שו"ת הרא"ש/לא/ב

שו"ת הרא"ש ‏ לא ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל לא - סימן ב

ואת אשר שאלת על שני מקואות אחד שאוב ואחד כשר הנקובים זה לזה כשפופרת הנוד ונסתם הנקב אם נשאר השאוב בהכשרו או דילמא כיון שנסתם חזר להיות פסול כבתחלה.

תשובה נ"ל דכיון דנתחברו פעם א' הוכשרו ופקע שם שאיבה מינייהו ואינם נפסלים עוד בסתימת הנקב מידי דהוה אמים טמאים שהשיקן למקוה דהוו כזרועים ובטילים לגבי מקוה ופרח שם טומאה מינייהו וראיה מהא דתנן בפ"ו דמקואות שלשה מקואות בזה יש עשרים ובזה יש עשרים ובזה עשרים מים שאובים היה שאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו ונתערבו המקואות טהורים והטובלין טהורים פי' אף מי שטבל בשאוב טהור כי נתערבו והושקו יחד והמקואות טהורים אף השאובה כשר להקוות עליו אף על פי שחזר למקומו כי כבר הוכשר בהשקה ולא מיקרי עוד שאוב וקתני סיפא היה שאוב באמצע וירדו ג' וטבלו ונתערבו המקואות כמו שהיו והטובלין כמו שהיו פי' הטובלין טמאים כי המקואות הכשרים לא נתערבו בשביל השאוב שבאמצע והמקואות כמו שהיו השנים כשרים להקוות עליהם אף על פי שנפל לתוכן שלשת לוגין מים שאובין מן השאוב כיון שע"י המשכה באו לתוכן לא נפסלו אבל השאוב פסול להקוות עליו ועוד ראיה מפ"ג דמקואות בור שבחצר ונפלו בו שלשת לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמיד בחצר מ' סאה ויטהרו עליונים מן התחתונים ומסתמא עליונים ותחתונים אינם מחוברין אלא בקלוח הראשון שיורדים המים מן העליון אל התחתון וכן מוכיח מתוך פירוש רבינו שמשון כי העמיד זאת המשנה כרבי מאיר דמטהר העליון ע"י גוד אסיק בפ"ב דחגיגה (י"ט) גבי שלש גממיות בנחל ועל ברייתא השנויה בתוספתא שתי בריכות של ארבעים ארבעים סאה זו על גב זו ונפלו שלשת לוגין לעליונה ונפתקו (מלשון פתקן למקוה דספ"ק דתמורה) ובאו לתחתונה כשרים שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו שלשת לוגין פירוש של ארבעים סאה היינו עם השלשת לוגין שנפלו בו דמקוה שלם אין מים שאובין פוסלין אותו שאני אומר שלמו כלומר כשנפל שלשת לוגין לעליונה וירדו מיד לתחתונה לא אמרי' דהיינו ג' לוגין שאובין עצמם דירדו לתחתונה דאי אפשר שלא יתערבו מעט במי בריכה העליונה ונמצאו שהשלימו מ' סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל הג' לוגין הילכך שניהם כשרים וההיא ברייתא מפרש דאתא אף כר' יהודה וכגון דלא גביהה כולי האי דלאחר שמתערבין נעשה הכל אשבורן משום דברייתא קתני זו ע"ג זו משמע דלא גביהה כולי האי מחברתה אבל במשנה דקתני מטהרין עליונים מן התחתונים משמע אף על פי שהאחד כ"כ גבוה מחברו שאינו מתחבר אלא בקלוח הראשון הוכשר דאם לא כן אמאי נקט עליונים ותחתונים וגם מההיא דשלש גממיות בנחל יש ראיה גמורה דעל כרחך מיירי שלא נעשו אשבורן דאז לא פליג ר"י ואפילו הכי אמרינן גוד אחית לר' יהודה להכשיר התחתונה ולר' מאיר להכשיר אף העליונה אלא שיש פתחון פה לבעל הדין לחלוק ולומר דהתם מיירי בעוד החרדלית של גשמים עוברת ביניהם וכן מסתברא דהתם במקוה חסר איירי ואותו אינו כשר אלא בעודו מחובר אבל מן המשניות יש ראיות ברורות ועוד ראיה מת"כ דקתני התם ומנין אם טמא יטהרנו פירוש אם המקוה טמא כגון שהוא חסר יטהרנו ת"ל מעין ומקוה יהיה טהור אין לי אלא מעין את המקוה מנין מקוה את המקוה מקוה את הבור בור את הבור בור את המקוה מנין תלמוד לומר מעין יהיה טהור כו' ומקוה מים יהיה טהור ומדקאמר אם טמא יטהרנו משמע שהוא כעין טהרת מים שמטהרין בהשקה כל דהוא ועוד מצינו קולא יותר במים שאובין מבמשקין טמאים כדתניא בתוספתא דטהרות (פ"ב) מים טהורים (צ"ל טמאין) שהגלידו בחורף ואין בהם משקה טופח טהורין נימוחו חזרו לטומאתן ישנה מקוה שאוב שהגליד טהור משום מים שאובין נימוחו כשר להקוות וכל שכן שיש ללמוד ממים טמאים שכיון שהוכשרו פעם אחת שוב אינן חוזרין לפיסולן.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף