שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/פד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png פד

סימן פד

להרב המאה"ג החריף כו' המפורסים ירא ד' מו"ה נחום ראובן נ"י האבד"ק רישא יע"א:

שאלה באיש א' שהיו אורבים אותו לתופסו לקרימינאל מחמת התחברותו עם גנבים ובאת אשתו לפנינו ביום עש"ק לסדר לה ג"פ ממנו וצוה לכתוב ולחתום ג"פ כסדר הנהוג בסה"ג והי' אצל הכתיבה ולא הספיק ליתן הגט לידה עד שבא זאנדאר ולקחו מביתו לתפיסה ויעצתי להאשה שתלך אל האדון הקרימינאל ראטה לבקש ממנו שיתן לי רשות לסדר נתינת הגט מידו לידה בבית הקרימינאל במעמד הקרימינאל ראטה ונעתר לבקשתה והלכתי אני וב' דיינים שלי אתי והסופר והעדים נכנסתי אני בעצמי לפני הקרימינאל ראטה לשאול ממנו רשות והדיינים והסופר נשארו עומדים בחוץ ואז מצאתי את הבעל המגרש שעמד לפראטיקאל לפני האדון הראטה והפסיק האדון את הפראטיקאל ודברתי אודות נתינת הגט מידו לידה והשיב לי המגרש שלא יתן גט וזאת אינני זוכר אם אמר שלא אתן הגט בהא הידיעה או שלא אתן גט או לשון שלא אגרש ושאלתיו הלא מקודם נתרצית והשיב לי היות שיש לו חפצים אצל אשתו ששוים שמנה ר' והלכתי מבית האדון הראטה לחוץ אל הדיינים וגם האשה עמדה בחוץ ואמרתי להם שהוא חפץ שמנה ר' ושלא יגרש באופן אחר והסכימה אשתו ע"ז ליתן לו סכום הנ"ל מחיר החפצים אמרתי להדיינים הלא יש לעיין בדבר אם ליכא חשש ביטול במה שאמר שלא יתן גט והשיבו לי הדיינים להיות שיש קצת שעת הדחק כי מי יודע עד כמה יהי' לו דעקרעט להיות תפוס בקרימינאל ע"כ טוב שנסדר הגט עכ"פ ואח"כ נעיין בדבר ומחמת בהילות השעה שהי' בעש"ק אחר חצות היום וגם שכל הנ"ל הי' בפני האדון הראטה בהקאנצלייא שלו בהקרימינאל לא הי' כ"כ פנאי להתיישב בדבר וענין חשש ביטול הנ"ל לא שמעו רק אנכי לבדי לכן הסכמנו וסדרנו נתינת הגט אחר שנתנה האשה שמנה ריינש הנ"ל להמגרש ועשינו הכל כמבואר בסה"ג בביטול מודעות שנית גם בשעת הנתינה. ע"כ:

תשובה הנה בזה הלשון שאמר הבעל לא אתן הגט אם זה מקרי ביטול הגט הנה מעכ"ת הביא דברי מהר"מ מינץ [סי' י"ז עיי"ש] שכתב דפשוט דהוי ביטול הגט גבי בעל שאמר כן ובאמת י"ל דשם הוי המעשה שהאשה היתה אנוסה להתגרש וכפו אותה בכמה דברים כמו [שהי'] שם המעשה ולכן אמר אם הי' בבעל כה"ג ואמר שלא יתן הגט שהי' ביטול דאנן אמדינן דעתו דדיבורו הוא לבטל הגט ולכן לא יתן פירושו שאינו רוצה בו אבל כאן בנ"ד שכתב הגט מרצונו בלא כפי' ורק אח"כ אמר שלא יתן הגט אין כוונתו רק שעכשיו אינו רוצה ליתן עד שיתרצו ויפייסו במה שרוצה וכאשר גילה סודו שכוונתו שיתנו לו איזה סך מועט ולכאורה ראי' [להיפוך] מהרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' גירושין הל' כ"ה שכתב וז"ל מי ששלח גט לאשתו ובא שליח וא"ל לא מצאתי' או לא רצתה ליקח ואמר הבעל ברוך הטוב והמטיב או כיוצא בדברים אלו שמשמען שאין בדעתו לגרשה שהרי שמח בעכוב הגט לא בטל הגט אלא יתן ותהי' מגורשת עד שיאמר לו בפירוש לא תתן לה או יבטל בפירוש עכ"ל אלמא דלא יתנהו הוי ביטול כמו ביטול ממש אך ראיתי בס' קרית ספר להמבי"ט ז"ל שכ' בפ"ו מהל' גירושין וז"ל אעפ"י ששמע מהבעל דברים שמשמען שאין בדעתו לגרשה עד שיאמר בפירוש לא תתן לה שהרי בטל שליחותו או יבטל בפי' עכ"ל אלמא דלא הוי רק ביטול שליחות לא הגט (אך) [וכ"נ] לפי מאי דמבואר במס' ערכין (כ"א ב') וז"ל הש"ס א"ר ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעי' מודעא פשיטא ל"צ דעשאוה ואירצי מ"ד בטולי בטלי' קמ"ל דא"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל לי' למודעי' עכ"ל אלמא דאפילו אומר שאינו רוצה לתת הגט אם אמר רוצה אני מהני ולא אמרינן דבמה שלא רצה ואומר שלא יתן הגט (לא) הוי ביטול ואפילו לרבא דס"ל גילוי דעת בגיטא מילתא מ"מ לא אמרינן שהוא גילוי דעת על הביטול ולא מהני רוצה אני כיון דכבר ביטל הגט א"ו דמסתמא אם לא ביטל בפירוש ולא הוי גילוי דעת על ביטול לא חיישינן כלל לכ"ע על ביטול והנה ראיתי דברי רב אחד שכתב להביא ראי' מהא דאם לא מתי [לא יהא גט] דליהוי ביטול ואין זה דברים כלל מה"ת לומר במגרש על תנאי שמבטל הגט הא אומר בפירוש (שלא) יהי' גט אם (לא) ימות א"כ אמר בפירוש שאינו מבטלו וכן ידעינן הכל שרוצה לגרש ע"ת ומאי שייך כאן ביטול הגט ולפ"ד הט"ז תוך כדי דיבור כד"ד בכה"ג אפילו בגירושין יעוין סי' קמ"א [סקמ"ח] ולכן אין לדבר מזה כלל ולכן לפע"ד אין בזה חשש כלל לביטול. אך י"ל לפי מה דנהגין שלא ליתן מוקדם אפי' עי"ש וגט שעבר זמנו פסול א"כ אם אומר שלא יגרש השתא וזאת ידוע שבאם לא יגרש תיכף יעבור היום ויהא הגט פסול והוי כאומר פסול יהא ומשמעות לשונו כן שעכ"פ היום לא יגרש והוי לכאורה כאומר פסול יהא דהוי גט בטל (להר"ם) [להרמ"ה] ז"ל [מובא בש"ע סי' קמ"א סעיף ס"ד] אך זה אינו דלאו כ"ע דינא גמירי ולא ידע כלל דביום אחרא הוי גט פסול דבאמת לרוב הפוסקים כשר ע"י שליח א"כ הבעל בודאי לא ידע וא"כ לא הוי עכ"פ יותר מגילוי דעת דקיי"ל דלאו מילתא גם יש טעם שני להתיר דהא מפרש שכוונתו הי' שיתנו לו איזה סך כסף אבל לא לביטול הגט וכמבואר בריב"ש ז"ל ומה שהקשה עליו המל"מ [פ"ו מה"ג הכ"א] דלמה נאמן הבעל לפע"ד לק"מ דהא אם ביטל הוי גט פסול ונאמן הבעל דלא חשוד לגרשה בגט פסול וכמ"ש התוס' בשם הירושלמי [עי' בתוס' ריש גיטין סד"ה דאתיוהו ודף כ"ז בתוס' ד"ה מעולם וברא"ש ריש גיטין] ופסקינן כן גבי אבד הגט יעו"ש בב"ש ז"ל [סי' קל"ב סקי"ב] וא"כ למה לא נאמין לי' באמר שכוונתו לא הוה לבטל הגט שלא לגרש בו רק אם יתנו לו עוד איזה סך כסף תו [י"ל דגט] אין יכול לבטל בע"א דדבר שבערוה אין פחות משנים [עיין סי' קמ"א סעיף ס'] ואפילו לפי' התוס' [גיטין דף ל"ג ד"ה רבי] שכתבו דבפני שליח א"צ שנים היינו השליח שידע שביטל לא יתנהו כיון שיודע שהבעל ביטלו אבל אם א"י הדבר רק לבעל ולאיש אחד אין הבעל נאמן שביטלו ומיגו אין שייך [עי' ב"ש סי' קמ"א סקצ"א] דהא באמת לפי דבריו אין רצונו לבטלו ומאי מיגו אית לי' והנה נתקשתי בדברי התוס' הנ"ל דמאי דבר שבערוה הא לא אתחזק כלל היתר וכמ"ש התוס' גופא [שם דף ל"ב ד"ה התם] כ"ז שלא הגיע לידה הוי רק דיבור ולמה לא יהא ע"א נאמן וראיתי שהפ"י ז"ל הרגיש בדבר ואח"ז נתיישבתי דאיירי דניתן לה הגט ואנן קיי"ל דחזקה שלא ביטל כמבואר בש"ע [סי' קמ"א סס"ח] ובכה"פ א"כ כיון שעומדת בחזקת שלא נתבטל הגט ובחזקת פנוי' עומדת שוב הוי דבר שבערוה דאין ע"א נאמן וא"כ בנ"ד לאחר שבא הגט לידה ע"א נאמן וא"ל שהרי העד הוא הרב העיד קודם נתינת הגט שדיבר הבעל שלא יתן מ"מ כיון שלא הוחקר עדותו יפה באיזה לשון אמר והושאר הדבר לחקור בזה וגם לא העיד רק אמר שיש לספק בדיבורו זה הוי כלא נחקרה עדותו שיכול לחזור בו וכאשר כן מבואר בר"ן בתשו' [סי' ל"ד מובא בב"י חו"מ סי' כ"ט] ובהרמב"ם ז"ל [פט"ז מסנהדרין כתב] דלא מהימן העד רק כשהוחזק ע"י יעי"ש ולכן עדיין לא הי' עדותו טרם נתינת הגט ושוב לאחר נתינה הוי דבר שבערוה ובאמת רוב הפוסקים ס"ל דצריך אפילו בפני השליח ב' עדים ולכן לפע"ד אין שום חשש כלל לומר שהוי ביטול ובפרט שכה"פ ואחרונים פסקו שרק לחומרא לחוש לדברי (הרמב"ם) [הרמ"ה] ז"ל כמבואר ביש"ש גיטין ולכן כאן שיש כמה סניפין לומר דלא הוי ביטול כלל בודאי כשר הגט כן נלפע"ד. אך אל יסמוך על דברי זולת בעיון היטב אם דברי נכונים כי כעת לעת זקנתי לא אוכל לעיין בספרי האחרונים וגם מרוב טרדתי יראתי למאד להורות באיסור חמור כזה ורק לאהבת התורה הקדושה לא מנעתי מלהודיע דעתי והי' שלום. ה' בחקתי:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף