שו"ת הרא"ש/לב/ה

שו"ת הרא"ש ‏ לב ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל לב - סימן ה

ילמדנו רבינו גאוננו על אודות האשה אשר באת לשאול את פיך יען כי ראתה ושמעה שניתן רשות למשחית לחבל וברחה מן העיר על פי בעלה עם נערה אחת כבת עשר שנים ולנה בלילה בכפר עם הנערה בבית עובד ככבים אחד ועמהם גויה אשת (העגלון) הבעל ובבוקר כשהחזיקה בדרך שללוה האויבים והכוה ולקחו להם כל אשר לה ויהי כראותה ערומה אמרה אחזור לבית בעלי וחזרו עליה האויבים והכוה ופצעוה ואמרו לה לטנפה בעבודת אלילים שלהם וענתה בצדקתה ואמרה כל מה שתאמרו לי אעשה כדבריכם אף בעל כרחי הנני לפניכם כאבן דומם לסבול כל אשר תעשו ואמרו לה לחלוף ענתה ואמרה אתיעץ ואעשה המוטב וכשהוליכוה למסגד שלהם אמרה לא אעשה כלל ולקחו הבנים הבן הקטן והנערה והוליכום למסגד שלהם והיא אומרת שלא עשו לה דבר והוליכוה למבצר לאשת השר ואמרה לה אשת השר לאכול עמה לחם מגואל ולא רצתה ואמרה אשת השר להוליכה לבית עבודתם ובאו כל ראשי דתם אליה ובקשו ממנה שתחליף ולא רצתה וכששמע בעלה שלח שליח אחריה להחזירה אליו וחזר השליח ואמר לפי תומו רצתה ללכת עמי ולחזור אך לא יכולתי לישא את הנערים ויהי בערב לקח כומר אחד את הנערה והיתה כל הלילה בבית עבודתם עם הבן ולא היתה הנערה עמה ובבקר שלח לה בעלה קרון אחד להחזירה אליו והלכה וחזרה עם הקרוני ועם הבן ולא היתה הנערה עמה אך היתה עם הגוים יחידה בדרך אז הלך בעלה עם פרש אחד ועם כומר לכפר שנעשה לה כל זה ואמר הכומר מן הכפר כל אשר נעשה היה בעל כרחה הן במסגד שלהם הן בחוץ וזה אני מעיד שע"י הכאות ופצעים ולהציל את נפשה נעשה הכל ואמר הפרש מעתה אין לה לעשות מאומה כי העובדי כוכבים אמרו (שהחליפה) [שתחליף] ורצו לשרפה וכן אמר הכומר שלא לעשות לה מאומה.

תשובה אף על פי דתנן (כתובות כ"ו) ע"י נפשות אסורה לבעלה ולכל הפירושים אשת כהן אסורה לבעלה מכל מקום זאת נראה לי דשריא לכהן בעלה כי מצאתי בספר אור זרוע כתב יד ה"ר שמואל הלוי מווירמשא בספר בשר על גבי גחלים תשובת רב פלטוי גאון וז"ל הגאון הגמון בא לעיר ושבה נשים הרבה מגויות ויהודית כהנת ביניהם ואותן גויות מסיחות לפי תומן ואמרו שלא נגעו בה ואף אותו הגמון נשבע לאחר שפדאוה שלא נגע בה ולא נכחד מכם שכל מה שעשיתי על דעת המלך עשיתי אם יהיו דברים אלו מסיחות לפי תומן שמת פלוני וכי לא היו משיאין את אשתו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש שנינו אם יש עדים והיא אמרה טהורה אני אינה נאמנת בזמן שאין מעיד אבל אם יש עדים מעידים עליהם אפילו עבד אפי' שפחה נאמנין כדתנן עיר שכבשוה כרבום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות אם יש להם עדים אפי' עבד אפי' שפחה נאמנים וכשאמרנו דגוים נאמנין מסיחים לפי תומם נאמנין וכהנת זו מאחר שגויות ששבו עמה מסיחות לפי תומן שלא נגעו בה נאמנות ובשבויה הקלו עכ"ל.

גם בכאן לא נודע הדבר שנעשה בה ע"פ יהודי אלא ע"פ השליח לא מהימנא דדמי לאוקמינהו לשבויינהו מאבראי כדמשמע מלשון רש"י ז"ל וז"ל אוקמינהו לשבויינהו מאבראי שלא יבאו לפני ב"ד ולא ידעו ב"ד שהן שבויות אלא על פיהן ויתירום כדאמרינן בכתובות (כ"ג) מכל מקום מלשון הגאון מוכח שמותרת ושלחתי הכהן לפניכם רבותי שארי מורי הרב ר' יצחק ומורי ה"ר אשר נר"ו להורות לו מה יעשה ושלום כנפש ידיד העליל תלמידכם בן ה"ר ישראל ז"ל.

מורי ורבי שארי הרב ר' ידידיה נר"ו את קט שכלי אחוה על השבויה בעדות גוי אשר כתבת שתשובה רב פלטוי גאון ז"ל שהתיר שבויה לכהן בעדות גוי מסיח לפי תומו שהעיד עליה שלא נטמאת בכח ק"ו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש מאד תמהתי על דבריו מהיכן הרגלים דלא משתמע בשום מקום בגמרא שיהא גוי נאמן בעדות אשה שבויה דגרסינן בפרק שני דכתובות (כ"ז) לימא כתנאי זו עדות איש ואשה תינוק ותינוקת אביה ואמה אחיה ואחותה מעידין אותה אבל לא בנה ובתה ולא עבדה ושפחתה ותניא אידך הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה והימנה ובעלה רב פפי ורב אשי ודאי תנאי היא דרב פפא לימא תנאי היא פירוש רב פפא דאמר לעיל דשפחה דידה לא מהימנא והך ברייתא דהכל נאמנין קאמר דשפחה דידה מהימנא דלא מפקא אלא חמותה הימנה ובעלה ומשני כי תניא ההיא במסיחה לפי תומה אלמא דוקא שפחה מסיחה לפי תומה מהימנא אבל גוי מסיח לפי תומו לא מהימן והכל נאמנין דברייתא קאי אבנה ובתה ועבדה ושפחתה דקא מפקא ברייתא קמייתא אבל גוי לא מצינו בשום מקום שיהא נאמן וקל וחומר של גאון פריכא הוא דאשה עצמה תוכיח דנאמנת לומר מת בעלה שתנשא ואינה נאמנת לומר דטהורה אני כשיש עידי שבויה וכן ע"פ בת קול (יבמות קכ"ב) משיאין מה שאין כן בשבויה אלא חכמים ז"ל סומכין על אשה דדייקא ומינסבא מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה וכו' ואי גוי מסיח לפי תומו נאמן בנתיה דמר שמואל (כתובות כ"ג) אמאי אוקמינהו לשבויינהו אבראי לעיולי ויסיחו לפי תומם שלא נטמאו ועל השבויה הזאת חזרתי על צדי צדדיה למצוא לה פתח היתר נלאיתי למצוא הפתח כי אחרי שנודע לבעלה כי היתה בין הגוים ושלח שלוחים אחריה הרי כאן עדי שבויה כי עדי שבויה האמורים בתלמודא לאו דוקא שראוה שנשבית אלא שידוע לעדים ששהתה בין הגוים וכן פר"י ז"ל גבי בנתיה דמר שמואל דפריך תלמודא והא איכא עדים במדינת הים והקשה ר"י מתני' נמי נשביתי וטהורה אני נאמנת תיקשי לך אמאי נאמנת דילמא איכא עדים במדינת הים ותירץ כיון דבאתריה דמר שמואל היו רוב יהודים אי איפשר דליכא עדים דידעי שנשבית והכא נמי כיון שהיה ידוע לבעלה שהיתה בין הגוים אין לך עדי שבויה גדול מזה ואף גוי מסיח לפי תומו אין כאן שהרי אין כאן גוי שהיה אצלה מתחלה ועד סוף כההיא עובדא (כתובות כ"ז) מעשה בא לפני רבינו באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר אני ואמי נשבינו לבין גוים יצאתי לשאוב מים דעתי על אמי ללקוט עצים דעתי על אמי אלמא בעינא שהעד המעיד יהיה תמיד אצלה ובנדון נסבבה מחדש לחדש ובספר רבינו משה ז"ל כתב וזה לשונו אם שבו נשים ונעשו ברשותם ואף על פי שרדפו אחריהם ישראל והצילו אותן מידן הרי הן אסורות אלמא אף על פי שרדפו מיד אחריהן רק ששהו כדי טומאה ברשותן נאסרו ודאי אם היתה הנערה כבת עשר שנשבה עמה מסיחה לפי תומה מעצמה בלא כונת עדות שתדיר היתה עמה היתה מותרת לבעלה כהן דאפי' בנה ובתה הקטנים נאמנין להעיד כדאיתא בירושלמי בפ"ב דכתובות ר' אמי בשם ר' יהושע בן לוי אפי' קטן ואפי' קרוב ואפי' קטן קרוב שמעינן מן הכא חנניה אשתבא הוא ואתתיה ובניה אתון לגבי ר' חנינא ולא קבלון לגבי ר' יהושע בן לוי וקבלום הדא אמרה אפי' קטן וקרוב ואיני בא לחלוק עליך מורי לאסור אך הנה דנתי לפניך ואם שגיתי הבינני ואתה ותורתך שלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף