שו"ת הב"ח (הישנות)/קט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הב"ח (הישנות)TriangleArrow-Left.png קט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי על עם הארץ שהעיז פניו בריבו עם בר אוריין ורקק בו והגיע הרוק בבגדו אם פטור מכלום והשבתי אעפ"י דפ' החובל שנינו רקק והגיע בו רקו ובגמרא אמרו אמר רב פפא ל"ש אלא בו אבל בבגדו לא מ"מ משמע דאין זה אלא בסתם אדם אבל בת"ח אפילו בבגדו חייב בתשלומין ויש להביא ראייה מדפריך תלמודא עליה דרב פפא ונהוי כבייש בדברים אמרי במערבא משמי' דר' יוסי בר אבין זאת אומרת ביישו בדברים פטור מכלום אלמא דתלמוד ס"ל דרקק בבגדו לא גרע מביישו בדברים דפטור מכלום דאי גרע לא הוי פריך מידי וכיון דחזינן בירושלמי דאם בייש ת"ח חייב לשלם לו בושת שלימה כמ"ש הרמב"ם פ"ג מה' חובל וכן כתב הרי"ף ושאר כל המחברים א"כ ה"ה ברקק בבגדו של ת"ח חייב כאלו ביישו בדברים ואע"פי שהרמב"ם לא כתב כן בפי' כבר ידועה שלא כתב אלא כלשון המשנה והגמרא וכיון שלא נתבאר דין זה בפי' בגמרא לא הזכירו גם בחבורו בפי' אבל מ"מ משמע דס"ל דדין רקק בבגדו כדין המבייש בדברים לכל דבר שהרי פירש וז"ל המבייש את חבירו בדברים או שרקק על בגדיו פטור מן התשלומין ויש לב"ד לגדור בדבר בכל מקום ובכל זמן כפי שיראו ואם בייש ת"ח חייב לשלם לו בושת שלימה כו' הנה שכתב שתי חלוקת אלו בבבא אחת להורת ששוין בדין וקרוב לומר שדקדק בלשונו וכתב המבייש את חבירו בדברים ואח"כ או שרקק בו אעפ"י שחלוקת הרקיקה הוזכר במשנה אלא סידר דברים בדרך לא מבעי' כלומר לא מבעי' דמבייש בדברים דפטור אלא אפי' דרקק על בגדיו דהוי קצת מעשה נמי פטור ואח"כ כתב ואם בייש ת"ח חייב כו' כלומר ואצ"ל ברקק על בגדו של ת"ח דחייב במכ"ש:

ועוד נ"ל ראיי' ברורה מהא דאי' בנדרי' בפ' ר"א אומר ההוא דא"ל לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתרוקי ברשב"ג אתת ורקקה אלבושיה א"ל רב אחא מדיפתי' לרבינא והא האי לזילותו קא מכוון כלומ' וא"כ כל כמה דלא רוקקה בגופו של רשב"ג ממש ליכא זילותא ואינו מותרת לבעלה דאיהו על דעת כן הדירה כדי שתזלזל ברשב"ג ובריקקו דלבושו ליכא זילותא א"ל מירק על מני של רשב"ג זילותא רבתא היא פי' דלאדם חשוב איכא זילותא כשהגיע הרוק בבגדו כאלו הגיע הרוק בגופו אלא דנוהגין עכשיו גם בבייש ת"ח שאין גובין לטר' דדהבא דאין עכשיו ת"ח כמ"ש הר"י ווייל בתשובותיו סימן קס"ג אלא דמ"מ נפקא מיניה במאי שכתב להחמיר על הרוקק דאפילו במבייש את חבירו בדברים שאינו ת"ח כתב הרמב"ם שיש לב"ד לגדור בדבר בכל מקום כנ"ל מ"ש ברקק בבגדו של ת"ח שיש להחמיר עליו על כל פנים כאלו ביישו בדברים וכבר היה קרוב לומר שמותר להחמיר ברוקק משום דהוי קצת מעשה כדפרישת אלא שלא מלאני לבי להחמיר בו כ"כ ודיו להחמיר עליו כאלו ביישו בדברים הנלע"ד כתבתי אני הקטן יואל במהר"רש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף