שו"ת הרא"ש/לט/ו

שו"ת הרא"ש ‏ לט ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל לט - סימן ו

וששאלת לאה שלותה ממון משמעון וכשהגיע זמן ההלואה תבע ממנה ממונו והשיבה שאין לה ממה לפרוע וטען שמעון שיגבו לו ב"ד משטר מתנה שכתב לה בעלה מדרבי נתן וזה נוסח השטר הוו עלי עדים בקנין שלם מעכשיו וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ותנו ללאה אשתי כך וכך בתים כך וכך גנות ופרדסים ועוד נתתי לה אלף זהובים מתנה גמורה והתרינו אנו עדים ואמרנו לו הוי יודע שכל הנותן מתנה לאשתו כאלו נותנה לעובר דרך דמיא שכל זמן שתרצה תגבה אותה ממך ותעשה חפצה ורצונה ואין לך רשות למחות בידה ולא לאכול מפירותיה כדאמרי רבנן האשה במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות עד כאן תורף המתנה.

וכתבת שיש מי שאומר שטענת שמעון אינה טענה כיון שתלה הבעל את הגבייה ברצון האשה שבו כתוב כ"ז שתרצה והיא אינה רוצה לגבותו ולך נראה טענת שמעון טענה מעליא ויגבו לו כמו שטען מדר' נתן.

תשובה לא שייך להזכיר דרבי נתן דההיא דרבי נתן איירי בראובן שחייב מנה לשמעון ושמעון חייב ללוי שלוי יכול לגבות מראובן ולא מצי ראובן למימר לאו בעל דברים דידי את אבל בנדון זה אם שטר המתנה היה נכתב כהלכתו כבר זכתה לאה בכל הקרקעות שנתן לה והם שלה אף על פי שהיא מנחת לבעל לאכול הפירות זה תלוי בדעתה כל זמן שהיא רוצה וכשתרצה תוציא הקרקע מיד בעלה ואף פירות לא יאכל ומה שאמרת שתלה הבעל הגבייה ברצון האשה זו אינה טענה כי נתן לה בסתם אלא שהעדים שהתרו בו והודיעוהו הדבר תחלה שמתנה שהוא נותן לאשתו הוי כאלו נותן לאחר ואעפ"כ גמר ונתן לה הילכך אם השטר נכתב כהלכתו הרי שמעון גובה חובו מן הקרקעות שנתן לה אבל מה שכתוב ונתתי האלף זהובים בשם (נ"א בשני) למתנה זו לא יוכל להוציא מן הבעל כלום מדרבי נתן כי לא שעבד עצמו להתחייב לה כלום אלא שכתב שנתן לה במתנה אלף זהובים ולפי לשון המתנה כבר הן בידה וכל זה כתבתי לך אם היה השטר נכתב כדין אבל תורף השטר שכתבת לי נראה שאין בו ממש לפי שכתוב בו וכתבו וחתמו עלי בכל לשון זכות ותנו ללאה אשתי כך וכך בתים וכו' ואין נזכר בשטר שהוא נתן לה כלום אם היו מטלטלים ונתנם ליד העדים ואמר להם תנו זה לאשתי זכתה האשה אבל כיון שלא נתן ליד העדים כלום לא זכתה האשה כי הוא צוה לעדים ליתן אבל הוא לא נתן כלום וכך רגילין לכתוב בשטרות הוו עלי עדים וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ותנו להיות בידו לזכות ולראיה מחמת שרציתי ברצון נפשי ונתתי לו כך וכך ממון אבל מה שצוה לעדים ליתן זה אינו כלום.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף