שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/פג
< הקודם · הבא > |
שו"ת דברי חיים ב אבן העזר פג
לידידי מחו' הרב המאה"ג החריף ובקי המושלם כש"ת מו"ה בערש פרעגר ג"י.
[א"ה לפי הנראה דהשאלה הי' באחד שנשלח אל ארץ גזירה ורצה לגרש אשתו בתנאי אם לא יבא וחשו שמא יבטל הגט קודם חלות התנאי]:
הגיעני מכתבו וידוע לכ"ת גודל טרדותי וחומר הנושא וקוצר המשיג ויראתי מאד להורות בזה כידוע מאמר חז"ל [קידושין ד"ו] כל שאינו בקי בטיב גו"ק לא יהא לו עסק עמהם ואפילו לא ידע הא (דר"ש) [דר"ה א"ש] ובעוה"ר הרבה דברים בגו"ק הנעלמים ממנו ואנה אשא את לבבי להורות אולם אמרתי להציע לפניו דעתי בזה והוא וכל דייני עירו יעיינו היטב ואם תסכימו לדברי הרי טוב וד' הטוב עמנו בדבר אמת. הנה מה שחשש כ"ת לסברת בעה"ע ז"ל [המובא ברמ"א רס"י קמ"ג] דס"ל דיכול לבטל הגט אפילו בתנאי ע"מ וכתב מעכ"ת לומר דלשיטתו ע"כ דס"ל דכיון דעדיין חלות הגט תלוי בהתנאי לא נגמר מעשה הגט כלל מעכשיו ולכך יכול לבטלו ממילא] דס"ל דבעי במעכשיו תנאי כפול [וכדעת הי"ח בסי' ל"ח ס"ג] כיון דלדידי' [התנאי לבטל המעשה קאתי דע"י התנאי אין חלות להמעשה תיכף וזולת התנאי תיכף] המעשה קיים ושוב לא יוכל דיבור (לבטל) ע"ת [לבטל] מעשה רק ע"י תנאי כפול עי' ב"ש סי' ל"ח סק"ד ולכך רצה השואל לחדש ליתן גט בע"מ בלא תנאי כפול ואז גם לדעת בעה"ט אין חשש דממילא לדידי' התנאי בטיל ומעשה קיים] ובאמת לשון בה"ע בפירוש שכתב דהמעשה מתחיל מלמפרע רק שבידו לקיים המעשה כמ"כ יוכל לחזור יעו"ש בלשונו שמביאו חי' הרשב"א ז"ל גיטין [דף ע"ו] ומבואר שם בהדיא דטעם של בה"ע כיון שבידו לקיים המעשה כמו [כן] בידו לחזור כיון שעדיין איננו כריתות גמור ולכן גם מ"ש מעכ"ת לכלול בתנאי שלא לבטל אינו דכ"ז לא מהני כיון שבידו לקיים התנאי יוכל גם בדבורו לחזור יעוין ברשב"א ויבין דדברי מעכ"ת קשים להעמיד בכוונת בעה"ע ויש יותר ריעותא באם יאמרו לו בלא כפילת התנאי כיון דתיקון שלנו הוא לומר מסידור הנסדר לנו ודעת הבעל ג"כ לזה ואם נטעה אותו בנוסח אחר הגט בטל בכל ענין משום שכל המגרש אדעת הסדר שנסדר ויעוין בש"ג ב"ב פ' הספינה שכתב דהמשנה מכפי מנהגי מקום הבעל אינו גט כלל וכ"כ כיוצא בזה הפ"י ז"ל בגיטין דף פ' יעו"ש. אולם מה שלע"ד נראה לעשות בדרך זה לסדר גט אחד ע"ת שאם לא יבא לשנה או לשתים (בתנאי כדין) [יהיה גט] ואח"כ יקדשה מחדש אם יקיים התנאי ולא יבוא שיהא הגט גט תהא מקודשת מעכשיו ולאחר שתי שנים אם יבא [ליום אשר יגבילו] וכדומה ואחר הקדושין יכתוב גט שני ורק יתנה אם יהי' בקדושין ממש לא יהי' ט ואם לא יהא ממש בקדושין יהא הגט סתמא וא"כ אם לא יבטל הגט הראשון ולא יבא [אף ליום המוגבל בתנאי הקדושין] ממילא גט הראשון גט והקידושין לא חלין כיון שלא בא ואם יבא יהא הגט בטל ובזה אנו חפצים ואם אולי יבטל הגט שאפילו אם לא יבוא לא יהא גט ולדעת בה"ע ז"ל יכול לבטל מ"מ א"כ שוב בטלו הקדושין ממילא דהמקדש אשתו אינו כלום וא"כ יהא גט השני גט ואם נפשך לומר שיבטל התנאי השני ג"כ ויאמר שיהא הגט בטל] גם אם לא יהי' ממש בקידושין ז"א דממ"נ אין בידו ובכה"ג גם בה"ע מודה דלא יוכל לבטל והוא לא בידו בשום אופן לבטל ואינו בידו כלל [לקיים התנאים שלא יחולו הגיטין] דאם יבטל גט הראשון ממילא נצב האחרון ואם יבטל האחרון ולומר דבידו לקיים התנאי היינו שלא יבא בזמן המוגבל רק שני ימים לאחריו אז הגט הראשון חל והקדושין חלין וגט השני בטל מכח התנאי [עכ"פ מגורשת מכח גט הראשון ואם יבטל (הקדושין) [הראשון] מחנות שיבא בזמן הראוי א"כ גט השני חל וכיון שאין בידו בשעת גט האחרון לבטל את שני הגיטין [ע"י תנאו] ממילא לא מקרי בידו וגם הבעה"ע ז"ל מודה דלא יוכל לבטל את הגט האחרון ואין לחוש דיבטל בין גט הראשון לאחרון את הראשון דזה ליתא הרי (נוכל ליתן לו) [נותן לה] ע"ת דאם יהי' ממש בקדושין וכנ"ל שיקדש לפנינו וא"כ אם ביטל גט הראשון הקדושין נבטלים כנ"ל דהרי היא אשתו וא"כ שוב הגט השני חל לחלוטים דהוי תנאי שלעבר דלכ"ע אין יכול לבטל זה דרך הנכון בעיני אם יסכימו הבד"צ. וגם הבעל לא ירא פן גם בביאתו תהתל בו [דהיינו אם יבא בתוך שתי שנים דאין הגט הראשון גט ואין הקידושין חלים ויהי' הגט השני גט] דהרי יכול לאחר ביאתו מזמן הקצוב לגירושין ולבוא [לזמן הקצוב מתנאי הקדושין] לקיים הקדושין והגט השני יהי' בטל דכן התנה אם יתקיימו הקדושין דהגט השני יהי' בטל ולפע"ד זה נכון. ודין ברירה לא שייך כאן דבעת נתינת גט הראשון אינו [רק] גט אחד ע"ת דלא שייך ברירה בתנאי כהאי כמבואר בתוס' [גיטין פ' כ"ה] והשני הוא גט מוחלט ובאם יקיימו הקדושין לא יהא גט וגם זה לא שייך בברירה דיוכל לקיים גט הראשון שלא יבא בזמן המוגבל וגם גט השני יוכל לבטל או לקיים ובכה"ג יש ברירה כמבואר ביש"ש ובפ"י בדיני ברירה כנלע"ד אם יסכים מעכ"ת בזה דברי מחו' ידידו דבש"ת בלונ"ח:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |