולכשתשלים ותקיים כל מה שכתוב עליך למעלה מן העבודה ומהשירות הנזכר למעלה ויהיה גט זה בטל מעיקרו ויהיה כחרס הנשבר שאין בו ממש מעכשיו אם לא תקיים ולא תשלים כל מה שנכתב עליך למעלה או אם תברח או תתחבא בתוך זמן השש שנים הנזכר בלא רשות ר' טודרוס הלוי זה ס"ט וקבל אברהם הגר הזה בפנינו הגט הנזכר מר' טודרוס הלוי זה על פי הענינים המפורשים למעלה קבול גמור וקבל כל זה על עצמו בנפש חפצה ברצון ונגמר כל זה בין ר' טודרוס הלוי ובין אברהם הנזכר ביום זמן הגט הנזכר שהוא בה' בשבת כ"ב יום לחדש שבט שנת ה' אלפים וששים לבריאת עולם.
תשובה לפי כל אלו הדברים שמעידים העדים שנתן ר' טודרוס הלוי גט שחרור לר' אברהם עבדו נראה לי שהוא משוחרר גמור מיום שנשלמו ו' שנים אחר שנתן הגט לידו שהרי כתוב בתנאי הנתינה שאף אם יעבור אברהם הנזכר על שום דבר שנכתב עליו שלא יתבטל הגט שחרור שנתן אם לא שיערער עליו ר' טודרוס הלוי ז"ל וכיון שלא ערער עליו שהרי הגט קיים אף אם לא קיים התנאים הנזכרים כי לא תלה הגט בקיום התנאי אלא בערעורו של ר' טודרוס והרי לא ערער ונתקיים הגט בהשלמת שש שנים לנתינתו והוא פטור מכל ערעורי ועלולי ואף על פי שכתב בתנאים שאמר ר' טודרוס בשעת נתינת הגט ויהיה הגט זה בטל וכו' אם לא תקיים ותשלים כל מה שנכתב עליך למעלה או אם תברח או תתחבא בתוך זמן שש שנים הנזכרים בלא רשות ר' טודרוס הלוי זה ויש פתחון פה לשואל לשאל דתנאי דתברח או תתחבא אינו כתוב למעלה אלא תנאי חדש הוא וא"כ אינו תלוי בערעור ר' טודרוס נמצא אם נחבא או ברח הגט בטל ממילא נשיב לשואל כיון שפי' בתנאי השעבוד והשירות שתלויין בערעור ר' טודרוס אעפ"י שהוסיף אח"כ תנאים אחרים על דעת התנאים הראשונים הוסיפם שיהו גם הם תלויים בערעור ר' טודרוס ועוד אומר אני כיון שכתוב בתנאי הבריחה בלי רשות ר' טודרוס נמצא שתנאי זה אינו אלא בחיי ר' טודרוס כל זמן דשייך למימר בלא רשות ר' טודרוס דלשון זה משמע בעוד שהדבר יכול להיות ברשותו ושלא ברשותו ועל זה התנה אם לא ברשותו יעשה יתבטל הגט ואם ברשותו יעשה לא יתבטל וכשמת אין לו עוד רשות ועל זה לא התנה ובחייו לא ברח ולא נחבא ונמצא שנתקיים ועוד יש לדקדק מה הוצרך לפרש בלא רשות ר' טודרוס דבר פשוט הוא שכל הבורח או נחבא הוא בלא רשות ובלא ידיעת אותו שהוא בורח או נחבא מפניו אלא על כרחן האי לישנא יתרא אתא לפרושי שתנאי זה אינו אלא בעוד שר' טודרוס ברשותו ובדעתו ובחייו וביכלתו אבל תנאי שאינו מפורש בפי' ויש בו שום ספק אין בו כח לבטל המעשה דמן הדין אין בשום תנאי כח לבטל המעשה אלא דאשכחן תנאי בני גד ובני ראובן וילפינן מיניה ומשום הכי בעינן דוקא כיוצא בו תנאי כפול ותנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר הלכך ריע כח התנאי ועד שיהו ברורים בלי שום ספק לא יבטלו המעשה וכ"ש שבררתי יפה שאין כאן תנאי ועוד אני אומר כיון שלא נתחייב העבד ליתן שום ממון לר' טודרוס אלא חיוב שיעבוד ושירות דמי להך מתני' הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא ב' שנים על מנת שתניקי את בני ב' שנים מת הבן בתוך שתי שנים או שמת האב או שאמר האב אי אפשי שתשמשני בלא הקפדה אינו גט רשב"ג אומר כזה גט כלל אמר רשב"ג כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ורי"ף ז"ל הביא ההיה דרבי יוחנן בההיא פרקין על מתני' דצידן אלמא דהלכתא ככללא דרבי יוחנן ואף על פי שרי"ף ז"ל כתב אמר רב חסדא לא קשיא מתני' רבנן וברייתא רשב"ג דמיקל בתנאי ולית הלכתא לרשב"ג היינו אליבא דרב חסדא דמוקי ברייתא כרשב"ג אבל אליבא דרבא ורב אשי לא הוה מתני' וברייתא בפלוגתא דרבנן ורשב"ג והלכתא אליבא דרשב"ג וכשמת ר' טודרוס נפטר העבד מן השעבוד ומכל התנאים ונתקיים הגט שחרור וזוכרני מכבר שנועדו יחדיו חכמי טוליטולה וזקניה בבית החכם הגדול ר' דוד ן' שושאן והובאו כל אונות וכחות וזכירות שהיו ליורשי ר' טודרוס הלוי נ"ע על אברהם זה המשוחרר ודקדקו בהם ושמעו כל דברי היורשים ומתוך הכתבים והדברים יצא לו מאז קול שחרור בכל העיר אלא שלא נכתבו הדברים לכן גם עתה גם כי לא ראיתי השטרות והוכחות בני ר' טודרוס רק הגט וכתב כל התנאים סבבתי הדבר להעמידו על בוריו ועל אמיתתו נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |