שו"ת הרא"ש/לט/ז

שו"ת הרא"ש ‏ לט ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל לט - סימן ז

דין אשת ראובן ששאלה מאשת שמעון כלי כסף וכלי זהב ללכת לחופה ובבקר יצא קול בעיר שנגנבו החפצים שאלה אשת שמעון החפצים אמרה אשת ראובן אין לי מה לשלם שהכל של בעלי וראובן בעל האשה ג"כ אומר לא אשלם כלום שלא נתת לי כלום ועוד חושדין לראובן עצמו שיודע מהם ושמא הן ברשותו וראובן מודה שבא לרשותו ואינו יודע מה נעשה בהן הדא מילתא דפשיטא היא שאין ראובן חייב לשלם מה שלותה אשתו אמנם אחר שמודה שבאו החפצים לרשותו צריך לישבע שאינן ברשותו ושלא שלח בהם יד ושלא פשע בגניבתם וגם האשה תשבע שאינם ברשותה ויכתבו עליה פסק דין שחייבת לשלם חפצים אלו כשתמצא ידה באלמנות או בגירושין.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף