שו"ת הרא"ש/ב/טז
שו"ת הרא"ש 
ב טז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל ב - סימן טז
עוד יבאר לי רבי מה שכתב ר"ם בספרו (פ"י מהל' כלאים הל' ל"א) ז"ל המלביש את חבירו כלאים היה לובש מזיד הלובש לוקה והמלביש עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול ואם לא היה יודע הלובש שהבגד כלאים והמלביש מזיד המלביש לוקה ולובש פטור עכ"ל ולא ידעינן מנין מלקות זה למלביש דלא תלבש אלובש קאי ואי דרש נמי לא תלביש א"כ אפי' הלובש מזיד נמי ילקה המלביש גם הוא דאין זה לאו שבכללות כיון דאתרי גברי קאי.
עוד כתב הר"ם בכלאי הנהגה דאינו לוקה אלא בטמאה וטהורה אבל שני מיני טהורין או שני מיני טמאים אינו לוקה וקשה לן דמתניתין דכלאים קתני בהמה עם בהמה וחיה עם חיה טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה אסורים לחרוש ולמשוך ולהנהיג המנהיג סופג את הארבעים אלמא סתמא דמתניתין לא מיפלגו בין טמאה עם טהורה וטהורה עם טהורה וכן משמע בפ' אותו ואת בנו (ע"ט) דגרסינן התם אמר ליה רבי אבא לשמעיה כי מעיילת לי כודנייתא בריספק עיין להנך דדמיין להדדי ועייל לי אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסימנין דאורייתא ואם טמאה עם טמאה ליכא איסור דאורייתא היכא פשיטא דסימנין דאורייתא אפילו הוו סימנין דרבנן סמכינן עלייהו באיסור דרבנן וכן מתניתין דשור שנגח את הפרה (נ"ד) אחד השור ואחד כל בהמה כו' עד לכלאים וקאמר בגמ' אי כלאים דחרישה יליף שור שור משבת אי דהרבעה יליף בהמתך בהמתך משבת ומשמע חרישה כמו הרבעה לאסור כל המינין ובשלהי פרק הפרה (נ"ה) גרסינן בעי רחבא המנהיג בעיזא ושיבוטא מאי ושיבוטא דג טהור הוא כי בצרפת אוכלים אותו ותו אמרינן במכות פרק אלו הן הלוקין (כ"ב) המנהיג בשור פסולי המוקדשין לוקה שהרי גוף אחד הוא ועשאו הכתוב ב' גופין פי' שקראו הכתוב צבי ואיל ואין לפרש לוקה מכת מרדות דמשמע דומיא דהמרביע בשור פסולי המוקדשים דקאמר רבי אושעיא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |