שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/מה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה מה

סימן מה

להרב וכו' ט מו"ה בנימין ליב רייך מו"ץ בק' סטאניסלב יע"א:

אודות אשר דרש ממני בעניני עופות חדשים שבאו מאיי הים ויש להן כל הג' סימני טהרה מה דינם:

הנה ראיתי למעכ"ת רץ להמערכה במלחמות ה' גבורים וחץ העביר נגד מרן דכולא תלמודא רש"י ז"ל להקשות עליו מסוגי' ערוכה כמעט באותו הסוגי' ואתפלא מאוד איך שכח עם מי מדבר מע"כ עם שר התורה רש"י ז"ל ואם כי דבריו לפעמים מחוסרי הבנה לאטומי מוח כמוחינו עכ"ז אם רחוקה הוא ממך רחוקה מחמת קוצר שכלנו אך מי מדורינו יאמר להכריע נגד גדולי הראשונים כאלו ואין לנו רק לקבל דבריהם באהבה ולילך אחרן רוב הדיעות וכאשר עשו בעלי הש"ע ולכן אין לנו לזוז מפסק הש"ע מחמת איזה קושי' כידוע לנו גודל שפלות דורות האחרונים ולכך לפלפל בזה נגד דעת הרמ"א (סי' פ"ב] הוא למותר ואפי' יבא אליהו אין שומעין לו נגד המנהג כמבואר בגמ' ולכן בודאי אין נאכל שום עוף בלא מסורה וכאשר לדינא פסק כן הרא"ש וכמה ראשונים כמבואר בטור וכן אנו נוהגים מעולם והעושה נגד זה אוכל ממש עוף טמא ומה שרצה לומר דהרמ"א ז"ל מודה בשכן ונדמה תמוה לי היכן מצא חילוק זה בפוסקים לצרף היתר דשכן ונדמה לא ימצא זה לא בראשונים ולא באחרונים ולכן יטול מה שחידש ובלא מסורה לא נאכל שום עוף ובפרט מי הגיד לו בנבואה שהוא דומה לתרנגולים שלנו אדרבא לפי מה שראיתים בגלילותינו רחוקים המה מתרנגולים שלנו בקומתן ובצורתן ומעט אשר דומים לתרנגולים שלנו וגם מה ששוכנים אצל עופות טהורים שלנו אין ראי' דבשלמא אם ישלחנו חפשי והוא יבחר עצמו עופות טהורים הי' ראי' לר"א כמבואר בב"ק (צ"ב] ובחולין (ס"ה] אך זה העוף הנסגר בבית או בחצר במקום דלא שכיחי עוף טמא בע"כ הוא מתחבר לטהורים ההולכים עמו ביחד לרעות ואם כי י"ל דגם זה מיקרי שכן שהולכים דרך חיבור יחד מ"מ בודאי לא נצרף זה לסניף להתיר והנה לזה הפלפול הוא למותר ואינו רק פלפול של הבל כ"א שניתן רשות לפלפל גם לחדודי אך בסוגי' זו לפי עומק העיון לא ירדתי לעומקה על שעה חדא הגם כי כבר יותר מארבעים שנה שלמדתי הסוגי' בעיון רב עכ"ז עתה אם אבוא לפלפל צריך זמן חצי שנה עכ"פ ולזה הפלפול הוא למותר ולא באתי רק לתרץ מה שהק' מעכ"ת בחוזק ולפענ"ד אין התחלה לקו' אלו. א'. מה שהק' דלמה דקאמר הגמ' ס"ג ע"ב] אקרא אני דיה ואם כדברי רש"י ז"ל דעשרים כולו דרסו א"כ ל"ל קרא לאיה הא הוא דורס וכל עוף הדורס טמא במחכ"ת נעלם ממנו דברי התו' בהתחלת הסוגי' שכ' בדף ס"א ע"א ד"ה כל עוף וז"ל וא"ת והיכי קים להו לרבנן הך מלתא כו' ואי הלל"מ הוא א"כ ל"ל דכתב רחמנא פרס ועזני' תרווייהו לא לכתוב אותו שדורס דממ"נ חד מינייהו דורס שאין בכל אחד אלא חד סימן של טהרה ואותו שבזה אינו בזה כדמוכח בגמ' וי"ל דשמא קבלה היתה מימות נח שהקריב מכל עוף טהור ובדק את כולם ומסר לדורות שאין עוף טהור דורס כו' עכ"ל אלמא דאעפ"י שדורס הצריך התורה לאשמעינן פסולו ולא לסמוך אקבלה מנח. ב' מה שהק' דלשיטה דאין ב' כתובים מיעט רק שלא נילף מהם א"כ מ"מ אסור כל עוף משום דאזלי' בתר רוב עופות הטמאין כמבואר בגמ' ואתפלא מאוד הלא בזה אנן מסופקים אם בחד סימן או בתרי הוי כשר או לא היינו בידוע שאינם מהטמאים הכתובים בקרא ורק הש"ס מקשה ונהי שאינם מהנפרטים בקרא מ"מ נלמוד מבנין אב לאסרם ומתרץ הש"ס דמב' כתובים אין למדין וכיון שאין למדין שוב אין רוב כאן דרוב עופות טמאים בעולם הוא מתוך שנפרטין בתורה אבל שארי מינים בודאי ליכא רוב טמאים עיין בתו' גם מה שהק' על הגמ' דפריך כיון דבתלתא אסור תרי מבעי' והק' מעל' הא אין עונשין מה"ד וצריך קרא והנה נשמט ממנו כלל הנכלל כמעט בכל הפוסקים דאם התורה ענשה בדבר חמור כזה או ביותר חמור גם על קל מחמור הזה מענשינן מק"ו הקל ממנו כמבואר בב"י וא"כ כיון דכ' נשר בהדי' שפיר פריך הגמ' דעורב ל"ל ק"ו [הוא] מה בתלתא אסור תרי מבעי' ואי דאין עונשין מה"ד הא על] נשר ענשינן דהוא יותר חמור ובלא"ה לק"מ דאטו הני מטעם חומרא וקולא אתינן דמשום שיש לו שני סימנים או יותר חמור מסי' א' דזה ליתא כלל כמבואר בתו' דהא ס"ס הן סי' טהרה ובאמת יש שיש לי ג' סימנים ואסור ויש דבחד מותר ואין בזה חומר או קל ובתורה לא כתבו כלל כדאמרי' בש"ס דבר זה לא נתפרש בתורה רק דחז"ל דקדקו מדכתי' תורים להכשיר ונשר לאסור מזה נדע כוונת התורה איזה עוף אסור אבל לא משום חומר וקל והגמ' דחה מכח לישנא בעלמא אבל לא בתורת חומרא וקולא רק כוונת הגמ' פשוט אם צריך דוקא ד' סימנים כמו תורים או כהבנת התו' ד"ה [לא נאמר] א"כ ביש בו ב' סימנים ודאי רחוק מתורים בודאי אסור וז"ב ולכן לדינא ודאי אסור לאכלם בלי מסורה ואפילו כל גאוני דורינו יכשירו האוכל אותם אוכל טריפה אולם בגלילותינו נמצאים איזה מין עופות לא ידעתי אם המה כמו שמצויים ביניכם והנה זה כמה שנים אשר נגידי עירנו ההולכים בבתי השרים הגידו לי לפ"ת איך שהשררים הביאו עופות מאי אחד סמוך לא"י והנה במשך הזמן התחילו לרבות העופות הללו ולא התרתים מטעם הנ"ל ולאחר ב' וג' שנים איקלעו לאתרין שני אנשים חשובים ממדינת פולין הדרים כעת באה"ק והמה ניכרים בקהילתינו שהמה בעלי תורה ויראה וחשובים למאד בארץ מגורותם והמה העידו לפני שמזה האי שהביאו למדינתינו כנ"ל מזה האי הסמוך לאה"ק מביאין לאה"ק אותן העופות ונאכלין שם עפ"י מסורה מכמה מאות שנים אולי עוד בימי התנאים ועפי"ז אין שום חשש כלל לכ"ע והתרתי להם אך בביתי נזהרים מלאכלם בלנ"ד ומעתה אשים קנצי למילין והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף