שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר ז

סימן ז

להרב המאה"ג מו"ה שמחה כהנא שפירא נ"י אבד"ק פאלאנטש:

שאלה פה קהלתינו קרה מקרה לשפוך סוללה על אשת כהן היות עומדים פה משמורת בעלי מלחמות ובא בע"מ א' לבית יהודי ולא הי' שם רק האשה ובעלה לא הי' בעיר והבע"מ סגר הדלת מבפנים על הקייטל ורצה לאנסה וצוחה בקול מר עד נשמע קולה להשכנים והעוברים והשבים לפני ביתה כי החלונות פונים לדרך הרבים ותבואנה השכנות והעוברים שם לקול הקורא והדלת סגור ותלכנה להציץ בעד החלון וראו שבע"מ יוצא מפתח הבית והיא במר תבכה על מכות ופצעים שעשה בה ויצא הקול בעיר שהיא נתפשה וכבוא הבעל שמע קול רינון בעיר על אשר נעשה ומיד בא לפני ויחרד האיש וילפת בחרדה גדולה וביקש ממני לחקור הדבר בדו"ח היטב ועשיתי כן כמענה הגב"ע הלוטה פה. במותב תלתא כחדא הוינא ובא לפנינו איש א' דוב בעריש הכהן והציע לפנינו איך ששמע קול הברה בעיר שא' מבע"מ הסתיר א"ע עם אשתו בהשטיב וסגר הדלת ושלחנו אחר אשתו ואמרה בפנינו בזה"ל דער זעלנער איז אריין גיקומין האט ער מיר גירעט איין זאפילקע האב איך עהם גיזאגט גייא אריין צו דעם שכן האט ער מיך גישלאגין אין האט מיך צו גישלעפט צו דעם בעט אין האט מיך אנידר גיליינט אין דאם העמד איז נאס גיוועזין האבין מיר זיא גיפרעגט האט ער דיך אן גירירט מיט דעם אבר האט זיא גיזאגט ער האט מיך אן גירירט האבין מיר זיא גיפרעגט וויא האט ער דיך אן גירירט צו אויף דעם לייב צו באותו מקום האט זיא גיזאגט באותו מקום האבין מיר זיא גיפרעגט האסט עפים גיפילט אין ווייניג האט זי גיזאגט זיא האט גיפילט אינן ווייניג ניט טיף אח"כ שלחנו אחר אשה אחרת ואמרה בפנינו בזה"ל זיא האט גיהערט שרייאין איז זיא צו גיגאנגין צו דער דלת איז זיא גיוועזין פר קייטעלט איז זיא גיגאנגען צו דעם פענצטער האט זי גיזעהן דר זעלנר איז גישטאנין בייא איין בעט אין זיא האט זיך אויף גיהויבין פין בעט אין זיא האט גישריגין אוי ער האט מיך גיקלאגט אין דר זעלנער איז גיגאנגין צו גיבונדין דאס מויל ואח"כ בא לפנינו עוד אשה אחרת ואמרה זיא האט גיהערט איין גיוואלט איז זיא אהין גילאפין צום פענצטר איז דר זעלנר שוין ניט גיוועזין אין זיא האט גישריגין דר זעלנר האט מיך גיהרגת אין קאפ אריין גם אמרה האשה בפנינו אז איין ערך פין חצי שעה מקודם איז צו איהר אריין גיקומין איין זעלנר צו גיבינדן דאם מויל אין האט איהר גירעט זיא זאל עהם שאפין איין זונה נאר זיא ווייסט ניט אויב עם איז דר אייגינר ווארום עם איז דא צווייא זעלכי. עוד באה לפנינו אשה אחת ואמרה אז זיא איז אויך צו גילאפין צום פענצטר איז שוין דר זעלנר ניט גיוועזין אין זיא האט גישריגין דר זעלנר האט מיך גישלאגין אין קאפ אריין ואח"כ שלחנו עוד הפעם אחר האשה אשת ר' דוב הכהן הנ"ל ושאלנו אותה אויב זיא האט גיפילט אינען ווייניג נאס האט זיא גיזאגט נאס האט זיא ניט גיפילט נאר אזוא האט זיא גיפילט אינן ווייניג ניט טיף נאר זיא ווייס ניט צו האט זיא גיפילט אינן ווייניג דאש אבר צו איין האנד כל הנ"ל אמרו הנשים בפנינו ולראי' באנו עה"ח יום ו' ג' מרחשוון תרכ"ד פ"ק פלאנטש נאו' שמחה כהנא שפירא אבד"ק הנ"ל ונאום הק' יוסף נחמי' מסטאשוב שלמה זלמן במ"ו ז"ל שוב היום דלמטה באה לפנינו הב"ד הח"מ האשה אשת הכהן הנ"ל ואמרה לנו בזה"ל וואש איך האב ענק גיזאגט דעסט מאהל איז אלטץ ניט וואהר דער זעלנר האט מיך נאר גישלאגין ווייטר האט ער מיר ניט גיטאהן אין וואס איך האב דאס מאהל גיזאגט בין איך גיוועזין צו מישט פין שלאגין האבין מיר זיא גיפרעגט דיא האסט דאך גיזאגט אז דאש העמד איז דיר פין איהם נאס גיוועזין האט זיא גיענפערט עס קאן זיין איך האב גיהאט איין כלי מיט וואסיר אין דיא האנט צו קנעטין האב איך מיך אפשר בגאסין פר שרעק אונ וואש איך האב דאם מאהל גיזאגט גידענק איך נישט כ"ז אמרה האשה היום דלמטה בפנינו הח"מ האחד מהב"ד החתומים הנ"ל איננו פה אתנו היום כי נסע לביתו ושנים מאתנו שהיינו בגב"ע הנ"ל ידענו בבירור שהיתה בישוב הדעת שוב בא לפנינו היום דלמטה בחור אחד ואמר לפנינו בזה"ל איך האב גיזעהין וויא דר זעלנר איז אריין גיגאנגין פר רייכירען ווארין איך בין גישטאנין על דרך הרבים אצל משקל התבואה לערך עשרים אמה מבית האשה מהחלונות האט גידורט לערך אמניט או מעט יותר האב איך גיהערט שרייאין בין איך באלד גיגאנגען צום פענצטער האב איך גיזעהן זיא שטיין באמצע השטיב אין דר זעלנר האט זיא גישלאגין אין גיטיפעט מיט דעם פוס אין האט גישריגין אים זאפילקיס בין איך אוועק גיגאנגין פין פענצטר לערך ד' אמות זענין באלד דיא ווייבר צו גיקומין ושאלנו את הבחור באיום אליו"ע ולראי' בעה"ח א' וירא י"ב מרחשוון שנת הנ"ל נאו' הק' שמחה ונאום.. ונאום..

תשובה בודאי אין לומר דהוי כשבוי' ואסורה לכהן דהא אינו מסורה בידו כלל ובפרט דהחלונות היו פתוחים ובאמת ברח ע"י שצעקה ואינה כלל בגדר השבוי' לכל השיטות ואפי' נתיחדה לשם זנות נמי מותרת אפי' אשת כהן לפי שיטות כל האחרונים ואפי' הב"ש נראה שמיקל בזה במסקנא [עיי"ש בסי' ז' סקל"ד וצ"ע] ועכ"פ בנ"ד דלא נתיחדה לשם זנות ואדרבה הוי כמו ר"ה בודאי לא יעלה על לב אדם דהוי כשבוי' אם עכו"ם מתאבק עם אשה בשוק אפי' אם הוא גבר אלם ומכ"ש בע"מ דירא לנפשו ולכן אין לדבר מזה כלל. ורק הרי הודית מעצמה שכרע בין רגלי' וא"ל דא"נ דעיני' נתנה באחר ז"א כלל דהרי חזי' שכל דברי' הי' להתירה לבעלה כי הי' לה לומר שיודעת בודאי שנאנסה ונראה בעליל שרצונה ודעתה הי' להתירה לבעלה וכל דברי' מכוונים להיתר ולכן מי שיש לו חוש ריח אמתי של תורה לא יאמר בזה עיני' נתנה באחר ורק באמת אמרה כי בין רגלי' נפל ורק שאינה יודעת אם הי' איזה ביאה או העראה או נשיקת אבר. והנה בנ"ב מה"ת מביא כזה בתשו' להתיר בכה"ג משום דמסתמא בחפזון לא עבר האבר כל הפרוזדר עד מקום שנקרא אפי' העראה יעו"ש ובסי' כ"ג מתיר אפי' לכהן ובאמת קשה הא ספיקא אסורה בפרט גבי כהן דכתב הב"ש [בס"ק הנ"ל] דמחמי' יותר בספיקא דהתורה החמירה לאסור שבוי' אלמא דהחמירה התורה בכהן וגם מבואר בש"ס [כתובות ט' ע"א] שספק א' אסור גבי א"כ בפ"פ ואפי' ר"י ז"ל שמתיר [מובא ברא"ש שם] היינו באומרת ברי לי וכר"ג דברי עדיף ובלא ברי לי ודאי אסורה ובאמת מדברי הרא"ש ז"ל בכתובות דאינו מביא סברת ר"י ז"ל להתיר רק באשת ישראל מהני הברי ולא בא"כ וי"ל דבא"כ אפי' לר"י ז"ל לא מהימנא בברי שלה אולם בהה"מ [פי"ח מא"ב ה"י מובא בח"מ סי' ס"ח סק"י ובב"ש סקט"ו] מפורש בהדי' דאפי' בא"כ מהני ברי לר"י ז"ל אך בלא ברי לי ודאי ל"מ וכן מבואר בש"ס בהדי' גבי פלוגתת ר"ג ור"י גבי אלמנת עיסה [כתובות י"ד] ואולי הנ"ב מחשב זה לס"ס אולי לא עבר כלל הפרוזדר ואם עבר ספק שמא לא הי' הכנסת עטרה היינו העראה כדברי הב"ש ז"ל אך יותר נראה דכוונתו שם דהאשה טוענת ברי א"כ דברי הנואף לא מהני כלום דגם לפי דבריו הוא [רק] ספק ומהימנא היא בטענת ברי אבל בנ"ד דהיא בעצמה אינה יודעת לא מהני הך ספיקא כלל אולם לפי מה דאמרה שיודעת בבירור שלא הי' בעומק הנקרא טיף א"כ נראה שלא הי' הכנסת עטרה לתוך ערותה חוץ לפרוזדור ולפי מה שמבואר שם בנ"ב סי' כ"ג בארוכה שיעור הכנסת עטרה זה הוי כמעט ודאי שלא הי' העראה ובכה"ג נראה לומר שנעמידנה אחזקת היתרה לבעלה ובפרט שהרי חזרה ונתנה אמתלא לדברי' שאמרה בטעות מחמת פחד ובהלה ואח"כ שמה אל לבה שלא נגע בה כלל ואם נתנה אמתלא לדברי' נאמנת ומה ששנים מהב"ד אומרים שהיתה אז בישוב הדעת זה לא מגרע דברי' כי מי יודע צרת נפשה בעמדה לפני ב"ד על המעשה כזה מסתמא נתבהלה לפני הב"ד ועכ"פ בצירוף רוב הנ"ל שלא הי' הכנסת עטרה מצטרפים להתירה ולכן לדעתי מותרת לבעלה אך באופן שיסכימו עמי מעכ"ת ועוד שני לומדים בקיאים בפלפול ובפוסקים והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף