שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/מד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה מד

סימן מד

להרב וכו' מו"ה יוסף יהודא שטראזבערג מו"צ דק' קאסוב יע"א:

שאלה בגלילותינו שכיח בין הכבשים שהכבד שלהם לקוי כולה והיינו שהיא נפוחה ונשתנה קצת ללובן וכשצולין אותה נפלה ממנה תילחי תילחי וגם מלאה תולעים הנקראים מאטיליציע וכאשר גובר החולי ונתיישן נמצא גם המרה נפוחה ועבה והבקיאים אומרים שנתהוו מחמת שאוכלין עשב כזה ואותן הכבשים ניכרין מחיים להבקיאין ורובא דרובא מתין מזה וא"א להם לחיות י"ב חודש ומקצת מבקיאים אומרים שאף מיעוטא דמיעוטא ליכא דחיין י"ב חודש יורנו נא רבינו וכאשר יצא מלפניו כן יקום:

תשובה מכתבו הגיעני והגם שכעת אינני פוסק באו"ה להלכה למעשה כי לעת זקנתי אין כחי אתי לעיין בספרים בחיפוש אך לאיפרושי מאיסורא אמרתי להודיעו דעתי ולהלכה אם יסכים עמי דעתו או איזה ב"ד יפה גם אנכי עמהם. הנה במראה בשאר אברים זולת הריאה לפ"ד ראשונים נראה שאינו פוסל שכן אמרו אין מראה פוסל אלא בריאה כן אמרו בשגירת לישנא כ"פ. אולם הת"ש ז"ל כ' שיש להחמיר משום דלמא הוא כבשר שהרופא גורדו יעו"ש [סי' מ"ג סק"ד] והנב"י (קמא סי' י"ג] פקפק ע"ז ולי נלענ"ד דודאי אין חוששין באיזה מראה על בשר שהרופא גורדו דהרי חזינן דבין בבהמות ובין בעופות שכיחי מראות ואם באנו לחוש כמעט אין שום בהמה או עוף שיהי' בלי מראות אך בודאי אוקמינן אחזקה דחזקת רוב כשרות כיון שלא יצא מהרוב כלל שרוב בהמות או עופות יש להם מראות כזו וכיוצא בזה ולכן אין לחוש כלל רק אם נראה לפנינו ריעותא שיש לחוש דלמא בא המראה מחמת חולי אז שפיר שייך דברי הת"ש ז"ל דבמראה יש לחוש לבשר שהרופא גורדו כיון שכבר יצא מחזקתו ע"י הריעותא שבו ולכן בנ"ד שיש תולעים שבודאי גורמין השתנות בהבעל חי והוא מחמת חולי או מחמת אכילת עשבים הממיתים אותם בודאי המראה היא ריעותא גמורה מס' בשר שהרופא גוררו אמנם אם אין מראה כשר כיון שנשאר במקום חיותא אך אם נפוחה הכבד נ"ל להטריף דנפוח הוי כמו תוספת בגוף והוי יתיר הכבד דטריפה לכ"א כשיטתו וכ"כ הרמב"ם ז"ל להדי' גבי ריאה (פ"ח מה"ש ה"ח] מביאו בש"ע סי' ל"ו סי"ב] כנלענ"ד [ע' ברא"פ בקונטרס הראיות אות ס"א ובפר"ת סי' ל"ה ס"ק קכ"ו בשם הרשב"ץ] ואין לי פנאי להאריך הרבה ולענין ורדא שנתקטנה ולא נשאר רק השורש ויש לו כט"ד כשיעור פרק אמצעי של אגודל ותואר ורד בשורש שלו והשורש נדבק עם הכיס שלה אי דיינין לי' כת"ל הנה יש מקום להתיר והמחמיר תע"ב והי' שלום. כ"ב כסלו תרל"א לפ"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף