שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/מג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה מג

סימן מג

לכבוד אחי הרב הגאון החריף ובקי בו"ק חו"פ מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דיקלא יע"א:

דע לך אחי כי רוב גאונים לא ניחא להו בהביקוע העגלים כידוע וגם שמעתי מחסיד ת"ח מופלג מתלמידי ח"ז הקדוש מהר"מ מרימנוב זלה"ה ואמר שידוע לו בפירוש שח"ז מרימנוב לא הורה דוקא לבקוע רק ששאלו למה מניח השו"ב ר"נ ז"ל לבקוע ואמר שאין קלות לבקוע אך לא הקפיד דוקא לבקוע ולכן ודאי מותר לחכם לצוות לשנות המנהג מלבקוע ואדרבה מצוה שלא לבקוע וכ"כ החסיד מהר"ש אבוהב וגדול הי' חשיבתו בדורו ואא"ז הח"ץ ז"ל אשר בגודל תבונתו הרבה על גדולי ספרדים כידוע ואת מהר"ש הנ"ל הלל בשבחו בתורה וחסידות וז"ל הד"ש סי' רמ"ה תשובה ועל מה שנהגו בבהמה בבדיקת הריאה לקרוע בתחילה כל החזה היא לענ"ד מנהג מגונה ורע וראוי לבטלו ולמנעו מחמת חשש הסרכות שכ' מעכ"ת ואין לזוז ממה שנהגו נפוצות ישראל לעשות כפי מה שהורה הרמב"ם ז"ל בה"ש פי"א וז"ל המנהג הפשוט בכל ישראל כך הוא כששוחטין את הבהמה או חי' קורעין את הטרפש של כבד ובודקין את הריאה וכו' ע"כ וכך הוא מנהגינו פה שהשוחט עצמו קורע בסכין בנחת ובזהירות קצת מן הטרפש כדי הכנסת היד והזרוע ויבדוק הריאה וכל סביבותי' ואם הקדמונים אשר הי' שם העלימו עיניהם מקלקול מנהגם אפשר שהי' לסבת מקרה איזה אונס או צורך שעה ומקום הניחו לאחרי' להתגדר בו ולהרים מכשול מדרך עמינו ע"י האמצעי משובח כוותי' דמר עכ"ל וכ"כ [עוד[ גדול אחד ולכן אין לסור מדבריו לבטל מנהג הביקוע ואין שייך בזה שום קולא כי אדרבא ביקוע קולא גדולה כידוע ובפרט בזמנינו זה ובודאי אין לשנות מנהג קבוע מוזכר בראשונים ובכל ספרי הגדולים כיצד סדר הבדיקה ולא נזכר ביקוע כלל ושאלו נא בכל מדינות ספרד וכל ארץ אשכנז וכל מדינות ד' ארצות פולין שאין בוקעין רק באיזה מקומות מיעוטא דמיעוטא וכל הצדיקים אכלו מבדיקה לא מביקוע ומי יודע מאיזה טעם לא מיחה מוח"ז בהביקוע וכמ"ש בשו"ת דבר שמואל הנ"ל ולכן בודאי ראוי שהשו"ב יבדוק כדרך כל העולם בלא ביקוע והי' שלום כדברי אחיך ידידך דוש"ת בלונ"ח:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף