שו"ת הרא"ש/מג/ב
שו"ת הרא"ש 
מג ב
|
< הקודם · הבא > |
וששאלת על אשה ששואלת גט וכתובה מבעלה יען כי אין לו גבורת אנשים והאיש כופר ואומר כי היא מעכבת
אחרי שאינה באה מחמת טענה דבעיא חוטרא לידה ומרה לקבורה לית דין דלא מהימנא משום דטעמא דמשנה אחרונה שלא תהא האשה נותנת עיניה באחר אבל אם היתה באה מחמת טענה ושואלת גט ולא כתובה היתה נאמנת אף למשנה אחרונה וכופין אותו להוציא אבל אחרי שהיא תובעת גט וכתובה אף להוציא בלא כתובה אין כופין וראיה בפרק האשה שלום (קי"ז) האשה שאמרה מת בעלי התירוני לינשא מתירין אותה לינשא ונותנין לה כתובה מת בעלי תנו לי כתובתי אף לינשא אין מתירין לה ומה שכתבתי שאם תובעת גט בלא כתובה שכופין אותו להוציא אף לפי משנה אחרונה וכשתובעת כתובתה אין כופין דבר זה אני למד מדברי רי"ף ז"ל בפ' הבא על יבמתו (ס"ה) על ההיא היא אומרת מיניה והוא אומר מינה איהי מהימנא והקשה ר"י היאך מיירי אי שהתה עמו עשר שנים מה היא צריכה לטענה דאינו יורה כחץ בלאו הכי כופין אותו להוציא אחרי ששהתה עמו עשר שנים ולא זכה ליבנות ממנה ואי דלא שהתה עמו עשר שנים היכי דמי דמהימנא הא אמרינן בשילהי נדרים (צ"א) השמים דהיינו אינו יורה כחץ חזרו לומר אינה נאמנת ותירץ כמה תירוצים ואחד מהם דהכא מיירי שאינה תובעת כתובתה ולכך מהימנא ובנדרים מיירי שתובעת כתובתה ותירוץ זה כתב ריצב"א בתשובה אחת וכתב שהוא עיקר ועשה מעשה על זה ומה שכתב מורי שאינה נאמנת אחרי שהוא מכחישה ולא דמי לאינו יורה כחץ דאינו מכחישה דלא קים ליה חילוק זה לא נהירא דבשילהי נדרים יש להפך דגרסי' התם אמרה לבעלה גרשתני מהו אמר רב המנונא תא שמע האומרה לבעלה טמאה אני לך נאמנת ואפילו למשנה אחרונה דקתני התם דלא מהימנא התם הוא דמשקרה דידעה דבעלה לא ידע לה אבל גבי גרשתני דידעה דבעלה ידע בה מהימנא חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה וקיי"ל הלכתא כרב המנונא מכאן ולהבא אלמא במילי דידע הבעל מהימנא טפי ובסגנון זה כתב ר"מ ז"ל בתשובה דחילוק זה דבשילהי נדרים (שם) הוא עיקר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |